את הראיון עם ארבעת ראשי המדורים של ענף איראן באמ"ן, סרן אחד ושלושה קצינים בדרגת רב־סרן, אנחנו מקיימים במבנה צנוע של חטיבת המחקר, מאות מטרים מהפגנת תומכי הרפורמה המשפטית ברחבת מוזיאון תל אביב.
שניים מהם קצינים, שתיים קצינות. שלושה הם בוגרי תוכנית חבצלות היוקרתית של אמ"ן, קצין נוסף שב לשירות לאחר קריירה מרשימה בתחום הכלכלי.
ככל שהשיחה איתם מתארכת, גוברים קולות המפגינים מבחוץ, וקשה להימלט מהמחשבה שבדיוק כפי שאנחנו יושבים ומנתחים את השלכות מחאת החיג'אב באיראן בתחילת השנה הנוכחית, ממש במקביל יושבים כעת קציני המודיעין באיראן ומנסים להבין את משמעויות המשבר הפוליטי־חברתי בישראל.
השיחה שאנחנו מביאים כאן, המבטאת תמונת עומק על המתרחש באיראן, מבוססת גם על שיחה עם קצין בכיר נוסף. אפשר להעריך כי במגבלות ביטחון המידע שהקצינים האלה יכולים לשתף, הרי שהדברים הנאמרים הם גם בסיס חשוב להערכת המצב המודיעינית שמקבלים גם ראש אמ"ן, צמרת המטה הכללי, ראש הממשלה ושר הביטחון.
היציאה מהסכם הגרעין - טעות אסטרטגית
ענף איראן בחטיבת המחקר באמ"ן עוסק היום בחיבור של שתי זירות מרכזיות: האיראנית והסורית. שנת 2015 מסומנת כנקודת השינוי והמפנה שבה הדינמיקה השתנתה באופן מהותי, עם החתימה על הסכם הגרעין, שיצא אל הפועל בתקופת ממשל אובמה בארה"ב.
נקודת המפנה הבאה הגיעה במאי 2018, אז הממשל האמריקאי בראשות דונלד טראמפ החליט, בלחץ ישראלי כבד שהוביל ראש הממשלה בנימין נתניהו, לצאת חד־צדדית מההסכם ולהדק את הסנקציות על טהרן.
את ההחלטה לצאת חד־צדדית מההסכם רואים רבים מבכירי מערכת הביטחון בשנים האחרונות כטעות אסטרטגית: מחד בהערכה כי יציאה אמריקאית מההסכם תוביל דווקא לתוצאה הפוכה ולהתקדמות דרמטית של איראן במרוץ לעבר הפצצה, ומאידך בהיעדר מוכנות לפעולה צבאית. רק בשנתיים האחרונות, באיחור מאוד לא אופנתי, ההכנות לפעולה צבאית צברו תאוצה משמעותית.
"הסכם הגרעין באותן שנים הוביל לצמצום המשימות הקשורות באיראן", מסביר קצין בכיר באמ"ן. "מנגד, איראן החלה להיות מעורבת יותר בנוכחות שלה באזור. הסיבה המרכזית הייתה הברית המשותפת עם חיזבאללה ומאבק הנשיא אסד בסוריה נגד 'המדינה האסלאמית' וגורמי אופוזיציה נוספים, ברית שאליה הצטרפו גם הרוסים.
"מבחינת האיראנים זאת גם הייתה הזדמנות לחזק את השפעתם ולבנות את סדר הכוחות לקראת מלחמה עתידית מול ישראל. איראן היא היום אתגר הרבה יותר משמעותי לישראל, גם בגלל הגרעין וגם בגלל נקודות החיכוך הרבות עמה".
התקופה הביטחונית המתוחה בזירה הצפונית היא הוכחה מצוינת לכך: המל"ט האיראני שהופל על ידי ישראל לאחר שחדר מסוריה לרמת הגולן והפלתו באירוע שהתרחש עוד לפני ערב פסח, ועוד קודם לכן הדיווחים על מותו של קצין משמרות המהפכה, ששימש ככל הנראה כיועץ לחיזבאללה בתחומים צבאיים שונים, ובהם תחומי דיוק הטילים, בתקיפה המיוחסת לחיל האוויר שלנו. כל זאת ברצף תקיפות מטרות של איראן וחיזבאללה בסוריה המיוחסות לישראל, בתגובה על הפיגוע סמוך למגידו.
רצף האירועים הללו ממחיש היטב את רף ההסלמה והמתיחות הגואה מול איראן. מבחינת ישראל האתגר רק הולך ונהיה מורכב ורב־ממדי. מלבד נושא הגרעין, גם האיומים לאורך הגבולות והחיבור שהולך ומתהדק בין איראן, חיזבאללה, חמאס וגורמי טרור נוספים בזירה הפלסטינית מעסיקים את ראשי מערכת הביטחון יומם ולילה.
מכאן גם החשיבות והדומיננטיות של ענף איראן באגף המודיעין של צה"ל - גם בגלל ההשפעות וההשלכות שלו על זירות עוינות אחרות, וגם בבניית קשרים עם מדינות מוסלמיות מתונות. ענף איראן מנסה להבין ולחקור לעומק את המתרחש אצל האויב. הוא עוסק בתוכנית הגרעין באיראן, אבל גם במשבר הכלכלי, במחאה ובקריאות למהפכה.
הענף מנתח את המצב והמשמעויות מזווית טקטית ואסטרטגית, ובכירים בצבא כבר אומרים בפה מלא את המשפט רב־המשמעות הבא: "אנחנו נערכים היום הרבה יותר לתקיפה אפשרית באיראן, ועושים הרבה יותר הכנות צבאיות התקפיות והגנתיות בהקשר האיראני".
500 הרוגים, יותר מ־19 אלף עצורים
לא רק היבטים צבאיים נמצאים על הכוונת של ישראל ביחס לאיראן. "אם נחקור את הכלכלה האיראנית, נוכל לייצר תשתית לפגיעה פיננסית כזאת או אחרת", מספרים הקצינים במהלך השיחה.
פעם בחצי שנה מקיימים באמ"ן הערכה תקופתית, העוסקת במגוון רחב של נושאים. "אי אפשר לנתק את נושא הגרעין האיראני מהמחאה הפנימית במדינה", מסביר אחד הקצינים. "יש פורומים מאוד מצומצמים של אנשים שמקבלים החלטות באיראן, והם עושים זאת בהרבה נושאים. כשמקבל החלטות איראני צריך להכריע בנושא מסוים, הוא צריך גם לחשוב על הרבה דברים נוספים שלא בהכרח קשורים אחד לשני".
על פי עמדת ענף איראן, שמוצגת גם לדרג המדיני, ישנם חמישה מרכיבים שמשפיעים על קבלת ההחלטות של ההנהגה במשמרות המהפכה. הראשון הוא המצב הפנימי במדינה והיציבות השלטונית, בראי השקט הציבורי־חברתי. שימו לב לנתון הבא: על פי הערכת חטיבת המחקר באמ"ן, כ־80% מהציבור האיראני אינם תומכים בממשל האייתוללות.
הגורם השני המשמעותי בקבלת ההחלטות של איראן הוא המצב הכלכלי, השלישי הוא הרצון לייצר שקט פנימי וחיצוני מפני איומים צבאיים והרביעי הוא העוצמה התעשייתית של איראן. הגורם החמישי והאחרון בסדרי העדיפויות של איראן, על פי קציני המודיעין, הוא מדיניות החוץ.
איראן אינה מעוניינת להיות במעמד דומה לזה של קוריאה הצפונית. היא רוצה להיות חלק ממדינות העולם ובעלת השפעה - בדיוק כפי שהיא משפיעה על מדינות סמוכות לה, כמו עיראק ואזרבייג'ן.
כשבוחנים את חצי השנה האחרונה באיראן, המגמה באמ"ן מעורבת למדי: מצד אחד יש דברים שהתרחשו ופגעו מאוד בכלכלה ובמצב הפנימי בתוך המדינה. אך עם זאת במובנים רבים אחרים איראן דווקא התחזקה - דבר שמטריד מאוד את מערכת הביטחון הישראלית.
"היחסים של איראן עם מדינות משמעותיות התחזקו ותוכנית הגרעין שלה נמצאת בנקודה הכי מתקדמת אי־פעם. היא מצליחה למנף את זה גם בזירה הדיפלומטית", מסבירים גורמים ביטחוניים בכירים בדאגה. באיראן, סבורים במערכת הביטחון, מבינים היטב כי לארה"ב אין רצון לצאת כרגע למתקפה נגדה - דבר שמעניק לה רוח גבית משמעותית.
מבלי שהנושא מקבל תשובה בשיחה עם הקצינים בענף איראן, שנזהרים מאוד שלא לדרוך על מוקשים פוליטיים ומדיניים, נדמה שהמשבר הפנימי בתוך ישראל והסימנים לתחילתו של משבר משמעותי מול האמריקאים משחקים עוד יותר לידיהם של האיראנים, שעשויים לנסות למנף זאת כבר בתקופה הקרובה.
רס"ן ע' הוא ראש מדור כלכלה ופנים בענף איראן בחטיבת המחקר. המדור בראשותו עוקב מקרוב אחר המצב הפנימי ברפובליקה האסלאמית, בדגש על המצב הכלכלי והשלכותיו. המחאות הנרחבות באיראן תפסו חלק ניכר מעיסוק המדור שלו.
"המחאה התחילה עם מותה של מהסה אמיני, איראנית כורדית בת 22 שנעצרה על ידי משטרת הצניעות ומתה בבית החולים", הוא מזכיר. "המחאה שפרצה לאחר מותה היא אחת הרחבות שהיו אי־פעם ברפובליקה האסלאמית". לעמדתו של הקצין, הדבר בא לידי ביטוי באורך המחאה (ארבעה חודשים, מספטמבר ועד ינואר), בגיוון האנשים שהשתתפו בה, וכן בפיזור הגיאוגרפי שלה ברחבי איראן.
הביקורת נגד חמנאי, לדבריו, הייתה מאוד חריפה, והמחאה הייתה גם מאוד אלימה. על פי הערכת אמ"ן, בשיאה היא הגיעה לכ־45 אלף איש בכל נקודת זמן, ועלתה ביותר מ־500 הרוגים ו־19 אלף עצורים. "ראינו התנכלות רבה לאנשי דת", מסביר רס"ן ע'. "המחאה הזאת מבטאת מגמות עומק שמתקיימות בציבור האיראני של התרחקות מערכי המשטר וירידה דרמטית באמון בו".
לדבריו, המחאה דעכה בעקבות מזג האוויר החורפי, אבל גם כך ייתכן שהכתימה את מערכת היחסים בין העם האירני למשטר. לא מן הנמנע שמחאת החיג'אב תתברר כזו שנתנה דחיפה לשינויים משמעותיים עתידיים במשטר האיראני, שחושש כרגע בעיקר מפגיעה ביציבות שלטונו.
כשמסתכלים על ההתנגדות הנרחבת, איזה משטר תושבי איראן היו רוצים להקים אילו לא היו חוששים כל כך?
"אחת החולשות של המוחים היא שאין להם הנהגה משמעותית והצעה משטרית חלופית. רוב הפעילים המשמעותיים במחאה הזאת היו צעירים שנולדו למשטר הזה ולא מכירים כל מציאות אחרת".
עם זאת, סבור קצין בכיר אחר באמ"ן, גם אם פרק המחאה הנוכחי הסתיים, הרי שהשלכותיו עשויות להיות מורגשות גם בעוד כמה שנים. לדבריו, "האירוע הזה היה האירוע המעצב ביותר באיראן בשנה האחרונה, והוא ישפיע על קבלת ההחלטות גם השנה וגם בשנים הבאות".
12 שבועות לביקוע
רס"ן א' היא ראש מדור חוץ בענף איראן. כשהיא צריכה להסביר את תפקיד המדור שעליו היא מפקדת היא אומרת: "אנחנו עוסקים במה שאיראן מקרינה כלפי חוץ, מה האינטרסים שלה ואיך תוכנית הגרעין שלה משתלבת ביחסים מול מדינות אחרות. נכון להיום איראן נמצאת במצב המתקדם ביותר שהייתה אי־פעם מבחינת התוכנית הגרעינית. גם אם נחזור היום להסכם הגרעין והפיתוח ייעצר לחלוטין, איראן תהיה רחוקה בערך כחמישה חודשים מלהגיע לאותו מצב שהיא נמצאת בו כעת".
מדברי הקצינה עולה כי הדינמיקה ביחסים המיוחדים והמורכבים בין איראן לישראל היא קבועה וכמעט מסודרת. "על כל תקיפה נגד איראן היא מגיבה בהתקדמות משמעותית בתוכנית הגרעין", מסבירה רס"ן א'. "איראן מתקרבת מאוד לרף העליון של העשרת אורניום ל־90%, רף שאחריו היא תוכל להתחיל לפתח נשק. הגעה לרף הזה היא מנוף לחץ אדיר שיהיה לה על העולם. הגרעין ישמש אותה להרתעה, ולכן בטהרן מקפידים להצהיר על כל התקדמות בתוכנית הגרעין, ולו הקטנה ביותר".
ההערכה האמריקאית מדברת על כך שבכל זמן נתון לאיראן יספיקו 12 יום כדי לייצר את החומרים הדרושים לפיתוח פצצה גרעינית. רק לאחרונה פורסם כי בכיר במשרד ההגנה האמריקאי אמר בבית הנבחרים כי אם ב־2018 היה לוקח לאיראן שנה לייצר חומר בקיע שמספיק לפצצה, היום זה ייקח לה פחות משבועיים.
גם באמ"ן מעריכים את זמן הכנת הפצצה בשבועות בודדים, אך גם דואגים להרגיע. "לעמדתנו איראן לא חותרת לפתח נשק גרעיני בטווח המיידי", אומר קצין בכיר. "וגם אם יגיעו עכשיו להעשרה של 90%, אז גם ברגע שהם מחליטים לפתח פצצה ובהנחה שאף אחד לא מפריע להם לעשות זאת, ייקח להם בין שנתיים לשלוש".
על פי עמדת המודיעין, גם כשהאיראנים יגיעו לכמות החומר הבקיע שמספיקה לייצור של כמה פצצות גרעין, יש עדיין מרחק רב עד הפקת הפצצה עצמה. זו קשורה למרכיבים חשובים נוספים בפיתוח היכולת המעשית להרכיב פצצה גרעינית על ראש קרב של טיל בליסטי, ועוד לא דיברנו על ניסויים.
רס"ן א': "איראן מבינה שפיתוח נשק גרעיני הוא נושא מסוכן מאוד, ואף אחד בטהרן לא רוצה לעשות צעד שהוא יתחרט עליו. כרגע אנחנו מגדירים את איראן כמדינת סף גרעינית. הם בעיקר מנהלים מדיניות של ניסוי וטעייה במהלך ההעשרה שלהם, כל פעם מתקדמים צעד נוסף בתוכנית ומחכים לראות איך העולם מגיב. הקשרים הדיפלומטיים עם אירופה למשל חשובים מאוד עבור האיראנים".
כאן נכנסות לתמונה רוסיה וסין. מחד, חיבור והידוק הקשרים האיראניים עם שתי המעצמות הללו, מסבירה רס"ן א', מאפשרים לה הגנה במועצת הביטחון של האו"ם בזכות הווטו הרוסי. מנגד, מדגישים הקצינים בשיחה, לרוסים ולסינים אין כל אינטרס שאיראן תחזיק בידיה נשק גרעיני, כך שהחרב שאוחזים בטהרן עלולה לשמש לה כחרב פיפיות.
מה יהיה הצעד הבא שלהם?
רס"ן א': "כבר בעתיד הקרוב איראן עשויה להגיע ל־90% בהעשרת האורניום, שזאת הרמה הצבאית הנדרשת לפצצה. זה פחות עניין של כמה זמן ויותר עניין של טריגר - אירועים שקורים או החלטות שנלקחות נגדם. זה מה שיכול להביא אותם החלטה להגיע ל־90%".
להחזיק את העיראקים קרוב
רב־סרן ד' היא רמ"ד עומק בחטיבת המחקר, במידה רבה היא מתמקדת בזירות שמעט רחוקות יותר מהגבול שלנו אבל מעסיקות יותר את האיראנים. אנחנו מגדירים אותן "מדינות מעגל שלישי". כאלה שלא חולקות עמנו גבול, אבל שלאיראן יש כלפיהן אינטרסים או נוכחות צבאית - עניינים שעלולים להשפיע על ישראל. עיראק היא דוגמה טובה לכך.
מטבע הדברים ישראל עסוקה יותר במה שקורה בסוריה. קציני המודיעין מייחסים חשיבות רבה לפעילות הצבאית שמיוחסת לישראל בסוריה, אבל מדגישים כי "הנוכחות האיראנית בסוריה, הגם שעדיין קיימת, היא מוגבלת. מספרם פחת וגם השפעתם פחתה. ההתבססות בסוריה היא לא האינטרס המרכזי של האיראנים. הזירה העיראקית מטרידה ומעסיקה אותם הרבה יותר.
"איראן מעוניינת להחזיק את עיראק כמה שיותר קרוב", מסבירה רס"ן ד'. "האיראנים מצליחים בזירה הדיפלומטית מול עיראק, יש להם שם ממשלה פרו־איראנית והמטרה בטהרן היא להנציח את המצב כמו שהוא. לאיראן עדיין יש עשרות שלוחות בעיראק, שכוללות אלפי אנשים. מדובר בכוח שאיראן תומכת בו אקטיבית כבר כמה שנים ומשקיעה בו מאות מיליוני דולרים בשנה.
"בזמן הלחימה בדאע"ש המיליציות התאחדו לגוף אחד, לגיטימי בעיראק. עיראק הפכה למרחב שיש בו המון אמל״ח ומוטיבציה מצד האנשים לפעול. זהו מרחב שאנחנו מסתכלים עליו כפוטנציאל סיכון מאוד גבוה. אנחנו צריכים להבין הרבה יותר טוב מבעבר מה קורה בעיראק מבחינת אמל״ח וכוחות שפועלים בה. אין לאיראנים שום בעיה להעביר לשם כמה אמל״ח שהם רוצים".
מבחינה מודיעינית הסכנה המיידית מכיוון עיראק היא מאות מל"טים חמושים שכבר מוצבים שם ועלולים להיות משוגרים לישראל במקרה של עימות. ואם זה לא מספיק, הרי שהמציאות הפוליטית סבוכה מאוד ומגבילה את חופש הפעולה הצבאי של ישראל, בעיקר בשל האמריקנים, שגם הם פועלים באופן מאוד זהיר בזירה העיראקית.
התפיסה המובילה: פיגועי גביית מחיר
סרן י' הוא רמ"ד התרעה בענף איראן בחטיבת המחקר של אמ"ן. "המדור שלנו עוסק במדיניות הפעלת הכוח האיראני, איך בטהרן רואים ומבינים את ישראל, גם בפעולות בגבולות שלנו וגם בפיצוצים מסתוריים שמיוחסים לישראל", הוא מספר. "באיראן מבינים שישראל היא שחקן משמעותי בפני עצמו שעומד נגדם. אומנם לא איום ברמה של ארה"ב, אבל עדיין איום גדול".
לאיום הזה, מוסיף סרן י', אין לאיראן פתרון כרגע. התפיסה האיראנית, הוא מוסיף, היא שיום יבוא וישראל תיעלם מהמפה. רק שעד אז הם צריכים להתמודד עם האיום הזה. "איראן בוחרת להתמודד עם ישראל כתמונת מראה", הוא מבהיר. "כל מה שישראל מוכנה לעשות - גם האיראנים ינסו לבצע. בראייתם ישראל מפעילה מבצעים מיוחדים באיראן, הם רוצים לעשות אותו הדבר".
ההבדל היחיד הוא, אומר הקצין, שאיראן נכשלת בעקביות בניסיונותיה לבצע פעולות טרור נגד ישראלים במדינות שונות בעולם - "אך לאט־לאט משתפרת בזה - גם טכנולוגית וגם מודיעינית", הוא מודה לבסוף.
"פיגועי גביית מחיר - זאת התפיסה המרכזית שאיראן מתמקדת בה כרגע", מוסיף סרן י'. "הם רוצים את היכולת להוציא מבצע מדויק במדינה זרה. ייתכן שאיראן מסתכלת על ישראל ומזהה הזדמנות להשתמש באתגרים הפנימיים שלנו נגדנו".
סרן י' טוען כי לאיראן אין עדיין השפעה אמיתית על מה שקורה פה בארץ, אבל היא כן משקיעה כסף רב במימון ארגוני טרור הפועלים נגדנו, ומנסה למצוא את האזורים שמהם היא יכולה לפעול - כרגע בעיקר זירות הים והסייבר. "מדובר בשחקן מאוד פרנואידי, שמפחד מישראל ולא מעוניין להגיע עמה להסלמה דרמטית", הוא מסכם".
ואיך הם קוראים את המפה של מה שמתרחש אצלנו כעת?
"האיראני הממוצע יגיד שישראל עכשיו במשבר ומוחא כפיים. בוודאות יש שביעות רצון מהמצב, אבל הם מאוד זהירים. הם גם מאוד רוצים לראות את הקשר עם ארה״ב נחלש". לדבריו, דווקא המשבר הזה הופך את ישראל בעיני האיראנים למסוכנת יותר וצפויה פחות.
קצין בכיר נוסף שעמו שוחחנו מכחיש כי קיימת אינדיקציה לכך שהאיראנים "מותחים את הגבולות" בעקבות המשבר הפוליטי־חברתי בישראל. "בהסתכלות רב־שנתית יש מגמה כזאת, ואת זה ניתן לקבוע באופן חד־משמעי. עם זאת, לוקח זמן לראות את המגמות האלה באיראן, וזה לא משהו שהשתנה בחודשים האחרונים. ייתכן שבעוד שלוש שנים נסתכל לאחור ונראה שזאת הייתה נקודת מפנה".
עוד מוסיף הבכיר כי "האתגר האיראני הוא אדיר, רב־תחומי וגיאוגרפי, והוא חולש על חלק גדול מהמציאות הביטחונית בישראל. העימות בין ישראל לאיראן הולך וגדל, כי גם אנחנו הפכנו לשחקנים בעלי משמעות באזור והחיכוך עם איראן גובר. אנחנו צריכים להסתכל על איראן כמערכת מורכבת ואידיאולוגית, עם הרבה כוחות מנוסים ומוכשרים שפועלים יחד איתה. איראן תמשיך גם בתקופה הקרובה במאמציה לחמש את מי שהיא יכולה כדי לייצר מנגנוני השפעה בזירות שונות המשפיעות גם עלינו".
על פי הערכות מנגנוני הביטחון, האפשרות שאיראן תיכנס למערכה מול ישראל במקרה של עימות מול חיזבאללה קיימת. מנגד, האפשרות שבהסלמה דרמטית בין איראן לישראל ייכנס חיזבאללה למעגל הלחימה הוא סביר הרבה יותר. באיראן, אומרים הקצינים בסיכום השיחה, מתייחסים ברצינות רבה לאפשרות שישראל תתקוף אותה - ולא רק בהקשר של תוכנית הגרעין.
במציאות שבה הסכם גרעין מחודש נראה רחוק במיוחד, הסבירות כי המתיחות המעשית בין ישראל לאיראן תלך ותגבר היא האפשרות המובילה, כפי שניתן לזהות גם בתקופה האחרונה. עם זאת, לפחות בין השורות ניתן להסיק כי שני הצדדים אינם מעוניינים במלחמה ובהסלמה דרמטית בעת הזאת.