על רקע סיום תפקידו של מפקד חיל האוויר, האלוף עמיקם נורקין, והעברת שרביט הפיקוד על החיל לאלוף תומר בר, בחיל האוויר מסכמים תקופה ואת האתגרים של החיל בשנים הקרובות. הפעילות המבצעית במב"ם בסוריה ובמדינות נוספות במזרח התיכון, במערכה מול איראן, בריתות חדשות שנוצרות עם מדינות האזור, תחת אינטרס משותף מול האיומים עם איראן, והיעדים של חיל האוויר בבניין הכוח לעשור הקרוב. בשנה האחרונה בוצעו עשרות מבצעים שונים של חיל האוויר בזירה הצפונית כנגד התבססות איראן באזור והתעצמות חיזבאללה.
בצל הסכמי אברהם ופסגת שר החוץ שהתרחשה רק השבוע, שיתופי הפעולה בין חיל האוויר הישראלי למדינות רבות באזור, שותפות ישנות וחדשות הולך ומתהדק, בעיקר בכל הקשור לשיתופי פעולה בתחום ההגנה האווירית.
יצירת עומק אסטרטגי ויכולת ליירט איומים הרחק מגבולות ישראל, עומדים בשגרה ובמלחמה במרכז האינטרס הישראלי, לצד אינטרסים מובהקים של מדינות המפרץ והמדינות הערביות השכנות לישראל שסובלות גם הן מאיומים מצד איראן. לשיתופי הפעולה הללו היו גם משמעויות מעשיות.
לפני יותר מחצי שנה, בראיון למעריב, התייחס האלוף טל קלמן, ראש אגף אסטרטגיה, ומעגל שלישי להלכות הביטחוניות פרוצות הדרך של הסכמי אברהם ועל שיתופי הפעולה שהולכים ונרקמים, כאשר דיבר בין השאר על אפשרויות שנפתחות בעולמות ההגנה האווירית וההתראה.
שיתופי פעולה מסוג זה יאפשרו יותר עומק למדינת ישראל וגם אפשרות להערכות טובה יותר לטפל באיומים הרחק משטח ישראל. תחת החסות ומערכות אמריקניות, הרעיון הוא לייצר שיתופי ידע ומידע שמאפשרים להביא תמונה למקום ובהתאם לקבל החלטות, ואף הוסיף קלמן כי בעתיד אולי אף יוקמו מפקדות הגנה אווירות שיודעות לדבר אחת עם השנייה.
קצב השינויים בחודשים האחרונים מאז נאמרו הדברים הללו מהיר מאוד ובעל משמעות גדולה לחיל האוויר, שבביטוי של הדיפלומטיה הצבאית למעשה הוא השחקן החשוב ביותר וקבלן הביצוע המרכזי לשיתופי פעולה אלה. בתוך כך, גם בין מפקדי חיילות האוויר, האלוף עמיקם נורקין ועמיתיו בחיילות האוויר של השותפות החדשות, הקשרים והשיח השוטף התהדק מאוד בשנה האחרונה והיה לו כבר ביטוי בהקשרים שונים.
התרגילים באזורים המרוחקים והשיח שהולך ומתהדק בין חיל האוויר הישראלי לחילות האוויר של המדיניות הערביות המתונות באזור בא לידי ביטוי בשיתופי הפעולה בתחומי ההגנה מאפשרים היערכויות מבצעיות חסרות תקדים במטרה לסכל איומים בעיקר בהקשר של טילים ומל"טים איראניים, שמופעלים על יד בני בריתם גם בתימן בעירק ובסוריה וכמובן מאיראן עצמה. כפי שהתרחש רק בשבוע האחרון במפרץ.
את שנת 2021 מסכמים בחיל האוויר כפעילה מאוד במערכה מול איראן בזירה הצפונית, עשרות מבצעים בהיקפים גדולים יחסית בוצעו בשנה זו בהם הטילו מטוסי חיל האוויר 586 פצצות על מטרות שונות. אנשי צוות האוויר, שמתמודדים בסוריה עם אולי המדינה בעלות ריכוז הגבוה ביותר של מערכות הנ"מ ביחס לשטח, כאשר במהלך הפעילות המיוחסת לחיל האוויר שוגרו 239 טילי קרקע אוויר לעבר המטוסים. בעשור האחרון שוגרו לעבר מטוסי חיל האוויר יותר מ-1200 טילים קרקע אוויר, מלבד הפלת מטוס אף 16 בפברואר 2018. למרות הירי הרב, לא השיגו הצלחות נוספות וגם אחוזי ההצלחה שלהם ביירוט הטילים נמוכה מאוד. מתחילת הנשה הנוכחית נורו לעבר מטוסי 50 טילי נ"מ.
המבצעים הללו מכוונים בעיקר על מנת לפגוע באמצעי לחימה מתקדמים ששולחים האיראנים לאזור לטובת המשך ניסיון ההתבססות שלהם בסוריה ולהתעצמות חיזבאללה. בהקשרים של מערכות נ"מ מתקדמות תוצרת איראן ופרויקט של טילים מדויקים שעומד במרכז המאמץ של צה"ל וחיל האוויר בניסיון לעכב את קצב הפיתוח וההצטיידות, בעיקר של חיזבאללה.
במערכת הביטחון מציינים כי אין כל שינוי במדינות הפעולה במערכה המתנהלת מול איראן, מנגנון התיאום עם הרוסים שתפקידו למנוע חיכוך בין חיילות האוויר מתפקד כרגיל. גם ללא קשר אליו, ישראל תמשיך לפעול בסוריה ובמדינות נוספות על מנת לפגוע בהתבססות איראן באזור ולסכל איומים נוספים באזור.
במסגרת פרויקטים גדולים מאוד בחיל האוויר, צפויים כבר השנה לשגר לווין איסוף צבאי ראשון לחלל ובאופן תקדימי הוחלט כי יוקם מערך טילים חדש שישוגר מהקרקע ולמרות זאת יוצב בחיל האוויר.
מדובר רק בתחילתו של התהליך, ואת הטילים עצמם לטווחים רחוקים מאוד, ויהיה ניתן לשגר מהאוויר ממטוסי חיל האוויר או באמצעות פלטפורמות קרקעיות. בשנים האחרונות התנהלו בצה"ל דיונים רבים על הצטיידות מואצת במערך של טילים מדויקים לטווחים רחוקים והיכן נכון למקם את היכולות ביבשה או באוויר.
בשלב הזה הגרעין הראשון צפוי להיות מוקם בחיל האוויר כבר בחודשים הקרובים, כאשר את אותם טילים ניתן לשגר מהאוויר או מהיבשה. בחיל האוויר סבורים שפריצות הדרך בכל הקשור ליכולת הלייזר החשמלי יאפשרו בעתיד גם פיתוח של יכולות התקפיות. בתוך כשנה מעריכים בחיל האוויר כי כחלק מתהליכי הניסוי המבצעי, היא תשולב בעוטף עזה כמערכת הגנה מרקטות המבוססת לייזר, שתשלים את כיפת ברזל ביכולות שלה בעיקר אל מול רקטות קצרות טווח ופצצות מרגמה.
בנוגע למטוס הממשלתי כנף ציון, שהדרג המדיני בישראל, בהם ראש הממשלה ושר החוץ, לא מעוניינים לעשות בו שימוש, בחיל האוויר הביעו עמדה לפיה לאור מאות המיליונים שהושקעו בו, נכון לעשות בו שימוש כפי שגם למדינות אחרות בעולם יש מטוס ממלכתי. יחד עם זאת הסכימו כי הפרויקט שאינו שייך לחיל האוויר היה צריך להתנהל באופן אחר.