מתכונתו של חוק הגיוס החדש, על פי הפרסומים השונים, צפויה לפגוע בשוויון בנטל יותר מ"חוק שקד" שנפסל על ידי בג"ץ וכן לפגוע בתכליתו המקורית של החוק, גיוס בני ישיבות לצבא. כך עולה מדבריו של עו"ד הידי נגב העומד בראש מחלקת מדיניות וחקיקה של התנועה לאיכות השלטון, בשיחה בלעדית עם "מעריב".
גורם צבאי בכיר על מתווה הגיוס: "גיל הפטור 23 - לא מפר איזון"
לפני הצהרת גנץ ואיזנקוט: נתניהו בדיון בלשכתו על מתווה הגיוס
לאחר כ-15 הארכות שבג"ץ נתן למדינה לאורך השנים האחרונות, חוק הגיוס הנוכחי יפקע בסוף חודש יולי הקרוב. בג"ץ קבע כי המדינה צריכה לחוקק חוק גיוס חדש, שתכליתו גיוס בני הישיבות החרדיות שאינם מתגייסים כעת, אשר ישיג את מטרתו ויצמצם את הפגיעה בשוויון.
כעת, על פי הפרסומים השונים, המדינה צפויה לקדם את הורדת גיל הפטור של בחורי הישיבות החרדים לגיל 21 ובד בבד להעלות את שכר הלוחמים יחד עם הטבות שונות שינתנו למי שבחרו לשרת את המדינה. בפועל, המצב היום הוא כי מי שבחר להישאר בישיבה ולא לשרת את המדינה, לא יכול לצאת לעבודה עד גיל 28.
מה שיעשה חוק הגיוס החדש, במידה ויעבור לפי מתכונת הפרסומים השונים, הוא כי בני החברה החרדית לא יהיו מחויבים ללמוד בישיבה יותר מ-3 שנים. כך, מבלי לשרת את המדינה, חרדים יצאו לשוק העבודה בגיל 21 בדומה לחילונים ששירתו שירות מלא. בני הציונות הדתית במסגרת ישיבות ההסדר, המשרתים בפועל בצבא כשנה וחצי, יצאו לשוק העבודה כמו היום, בגיל 23.
"הסיפור הולך הרבה שנים אחורה, עוד הרבה לפני חוק טל כשהרמטכ"ל נתן את הפטורים בעצמו. ב2012 היה חוק טל וב-2014 היה חוק שקד שעליו הוגשה העתירה האחרונה שלנו", אומר נגב. "בשנת 2017 ניתן פסק דין שפסל את החוק, וקבע שלא רק שהוא פוגע בשוויון – הוא גם לא משיג את המטרה שלו שהיא גיוס בני הישיבות. לימים התברר שהנתונים שהצבא הציג כדי להראות שהחוק כן מצליח, הם מפוברקים".
"בית המשפט נתן לממשלה שנה כדי לתקן את החוק באופן שלא יפגע בשוויון וישיג את המטרה של גיוס בני ישיבות. המדינה לא הצליחה בשנה הזאת לחוקק חוק חדש, ומאז זה המצב. המדינה לא מצליחה לחוקק את החוק, מבקשת ארכה – ובג"ץ נותן עוד ארכה ועוד ארכה. הארכה האחרונה קובעת כי החוק יתבטל בסוף חודש יולי".
נגב התייחס לפרסומים לגבי המתווה הצפוי של חוק הגיוס החדש: "הצעת החוק הזאת עושה בפעם הראשונה כריכה בין מתן הטבות ללוחמים לפטורים מגיוס לבני ישיבות. אין קשר בין הנטל הכלכלי של הורדת גיל הפטור ומתן הטבות נוספות ללוחמים לבין הפטור הגורף לבני ישיבות. אין שום קשר בין הנטל הכלכלי לנטל של הגיוס".
"בג"ץ אמר כי תכלית החוק צריכה להיות גיוס של בני ישיבות. הצעת החוק הנוכחית לא משרתת את התכלית הזאת. בנוסף, אין ריפוי של הפגיעה בשוויון, למרות שיטענו כי מי שישרת יקבל הטבות גדולות יותר. בסופו של דבר יש את מי שמחויב להתגייס ויש את מי שלא. מנסים לאחד בין הנטל הכלכלי ובין הנטל הצבאי, מה עניין שמיטה להר סיני? מה הקשר?".
בהתייחס להערכות האם החוק במתכונת הפרסומים ייפסל בבג"ץ, אמר נגב: "אני לא יודע אם בית המשפט הזה יפסול את החוק. זה בית משפט אחר לחלוטין מבית המשפט של שנת 2017. אבל החוק שיעבור לפי הפרסומים הוא עדיין לא עומד בפסיקת בג"ץ, הוא לא משיג את התכלית של גיוס בני הישיבות, או להגיע למקום שהוא אפילו קצת יותר שוויוני. אפילו להפך".