המינוי יתעכב? היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, הבהירה היום (רביעי) כי בעקבות פירוק הממשלה, מינוי רמטכ"ל כפוף לכללים הנוגעים לקבלת החלטות בידי הממשלה בתקופת בחירות, וזאת נוכח הודעת רה"מ ורה"מ החליפי על הקדמת הבחירות.
לדבריה, בתקופת בחירות יש להימנע ממינויים בכירים שאינם במסגרת הליך תחרותי, אלא אם קיים צורך חיוני באיוש מיידי של המשרה באופן קבוע, ולא ניתן למצוא לכך פתרון סביר והולם אחר בנסיבות העניין. זאת, בהתאם לאמות המידה המפורטות בהנחיות היועמ"ש הקבועות בנושא זה ובעמדות עקרוניות כפי שגובשו אגב פיזור הכנסת בעבר.
בתוך כך, היועץ המשפטי למערכת הביטחון התבקש לקיים בדחיפות בחינה פרטנית של האפשרות למנות רמטכ"ל בתקופת בחירות, תוך התייחסות לחיוניות בקידום הליך המינוי בעת הזו. לאחר קבלת עמדתו, הדברים ישובו וייבחנו ע"י היועצת המשפטית לממשלה.
בתגובה לדברים, אמר היום שר הביטחון בכנס אלי הורוביץ לכלכלה וחברה, כי "המשבר המשילותי שבו אנו נמצאים, ושבגינו נצביע הערב על פיזור הכנסת, מחייב אותנו לצד שימורה של הדמוקרטיה, להבטיח שקיים גם דרג מקצועי חזק ואיתן שיספק רציפות, ויאפשר תכנון ארוך טווח למדינת ישראל".
לדבריו, אחד המקרים המובהקים ביותר של הצורך הזה, הוא מינוי רמטכ"ל. גנץ טען כי מדובר ב"צורך חיוני אסטרטגי, ביטחוני וארגוני ראשון במעלה. זהו מינוי שיש לו השפעה קריטית על ביטחון המדינה, על בניין הכוח ועל החלטות שנוגעות לחיי אדם, ומינוי כלל הדרג הפיקודי הבכיר".
גנץ הוסיף כי אינו מתכוון לנהל "מירוץ נגד הזמן" בתהליך המינוי – "אלא לנהל אותו באופן סדור ומקצועי ובתיאום הדוק עם הגורמים המשפטיים. בין היתר אתייעץ עם כל הגורמים הרלוונטים, כולל ראש הממשלה לשעבר נתניהו, שכיהן גם כשר הביטחון", ציין.
"כל זאת בכדי לקבל את ההחלטה הנכונה, בזמן הנכון והסביר למשימה, באופן שלא יפגע בצה"ל. כל התנהלות אחרת – היא ערבוב מסוכן של ביטחון ופוליטיקה. אני קורא לנתניהו ולכלל הגורמים – לא לנסות לחבל בו ולפגוע בביטחון ישראל", הוסיף.
אתמול, התייחס שר הביטחון בני גנץ לפניית ראשי האופוזיציה ליועמ"שית בדרישה שתקפיא את האפשרות לבצע מינויים פוליטיים בתקופת ממשלת מעבר, בהם גם מינוי רמטכ"ל. על כך טען כי "התהליך הוא תהליך סדור, יציב, מאוד עמוק שנועד להבטיח רציפות בארגון המורכב ביותר שקיים במדינת ישראל. התהליך לא רק שהוא ארוך לכשעצמו הוא מוליד שרשרת אירועים שגם הם ארוכים".
"אני מציע להרחיק את הפוליטיקה מהדיון הזה, ולהתמקד בו בצורה עניינית. אני מתכוון ככל שיתאפשר, לקדם את ההליך. כך אני חושב נכון ואני מרשה לעצמי לומר שאין אדם בישראל שמכיר טוב ממני את המועמדים והיכולות ואת צרכי המערכת וידע להתאים את האיש הנכון מתוך מועמדים מצוינים למשימה. באשר לנתניהו - בכאב ובצער אני אומר שהוא מיצה את האמון הפוליטי שהיה ניתן לתת לו ולכן אין מה להוסיף", המשיך.
האם ניתן למנות רמטכ"ל בתקופת בחירות?
עו"ד עמיחי וינברגר, מומחה למשפט ציבורי, מסביר כי לאחרונה התברר ששר הביטחון הקדים את ראיונות המועמדים לתפקיד הרמטכ"ל ה-23 של צה"ל והודיע לאלופים סגן הרמטכ"ל לשעבר אייל זמיר, סגן הרמטכ"ל הנוכחי הרצי לוי ומפקד פיקוד צפון יואל סטריק כי בכוונתו להיפגש עימם על מנת לשמוע על ראייתם את צה"ל בשנים הקרובות.
"מינוי הרמטכ״ל בעת הזו כפוף לכללים מקובלים שהותוו בפסיקות בג״ץ, הנוגעים לכלל בדבר הימנעות מביצוע מינויים בתקופת הבחירות ובמקרה שלנו, תקופה שהחלה הלכה למעשה עם הודעת רה״מ בנט על הכוונה להביא להקדמת הבחירות. ההחלפה בתפקיד הבכיר אמורה הייתה להתקיים בעוד כחצי שנה, אך נראה שפיזור הכנסת הקרוב יקשה מאד להעביר החלטה על זהות הרמטכ"ל הבא בהחלטת ממשלה כפי שמחייב החוק", מוסיף.
יחד עם זאת, אירעו מספר תקדימים של מינוי בכירים בתקופת במערכת בחירות, "כך למשל בדצמבר 2019 נעתר היועמ"ש דאז אביחי מנדלבליט לשר לביטחון פנים אז גלעד ארדן, למנות מפכ"ל משטרה ונציב שירות בתי הסוהר למרות שהיה מדובר בממשלת מעבר. בסופו של דבר מדובר בשיקול דעתה של היועצת המשפטית לממשלה, אך בנסיבות העניין קשה להאמין כי היא תסכים לאשר את המינוי האמור בשל בכירות התפקיד והזמן הקצר יחסית שניתן יהא להשלים את המינוי ביחס למועד הבחירות המסתמן".