"הדוח שלנו הוא 'ME TOO' לשב"ס ולמשטרה. מתברר ש'פרשת הסוהרות' הייתה רק קצה הקרחון. חיילות וחיילי החובה נדרשים לתרום למדינה ונמצא, כי הם חשופים להטרדות, גם מאסירים ביטחוניים וגם ממשרתי קבע, תוך ניצול חולשתם", מתריע מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, שפרסם דוח ביקורת מיוחד על מוגנות חיילות וחיילי חובה ביחידות המשרד לביטחון הפנים.
"איש גם לא טורח להגן עליהם מפני הטרדות מצד אסירים ביטחוניים לאחר תום שירותם, הדוח חושף מציאות ארגונית מטרידה", מציין עוד אנגלמן – "לא ניתן להצדיק מציאות בה אחת מכל ארבע חיילות חובה במשטרה ובשב"ס, חוו פגיעה מינית. אסור לגלות סלחנות לעובדה ש-70% מהתלונות לא טופלו כראוי ולא ניתן לעבור לסדר היום, כאשר המגמות מלמדות על הטרדות מיניות מצד אסירים ביטחוניים, היעדר גיבוי מהדרג הפיקודי, והטרדות מיניות ממשרתי קבע כלפי חיילות וחיילי חובה".
בדוח מצוין, כי כ-5,500 חיילות וחיילים מידי שנה, משרתים ביחידות המשרד לביטחון הפנים ובהן משטרת ישראל, משמר הגבול ושירות בתי הסוהר. "דוח הביניים הנוכחי מצביע על ממצאי ביקורת כבדי משקל בכל הקשור למוגנות החיילים שמשרתים במשטרה, במג"ב ובשב"ס", מתריע עוד אנגלמן.
במהלך הביקורת המיוחדת ביקר צוות מטעם משרד מבקר המדינה בשבעה מתקני כליאה ביטחוניים של שב"ס ושוחח עם כ-150 משרתי חובה המוצבים בהם. בנוסף, ערך משרד מבקר המדינה סקר באמצעות שאלונים, שהפיץ בקרב כ-13 אלף משרתי חובה ומשוחררים משירות חובה במשטרה, במג"ב ובשב"ס.
בדוח נטען, כי מהמפגשים והשיחות עם כ-220 משרתי החובה (חיילות וחיילים) עלו שלוש מגמות: יחס מטריד בעל אופי מיני מצד האסירים הביטחוניים, היעדר גיבוי מצד הדרג הפיקודי לסוהרי החובה בעבודה מול אסירים ביטחוניים ואמירות בלתי הולמות ובעלות אופי מיני מצד משרתי קבע כלפי משרתות החובה.
מהדוח עולה כי אחת מכל ארבע משרתות חובה חוותה במהלך שירותה פגיעה מינית אחת או יותר - כך עלה מהתשובות של 161 מתוך 644 משיבות על שאלון מבקר המדינה. שיעור משרתות החובה בשב"ס שהשיבו כי חוו פגיעה מינית היה הגדול ביותר – כ-38%.
עוד נמצא, שכ-70% מהפגיעות במשרתי חובה בוצעו על ידי משרתי קבע או מפקד, כאשר 52% מהמשרתים (144) אשר השיבו כי חוו פגיעה מינית, ציינו כי הפוגע היה משרת קבע (שאינו מפקד) ו-19% מהמשרתים (52) ציינו, כי הפוגע היה מפקד ישיר או עקיף שלהם.
עוד עלה, כי פחות ממחצית ממשרתי החובה במשטרה, בשב"ס ובמג"ב (96 מתוך 209, שהם כ-46%), אשר ציינו בשאלונים, כי חוו במהלך שירותם פגיעה מינית – דיווחו על הפגיעה לגורם כלשהו בארגון שבו שירתו או מחוצה לו. 70% ממשרתי החובה, שבחרו לדווח על הפגיעה המינית, השיבו כי התלונה לא טופלה כלל (26%) או טופלה באופן לא מספיק (44%).
בדוח המבקר צוין עוד כי ממחקר צה"ל עולה שכ-33% מחיילות החובה ציינו כי מאז גיוסן הן הוטרדו מינית פעם אחת או יותר. רק 32% מהן דיווחו על כך לגורם טיפול רלוונטי.
49% מהחיילות המשרתות בצה"ל, אשר דיווחו על הפגיעה, היו שבעות רצון מהטיפול בתלונה וזאת יחסית, על פי ממצאי השאלונים, ל-39% בקרב המשרתים בשב"ס ו-27% בקרב המשרתות במשטרה.
בביקורת עלה עוד, כי צה"ל לא מפרסם לציבור את הסקרים שהוא עורך ואינו מציג בפני הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי בכנסת את ממצאי הסגרים שערך.
אנגלמן ציין עוד, כי מסקרים שערכה המשטרה בשנים 2016, 2018 ו-2021, שבהם נשאלו שוטרי החובה אם במהלך השנה החולפת הוטרדו מינית, עלה כי חל גידול ניכר בדיווחים של שוטרי החובה על הטרדות מיניות ובייחוד בקרב הנשים. 6.44% משוטרות החובה דיווחו על כך שהוטרדו על ידי גורם משטרתי בשנת 2021.
ממצאים אלו אינם עולים בקנה אחד עם ממצאי השאלונים, שלפיהם 27% ממשרתות החובה במשטרה ציינו, כי חוו פגיעה מינית אחת או יותר. עוד עולה בביקורת, כי המשטרה אינה מפרסמת לציבור את הסקרים שהיא עורכת ואינה מציגה בפני הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי בכנסת את ממצאי אותם סקרים.
בביקורת עלה עוד, כי ב-34% מהתלונות שהגיעו ליוהל"ם משטרה (149 מתוך 442) וב-39% מכתבי האישום נגד שוטרים (משרתי קבע) בגין עבירות של הטרדה מינית, או התנהגות שאינה הולמת שוטר שהוגשו לבית הדין למשמעת במשטרה בשנים 2021-2019 - הנפגעים היו משרתי חובה וזאת, אף ששיעורם מכלל מערך כוח האדם במשטרה הוא כ-7% בלבד.
ב-37% מהתלונות שהגיעו ליוהל"ם שב"ס וב-42% מכתבי האישום שהוגשו לבית הדין למשמעת בשב"ס בשנים 2021-2019, היו משרתי חובה וזאת, אף ששיעורם מכלל מערך כוח האדם בשב"ס הוא כ-6% בלבד.
עוד צוין בדוח הביקורת, כי שיעור משרתות החובה בשב"ס ובמשטרה שציינו בשאלונים כי נפגעו מינית (כ-25%) גדול בכ-300% משיעור הנפגעות שגילן 34-20 שנים, לפי סקר הביטחון האישי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (9.2%) , נכון לשנת 2021.
עוד נמצא בביקורת, כי כ-15% מסוהרי החובה ציינו בשאלונים, כי קיבלו פניות מאסירים ביטחוניים, או מבנות זוגם באמצעות הרשתות החברתיות. עם זאת, שום דיווח שקיבל שב"ס על מקרים כאלו בשנים 2021-2019 לא טופל וזאת, בין היתר, משום "שהאסיר היה משוחרר".
בתגובה לדברים טענו בצה"ל: "עדים למגמה חיובית של עלייה בתרבות הדיווח, וכי יותר משרתי חובה וקבע מרגישים בנוח לדווח על פגיעות בצה״ל ורובם מרגישים כי המקרים שלהם מטופלים בכובד ראש וברצינות. אחת לשנה מציג צה"ל בוועדת חוץ וביטחון או בוועדת לקידום מעמד האישה ושוויון מגדרי את הנתונים בנושא הדיווחים אודות הטרדות מיניות שהתקבלו בצה"ל בשנה החולפת. אנו רואים בחומרה כל פגיעה על רקע מיני ונמשיך לפעול למיגור התופעה ולמיצוי הדין עם הפוגעים. צה״ל ימשיך לפעול באחריות מרחיבה כלפי כלל משרתיו ובהם גם המשרתים שירות בטחוני חשוב ומשמעותי ביחידות שמחוץ לצה״ל".
מדובר צה"ל נמסר: "צה"ל פועל באפס סובלנות כלפי מקרי הטרדות ופגיעה מינית ופועל לשמירת אקלים יחידתי מכבד למשרתיו בכלל היחידות. המשרתים המוצבים ביחידות המשרד לביטחון הפנים התגייסו מכוח חוק שירות הביטחון ומבצעים שירות משמעותי ומאתגר. צה"ל רואה עצמו כבעל אחריות מרחיבה כלפי כלל משרתיו ובתוך כך, כלפי המשרתים ביחידות אלה ועל כן, הורה ראש אגף כוח האדם, אלוף יניב עשור, באוקטובר 2021, על הקמת צוו מיוחד בראשות תא"ל במיל' גיא חסון לבחינת תהליך הגיוס, הליווי ותנאי השירות של המשרתים ביחידות שמחוץ לצה"ל, בדגש על משטרת ישראל ושירות בתי הסוהר.
בהתאם למסקנות הוועדה והמלצותיה, הוקמה מנהלת ייעודית בצה"ל בפיקוד אלוף משנה, המנהלת ומבצעת אחת לחודשיים ביקורות בבתי הכלא בהם מוצבים משרתי חובה.
אנו עדים למגמה חיובית של עלייה בתרבות הדיווח וכי יותר משרתי חובה וקבע מרגישים בנוח לדווח על פגיעות בצה"ל ורובם מרגישים כי המקרים שלהם מטופלים בכובד ראש וברצינות.
אנו רואים בחומרה כל פגיעה על רקע מיני ונמשיך לפעול למיגור התופעה ולמיצוי הדין עם הנפגעים. צה"ל ימשיך לפעול באחריות מרחיבה כלפי משרתיו ובהם גם המשרתמם שירות בטחוני חשוב ומשמעותי ביחידות שמחוץ לצה"ל".
ממשטרת ישראל נמסר בתגובה: "המשטרה רואה בחומרה כל פגיעה על רקע מיני ומטפלת בכל דיווח, לצד קיום פעילות מניעה והסברה כל העת. אוכלוסיית משרתי החובה זוכה בהקשר זה לקשב מיוחד. כל דיווח אודות חשד להטרדה מינית או להתנהגות שאינה הולמת, נבדק ביסודיות ומטופל בהתאם, לרבות מעטפת לנפגע/ת והעברה לטיפול הגורם המוסמך. העלייה בדיווחים ואופיים מעידה בעיקר על עליה במודעות ובתחושת האמון והבטחון של המשרתים ועל אפס סובלנות כלפי שוטרים המטרידים מינית. נמשיך לפעול לקידום סביבת עבודה מכבדת, מוגנת ובטוחה לכל משרתי הארגון".
מנציבות שירות בתי הסוהר נמסר: "אנו גאים בשירות המשמעותי של סוהרי החובה בשב"ס ומאמינים בתרומים, נשים וגברים כאחד. איננו מקלים ראש באחריותינו לשלומם של כלל המשרתים בארגון. כפי שפורט בדוח, רק בשנה האחרונה נחנך קו סיוע ייעודי לסוהרות והארגון עוסק במרץ בהסברה פנים ארגונית ורציפה ליצירת סביבת עבודה מוגנת ומעצימה. בחודשים האחרונים אף הוקם פורום להעצמת נשים בראשות הנציבה.
לא בכדי מצא מבקר המדינה מקום לציין ולשבח את העבודה שנעשית בשב"ס בטיפול באירועי הטרדה מינית ומזעור מספרם, שכן כל תלונה נבדקת ומטופלת בהקפדה יתרה.
יחד עם זאת, אין ספק, כי ממצאי דוח מבקר המדינה מעידים, כי עוד עבודה רבה לפנינו. נבחן בקפידה את נתוני הדוח, על מנת לנקוט בצעדים נוספים למניעת אירועים עתידיים".
מנכ"לית שדולת הנשים, הדס דניאליילין, אמרה בתגובה לדוח: התנונים המזעזעים שעלו מדוח מבקר המדינה מחייבים בדק בית רציני בשב"ס. חיילות וחיילים המשרתים את המדינה חייבים לדעת, כי הם פועלים בסביבה מוגנת ובטוחה. צריך לשים לזה סוף".
יו"ר עוצמה יהודית ח"כ איתמר בן גביר הוסיף בתגובה: "דוח המבקר קשה ומצביע על מציאות שאסור לעבור עליה על סדר היום. המצב בו חיילות וחיילי חובה חשופים להטרדות מיניות חמור ביותר ומחייב טיפול מהשורש. בתפקידי כשר לבטחון לאומי אפעל בעניין, כדי ששוטרים, חיילים, חיילות ומשרתי השב"ס ירגישו בטוחים יותר בשירותם למען המדינה".
עו"ד קרן ברק, המייצגת את הסוהרות מכלא גלבוע, התייחסה לדוח ואמרה: "צה"ל ושב"ס צריכים להרכין ראשם היום אל מול חיילות צה"ל והוריהן. דוח הביניים שפורסם היום ע"י מבקר המדינה מוכיח את אשר אנו טוענות במשך שנים: שב"ס מפקיר חיילות לגורלן וצה"ל מתעלם מכך באופן שיטתי".
"הדו"ח קובע כי מידת השליטה של האסירים באגפים הבטחוניים היא מופרזת ובאה על חשבון בטחונן האישי של סוהרות בשירות חובה שסובלות מפגיעות מיניות מצד האסירים הבטחוניים, וחלקן אף מוצבות באגפים אלו מבלי שעברו הכשרה מקצועית בסיסית", אמרה עו"ד ברק.
היא הוסיפה: "בנוסף, קובע המבקר שסוהרות אינן מקבלות גיבוי ממפקדיהן בשב"ס ביחס לתלונותיהן על אסירים בטחוניים. המבקר מאשים את צה"ל בהסתרה מכוונת מהציבור ומהועדה לקידום מעמד האישה בכנסת של הנתונים שיש בידיו לגבי היקף הפגיעות המיניות של חיילות צה"ל, ושוב אנו עדים למנגנון טיוח והסתרה של גופי הביטחון בישראל בדיוק כמו בפרשת הסרסור בסוהרות".
"הנתון לפיו 70 אחוז מהתלונות שהוגשו על ידי חיילות בגין פגיעות מיניות בשירותן בשב"ס לא טופלו כלל או טופלו באופן לקוי אינו מפתיע כלל", ציינה עו"ד ברק. "יחסו של שב"ס לחיילות צה"ל היה ונותר מכפיר ולראיה: המבקר קובע שחיילות חובה נפגעות מינית פי 7 יותר מנשות סגל בשב"ס. הדו"ח הוא תעודת עניות למדינת ישראל ויחסה לנשים".
היא סיכמה: "המסקנה העולה מהנתונים היא אחת: גופי הביטחון עושים יד אחת להסתרת וטיוח הפגיעות המיניות של חיילות חובה שמוצבות בשב"ס. מכאן שאין מנוס מהקמת ועדת חקירה ממלכתית לבדיקת היקף הטיוח בפרשת הסירסור בסוהרות".