בעקבות סקר נתונים מקיף שערך הצבא, על רקע טענות כי צעירים בני מעמד סוציואקונומי גבוה מדירים את רגליהם משירות קרבי לטובת המקצועות הטכנולוגיים ו-8200, טוענים היום (חמישי) בצה"ל כי הנתונים מצביעים על מגמות אחרות לחלוטין. יחד עם זאת הנתונים, שלא במפתיע, מצביעים על היעדר משמעותי של צעירים מרקע סוציו אקונומי נמוך במערכים הטכנולוגים.
כאשר ברקע הטענות המתגברות בשנים האחרונות כי בצה"ל מתקיימת בפועל חלוקה מגזרית, שבה בני הפריפריה הכלכלית מגיעים בעיקר לצבא היבשה וללחימה, ואילו מנגד צעירים ממעמד כלכלי חברתי גבוה מגיעים למערכים טכנולוגיים או לסיירות המובחרות, החליט ראש אכ"א, האלוף יניב עשור, לבחון לעומק את המגמות על בסיס נתונים שנאספו ולא על בסיס דימויים.
על פי טענת הצבא, ממצאי הסקר מצאו כי צעירים מאשכול סוציו אקונומי גבוה, כלומר מ-7 ומעלה, מתגייסים יותר לצבא ובאופן מובהק יותר מיחסם באוכלוסייה למערכים הקרביים. כך למשל,על פי הנתונים שמציג הצבא, בעוד שכ-40 אחוזים מהאוכלוסייה מגודרת כזו הנמצאת באשכולות שבע עד עשר, מספרם הכולל בקרב המתגייסים הוא 55 אחוזים.
עוד עולה כי רוב משמעותי של בעלי הדפ"ר (דירוג פסיכוטכני ראשוני) הגבוה (מעל 70) מתגייס לשירות קרבי, כאשר 81% מהגברים המתגייסים לצה"ל הם בעלי דפר זה ו-7 אם מתוכים הם לוחמים ביחידות צבא היבשה. 62 אחוזים מהחיילים באשכולות סוציו אקונומים 7-10 משרתים כלוחמים בצבא היבשה, ומתוכם 85 אחוזים משתרים ביחידות לחימה רגילות שלהן לא נדרשות מיון נוסף כמו בצנחנים או בסיירות המיוחדות. עוד מצביע הסקר כי באופן בולט עולה כי ככל שעיר או מקום מגורים נמצא באשכול סוציואקונומי גבוה עוד יותר, כמו למשל מודיעין באשכול 9 או רעננה באשכול 8, עולה בהתאמה אחוז המתגייסים והמשרתים בקרבי.
לצד המגמה הזה גם מהסקר של הצבא, ברור כי במקצועות הטכנולוגים הנחשקים ובעיקר באמ"ן ובתקשוב 8200, יחידה 9900, ממר"ם סייבר ועוד אחוז המשרתים מבני המעמד הגבוה מאוד גבוה בשיעור משמעותי מחלקם באוכלוסייה. כך למשל במקצעות אלה 37% מהחיילים המשרתים מגיעים מאשכול 9 ו-19% מגיעים מאשכול 10, בעוד מדובר רק בכ-4 אחוז מאוכלוסיית המשרתים.
בצה"ל מצביעים על הפערים ברמת החינוך כגורם המסביר את היעדרם של צעירים מהאשכולות הנמוכים יותר במערכים הטכנולוגיים, אך אומרים כי הם מתכוונים להעמיק ולהרחיב את התוכניות לחינוך טכנולוגי בפריפריה על מנת לעלות באופן משמעותי את חלק היחסי של צעירים מהפריפריה במערכים הטכנולוגיים של צה"ל. לצד זאת בצה"ל אומרים באופן חד משמעי על בסיס הסקר כי ארבעת העשירונים הגבוהים יותר בחברה הישראלית מתגייסים יותר לצבא ורוצים יותר להגיע לשירות במערך הקרבי.
ראש אכ"א, האלוף יניב עשור, אמר בתדרוך לכתבים הצבאיים: "שירות קרבי חייב להישמר כאתוס המוביל בשירות הצבא. המתגייסים לקרבי הם הצעירים המובחרים של החברה הישראלית".
עוד הוסיף האלוף עשור: "לאחרונה נשמעות טענות שאנו מקיימים שני צבאות בתוך צה"ל, על פי הנתונים שפילחנו ניתן לראות שמשרתים מחתך סוציו אקונומי הגבוה מתגייסים יותר מגודלם באוכלסייה, הם בעלי רצון גבוה לשרת ביחידות לוחמות. במקביל הוסיף עשור אנחנו פועלים לשלב יותר בני נוער מהפריפריה ביחידות טכנולוגיות".
על פי נתוני הצבא המעודכנים 68.8 אחוזים מכלל מחיובי הגיוס היהודים מתגייסים לצבא כאשר 16.4 אחוזים אינם מתגייסים בשל פטור הגיוס לחרדים ו- 14.8 לא מתגייסי על רקע פטור רפואי נפשי וסיבות נוספות. כ-31 מהגברים לא מתגייסים לצה"ל כאשר נתון זה ללא חרדים מצביע על כך שכ-85 אחוזים מבעלי חובת הגיוס הגברים מתגייסים לצבא.