אם לא יקרו התרחשויות פוליטיות בלתי צפויות, שר הביטחון בני גנץ יסיים את תפקידו בשבועות הקרובים עם הקמת ממשלת הימין החדשה. הבוקר (רביעי) התבטא גנץ בשלל נושאים לקראת סיום תפקידו, והעריך כי ראש הממשלה המיועד, בנימין נתניהו, יפעל באופן שקול בנושא האיראני.
"אני צופה שהתעוזה האיראנית תקבל בוסט כתוצאה מהקשרים עם רוסיה והמאבק בין המעצמות. תהיה לכך השפעה על האזור כולו. התחרות מול איראן היא על כל הספקטרום – טכנולוגיה, אקדמיה, מלחמת האש, חלל, העברת אמל"ח לארגוני טרור. יש לנו הצלחות משמעותיות בזירה הצפונית", פתח גנץ.
"לישראל יש יכולת לפעול באיראן ואנחנו מחויבים להמשיך ולחזק אותה. יש לנו מוכנות, יכולות פיתוח, תהליכים ארוכי טווח שאנחנו מנהלים – ולא נרחיב. צריך להכין את האפשרות הזו וצריך יהיה גם לשקול טוב מאוד את הנושא הזה לפני ביצוע. בפעם האחרונה שצה"ל היה ברמת המוכנות הגבוהה אני הייתי רמטכ"ל וכמו שפורסם – הוחלט על ידי אותו ראש ממשלה שצפוי להיכנס לתפקיד – שלא לעשות זאת. אני חושב שבהקשר הזה נתניהו יהיה שקול", הוסיף.
בנושא השת"פ האזורי אמר גנץ: "צריך לעשות כל מה שניתן כדי לשמר ולהרחיב את הארכיטקטורה האזורית – גם מול איראן אבל לא רק. היו במערכת הביטחון מעל 200 מפגשים עם נציגי מדינות שונות וקצינים שונים מאז הסכמי אברהם. לי בעצמי היו עשרות שיחות ומפגשים מול שחקנים באזור, ומאות שיחות מול שחקנים בעולם. כשמתקשרים אחד עם השני יש יכולת להכיר, לשתף יכולות, ולהגיע עד רמה של תרגילים משותפים, שיתוף מודיעיני ונושאים נוספים".
סיוע לאוקראינה? "אי אפשר לרוקן את מערכות ההגנה האווירית שלנו. אלו דיבורים באוויר"
בהמשך התייחס למלחמה באוקראינה ולאפשרות שישראל תספק מערכות הגנה לאוקראינים, בעקבות הביקורת שמתח הנשיא זלנסקי: "ההיקף של הייצור שלנו נמוך מהצורך בייצוא – אין לנו בסיס ייצור מספיק גדול בשביל זה. בהקשר האוקראיני, ברור שגם אם יוחלט לשנות מדיניות – אי אפשר לרוקן את מערכות ההגנה האווירית שלנו. אלו דיבורים באוויר. אנחנו בודקים מה אפשר לעשות ולהרחיב, אבל אסור לשכוח שמאחורי אוקראינה עומדת נאט"ו".
עוד התייחס גנץ לסוגייה הפלסטינית ולפגישותיו במהלך הקדנציה עם אבו מאזן: "אני באתי לדבר עם מי שאפשר ולהילחם במי שצריך – וזה לא סותר. הצעדים שהפלסטינים עושים כרגע בהאג ובאו"ם חמורים, פוגעים ביכולת לשפר את המצב באזור, ולא משרתים את האינטרסים שלהם".
גנץ התבטא גם בנוגע לכוונה לחוקק פסקת התגברות וחוק גיוס: "לא הצלחתי להביא את מודל השירות. עשינו התקדמות אבל לא הבקענו. בלונג ראן, אי אפשר לחיות על המודל הישן כי הוא לא רלבנטי לחברה שזה אחוז המתגייסים שלה. מודל השירות הנוכחי אינו בר קיימא וחייבים להגיע למודל אחר ששם את הצבא במקום הראשון ולצידו אפשרויות אחרות כמו שירותי חריום, שירותים חברתיים. בג"ץ חייב להתייחס בקרוב לחוק הגיוס ואני מאוד מוטרד מהכוונה לחוקק פסקת התגברות. גם בהיבט של המשך השירות בצה"ל, וגם בהיבט הדמוקרטי".
גנץ טען כי לא הכל מושלם במערכת המשפט ויש מקום לתיקונים, אך הוא מוטרד מהכוונה לחוקק פסקת התגברות, והוא היה מעדיף לקדם את חוק יסוד החקיקה שיסדיר את היחסים בין הרשויות.
גנץ הכחיש פעם נוספת את הפרסומים כי הנשיא הרצוג ביקש ממנו ומיאיר לפיד להיכנס לממשלה: "הנשיא הרצוג לא הציע לי להיכנס לממשלה עם נתניהו. היתה לי פגישה איתו, ולא דנו בזה כך שאני לא יודע מאיפה הנושא הזה עלה".
בנושא מינוי הרמטכ"ל החדש, הרצי הלוי, אמר: "הרצי יהיה רמטכ"ל מצוין, והייתי צריך לבחור בין מצוין למצוין בין המועמדים שהיו לרשותי. אני מכיר אותם. הרצי נכנס להרבה תפקידים בכל מקום שהוא היה בו דיבר מעט וכשהוא יצא היו תוצאות. ההתנהלות של אייל מעידה על האדם שהוא והוא גם יכל להיות רמטכ"ל מצוין. אני חושב שיש לנו רמטכ"ל מצוין גם היום, הוא עשה תהליכים גדולים בצבא, הוא עמד בשני מבצעים וראיתם את התוצאות, הוא בנה את הכוח, ראיתם את ההתפתחות במב"מ וראיתם את כנס החדשנות שהוא הוביל. אני לא חושב שנתניהו יחליט להחליף את הרמטכ"ל".
"יש לנו צבא מצוין ומערכת ביטחון עם יכולות משימתיות מדהימות. כשמחייגים לצה"ל או למשרד הביטחון – יש מענה – ראינו את זה בקורונה, ראינו את זה בקליטה והעלייה. חייבים לשמור על זה. עשינו הרבה כדי לפתח את היכולות האלו. מה שמטריד אותי באמת הוא לא העניין הביטחוני – אלא הקיצוניות בחברה הישראלית. הצעקות אלי רוצח בכותל הן סימפטום. השאלה למה צעקו? הקיצוניות בחברה וגם בממשלה –מטרידה אותי", סיכם גנץ, שלא הביע חשש כי הממשלה החדשה תסכל את המינוי.
למעלה משבעה מיליארד ש"ח הושקעו בהכנות לתקיפה באיראן
גנץ סבור כי ששת האתגרים המרכזיים של מדינת ישראל הם העימות מול איראן, פיתוח התשתיות הלאומיות, הסדרת היחסים עם הפלסטינים, שמירת הלגיטימציה של ישראל בעולם, חיזוק שלטון החוק והמשילות וחיזוק האחדות בעם. עוד סבור גנץ כי איראן צפויה לקבל "בוסט" מרוסיה בעקבות המלחמה באוקראינה, מה שיקשה על המאבק בה. בשנותיו של גנץ במשרד הביטחון הושקעו כבר למעלה משבעה מיליארד ש"ח בהכנות לתקיפה באיראן.
בתחום הפלסטיני, גנץ מעריך כי קיים סיכוי לעימות נוסף בסגנון "שומר החומות" שיגלוש גם לזירת עזה וגם לערים המעורבות. עוד הביע את התנגדותו למודל גיוס מקצועי וטען כי צה"ל צריך להישאר צבא העם. גנץ דחה את הביקורת כלפיו מימין, לפיה הוא לא נותן גיבוי מספיק לחיילי צה"ל, וכן הודה כי הקצין מעט באמירתו מלפני הבחירות כי "אם לנתניהו יהיו 61, תקראו לי לראיון סיכום של המדינה".