במלאת 55 שנים להיעלמותה: ארכיון צה"ל במשרד הביטחון פרסם היום (ראשון) את יומן המבצעים המתאר את מאמצי החיפוש אחר הצוללת אח"י דקר. המסמך חושף בין היתר את התיאום בין הכוחות הרבים בשטח, הסריקות אחרי כל ממצא על אף מזג האוויר הסוער, התקווה שמדובר בתקלת קשר בלבד וההבנה העצובה כי אפסו הסיכויים להציל את 69 אנשי הצוות ויש להפסיק את החיפושים.
הצוללת דקר טבעה ב-25 בינואר 1968, בדרכה מבריטניה לישראל. חרף החיפושים הנרחבים, רק לאחר כ-31 שנים התגלו שרידים מהצוללת על קרקעית בעומק של כשלושה ק"מ על נתיב השיט המתוכנן לחיפה, במרחק של כ-485 ק"מ מיעדה.
"מיחידה 515 נמסר, כי נשמעים צפצופים עם תדר המצוקה של הצוללת, לא ברור הכיוון", נכתב ביומן אגף המבצעים בצה"ל, לאחר שאבד הקשר עם הצוללת אח"י דקר, שטבעה במעמקי הים וכל 69 אנשי צוותה שנספו, לא אותרו עד עצם היום הזה.
דקר - תיק מס 5212961 by maariv on Scribd
"לפני כשלוש שעות, נשלחה הודעה לצוללת (דקר) על ידי ים-3 – אם היא שומעת אותם שתוציא את המצוף השני", נכתב ביומן אג"מ מבצעים ב-28 בינואר – "בשעה 20.10 התקבלה הודעה מאניית הסוחר 'יפו', כי היא קולטת שידור חלש ולא ברור, כיוון לא ידוע. ים-3 מנסה לקלוט את השידור ולגלות את השידור, הם משערים, כי השידור הוא תשובה לשידור שלו לפני שלוש שעות. ההנחה היא שדקר שומעת ואינה יכולה לענות".
כעבור יום, נכתב ביומן המבצעים: "מיחידה 515 נמסר, כי נשמעים צפצופים על תדר המצוקה של הצוללת, לא ברור הכיוון" ובהמשך צויין כי "הלבנונים מסרו למטה החיפושים בקפריסין, כי הם גם כן יסייעו לחיפושים אחר דקר".
ב-30 בינואר היה חשש מהתקרבות סמוכה מידי במהלך החיפושים למצרים: "אין אישור לאח"י יפו לתקרב לעבר החפצים השטייםם בים, כ-65 מייל מפורט סעיד. יש להרחיק את אח"י יפו לגזרת סיור אחרת, שאינה קרובה לחוף מצרים. חיל הים רשאי להשיט אוניית סוחר מחר, 31 בינואר בשעות היום לאזור החפצים השטים, שבטווח 65 מייל מפורט סעיד ובכל מקרה, לא פחות מחוף מצרים".
בהמשך הובהר שהלילה יהיה מכריע: "הסכמנו כולנו (מטה החיפושים בקפריסין) פה אחד שהזמן האחרוןו להצלת ניצולים מהצוללת הוא הלילה".
ב-2 בפברואר נכתב ביומן המבצעים: "החל מה-1 בפברואר בצהריים נשמעות תשובות לפניות שלנו כאילו מאח"י דקר בשם 'דיסקית'. כיוונים מצביעים על צפון טורקיה ומזרח קפריסין. הנושא בבדיקה, שלושה כלי שייט שלנו מסיירים בסביבה. ייתכן וזו הפרעה מכוונת".
כעבור יומיים אפסו התקוות למציאת הצוללת וצוותה: "חיל הים נמצא בשלבי הפסקת החיפושים, חיל האוויר יפסיק גם הוא את חיפושיו בסביבות 14.00. כל הסירות המשותפות בחיפושים יגיעו חזר הלחיפה היום בערב".
בחיפושים השתתפו תשעה כלי שייט של חיל הים, בהם הצוללות דולפין ולווייתן ושני מטוסים של חיל האוויר – נורד ודקוטה. כל מראה במעמקי הים עורר תקוות מחודשות. באחד מהדיווחים נמסר על גילוי כתמי שמן וקרשים וקופסאות שונות, במרחק של כשני מייל מספינת משמר טורקית. הטורקים התבקשו על ידי קפריסין לבדוק את הממצא.
במהלך החיפושים היו גם תקוות שווא. ב-1 בפברואר נשמעות תשובות לפניות התשדורת, כאילו הן מאח"י דקר בשם "דיסקית", אבל לאחר בירור הובהר שכיוונים מצביעים על כלי שייט של טורקיה וקפריסין.
ידיעה נוספת במהלך החיפושים דיווחה על שישה עצמים בצבע אדמדם שנראו במעמקי הים ליד געש, בין הרצליה לתל אביב, כ-400 מטרים מהחוף, כאשר המרחק ביניהם כ-60 מטרים. ניתנה הוראה לכלי שייט להתקרב לעברם ולבדוק את זהותם, אך שוב הסתבר שאין רמז לקשר לאח"י דקר.
באירוע נוסף, בעומק הים בהרצליה, ליד מלון אכדיה נראה כתם גדול בים וחפץ שגלי הים מטלטלים אותו, אך גם גם התברר שעדיין אין קצה חוט בחיפושים אחר התעלומה הגדולה, שנותרה עד עצם היום הזה.
ארכיון צה"ל גם פרסם את הדו"ח הראשוני שנכתב על העלמות דקר, ב-28 בינואר 1968, ארבעה ימים לאחר התקשורת הוודאית האחרונה, בה מסרה הצוללת הגדרה מדוייקת של מיקומה ואת את מכתבו של הרב הראשי לצה"ל באותה העת, אלוף שלמה גורן, בנוגע להתרת עגונות דקר.