גיורא זוסמן, סגן אלוף במיל', לשעבר לוחם וקצין בסיירת מטכ"ל, אשר זכה בפרס ביטחון ישראל לשנת 1987, שוחח הבוקר (רביעי) עם בן כספית וינון מגל על זכרונותיו מתקופתו בשירות. במהלך השיחה, זוסמן התייחס להפיכתה של סיירת מטכ"ל ליחידה שנחשבת לחוד החנית בלוחמה בטרור.
"אני חושב שאנו שייכים לדור שיצא לנו היסטורית להשתתף בהמון פעילויות, גם ערב מלחמת יום הכיפורים, ובמלחמה ואחריה בכל הסאגה שממשיכה עד היום של הנושא של הטרור. היינו הדור הראשון שלקח על עצמו את הלחימה בטרור באופן שיטתי ומסודר. מפקד היחידה דאז לקח על עצמו את המשימה, ומאז ועד היום היחידה הפכה להיות סוג של חוד חנית", פתח וסיבר הקצין במיל'.
לדבריו, מלחמת יום הכיפורים חקוקה בזכרונו, עד לרגע זה: "הייתה לנו חוויית מלחמה גם ברמת הגולן וגם באזור התעלה. היינו שותפים, היינו כיחידה. חיפשנו את לתרום את חלקנו. היינו יותר תחת הפגזות בנפח. הרבה לפני מצרים, היינו עם הכוח של יאנוש בפריצה למובלעת, ספגנו לא מעט אש. עשינו כל מיני פעולות, מי שמכיר את רמת הגולן מי שנלחם את הקרבות הכי קשים היו הטנקיסטים".
"כל הידיעות והשמועות שרצו במלחמה זה היה דבר נורא. כבר ביום שבת היו שמועות שנפח נפלה, ישבנו מעל ראש פינה בחורשת אקליפטוסים, ולא אמרו באופן ברור את המצב על הרמה. לא ידענו את כל הפרטים, אך ידענו שהמצב די קשה. זה באמת היה אחרי רגע שבו המצב ברמה השתנה", נזכר זוכה פרס ביטחון ישראל.
לטענת זוסמן, האירוע הכי משמעותי עבורו במלחמת יום הכיפורים מחולק לשניים: "חילוץ של יוסי בן חנן והקרב בסואץ. לא יודע לומר אם מצלק זו המילה, אך בהחלט חרוט. בן חנן נפצע קשה ברגל, הוא הסתער עם כמה טנקים על תל שמס, וכל הטנקים חטפו. יוסי ועוד מישהו שהיה איתו ביקשו חילוץ".
בסיום השיחה הוא הסביר מהו יום הזיכרון עבורו ואמר כי "בשבילי, כמו עם ישראל, כולנו נזכרים גם בחברים שלנו שנפלו לאורך הדרך, וגם בזיכרונות הפרטיים שלנו. היינו ליד החברים, ואיכשהו הכדור פגע בחבר ולא בנו, סוג של יום שהציבור כולו מכבד את אלה שנפלו. יש לי חבר שהיה איתי בפנימיה צבאית, והוא היה מאוד קרוב. חלק מהזמן אפילו היינו ביחידה יחד, הוא נהרג שנה אחרי מלחמת יום כיפור. יש עוד קרובים שנפלו".
סייעה בהכנת הכתבה: מיכל קדוש, 103fm