הממשלה אישרה היום (ראשון) הצעה בעניין הצעת חוק הגיוס, לפיה הפטור לבחורי הישיבה יוארך עד ה-31 במרץ 2024, זאת לאחר ששרי אגודת ישראל התנגדו. ובמילים אחרות, ההכרעה בנושא תידחה לסוף כנס החורף של הכנסת. 

השר לירושלים ומסורת ישראל, מאיר פרוש, התייחס בדיון בישיבת הממשלה לחוק הגיוס, ואמר: "אין הנחייה כתובה בהצעת מחליטים שעל שר הביטחון להגיש תזכיר חוק להסדרת מעמד בני הישיבות, המילים האלו לא כתובות בהצעה, למרות שאומרים לנו את זה שוב ושוב בעל פה. בדיוק כמו שכתוב שצריך להכין חוק להוקרת השירות, מתבקש שייכתב שצריך להכין חוק שמי שלומד תורה לא מגויס. בהצעה גם נכתב שהחוק יאושר עד סוף החורף, למרות שסוכם בפגישה אצל ראש הממשלה שלא ימרחו את זה ויסיימו את החקיקה עד אמצע מושב החורף".

יו״ר מפלגת ישראל ביתנו, ח״כ אביגדור ליברמן, כתב בחשבון הטוויטר שלו: ״ההחלטה שאישרה הממשלה לפני זמן קצר היא עוד תחנה בדרך לחוק ההשתמטות במקום חוק גיוס לכולם. בלי שוויון מלא בנטל גם בכלכלה וגם בביטחון, לא תהיה לנו מדינה". 

בתוך כך, לקראת פקיעת חוק הגיוס בסוף החודש הקרוב, חוות הדעת של המכון הישראלי לדמוקרטיה על מתווה הממשלה המסתמן פורסמה היום, ובה נאמר: ״הצעת הממשלה איננה מקדמת במידה הנדרשת את המטרה הראשונה והעיקרית של קידום ערך השוויון בנטל השירות ולכן היא פסולה מבחינה ערכית, ציבורית וחוקתית".

גנץ נגד מתווה הגיוס החדש: "תוכנית מסוכנת"; הליכוד: "הצעת צה"ל דומה לשלו"
גדי איזנקוט על מתווה חוק הגיוס: "טרגדיה לחברה הישראלית"

הכותבים הוסיפו כי ההצעה אינה מקדמת באופן ראוי ומספק גם את עיקרון השתלבות החרדים בשוק התעסוקה. כותבי המסמך הם נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה יוחנן פלסנר והחוקרים ד״ר גלעד מלאך, ד״ר ערן שמיר-בורר ועו״ד שלומית רביצקי טור- פז, שכתבו אותו מטעם המכון הישראלי לדמוקרטיה.

הם מציינים כי הממשלה מתכוונת להניח בקרוב על שולחן הכנסת את המתווה, וזאת במקביל לתוכניות הצבא ביחס למודל השירות הצבאי והתגמול בגינו וביחס ליכולת של חרדים לצאת לעבודה בגיל צעיר, אך עולות ממנו בעיות חמורות בכל הנוגע לשוויון בנטל ונושאים נוספים.

כותבי המסך תיארו כי בתכלית החוק החדש מוצע ויתור מוחלט על עקרון השיוויון בנטל לטובת שילוב בתעסוקה: ״המצב שבו קבוצה גדלה והולכת מקבלת פטור משירות צבאי שאליו מחוייבים שאר האזרחים היא בלתי נסבלת״.

הכותבים מוסיפים כי לטווח הרחוק הרחוק ההשלכות של הפטור הגורף עשויות להוביל למיטוט את מודל צבא העם בישראל, עליו מבוסס צה״ל. לדברי הכותבים, אם בעבר ניסו עוד לקדם בהצלחה מוגבלת את עקרון השיוויון בנטל, במצב החדש המחוקק אף אינו אינו מתיימר לקדם את עקרון השיוויון בנטל וויתר עליו באופן מוחלט ובכך שומט את הקרקע מתחת הדרישה לשירות חובה לכלל המגזרים בישראל.

הכותבים הדגישו: ״קידום שילוב חרדים בתעסוקה הינה מטרה חשובה ואנו סבורים שיש לה מקום כאחד מתכליות החוק אך זו איננה יכולה להחליף את התכלית העיקרית-הפחתת אי השיוויון בנטל השירות הצבאי". בבעיות נוספות של המתווה מציינים הכותבים כי הוא כלל אינו כולל יעדים לגיוס.

לפיד קורא להידברות על חוק הגיוס. צילום: באדיבות יש עתיד

ֿבסוגיה הזו, נזכיר כי בעבר היו מכסות לגיוס שעלו בהדרגה על פי יעדי הממשלה לצבא אך במימוש המכסות עלו בעיות רבות ונחשף כי בפועל הייתה הטעיה וזיוף בנתונים שהופקו בצבא כך שנתוני גיוס החרדים נופחו.

בנוסף מציינים הכותבים כי מתווה הגיוס שמוצע על ידי הממשלה מבוסס על רצון טוב וגם אם יתווספו לו יעדים ממשלתיים הוא אינו כולל תמריצים שיכולים להגביר את המוטיבציה לגיוס ולכן אין לכך כל השפעה על המוסדות והקהילה החרדית. המכון הישראלי לדמוקרטיה תומך בהשתת סנקציות כלכליות במקרה של אי עמידה ביעדי גיוס.

בסוגיית גיל הפטור מציעים כותבי המכון שאם כבר הוחלט לתת פטור לצעירים חרדים משירות צבאי עדיף להשוות את גיל הפטור לגיל המקביל לסיום השירות הצבאי, כלומר 21, מה שיאפשר כבר בגיל הזה לצעירים חרדים לצאת ללימודי השכלה גבוהה ולהשתלב בשוק התעסוקה בגיל צעיר יותר. לטענת כותבי המחקר, על פי סקרים שנערכו במכון, 80 אחוזים מהחרדים ששירתו בצבא ענו שהורדת גיל הפטור לא הייתה גורמת להם שלא לשרת בצבא ואילו על פי הנתונים הורת גיל הפטור עשויה להוביל לכך שבין 33-20 אחוזים מהחרדים שלא משרתים בצבא עד לגיל הפטור היום שעומד על 24 (ירד ל-23) היו משתלבים בשוק העבודה מוקדם יותר.

במכון הישראלי לדמוקרטיה מציעים כי שירות אזרחי יבוצע רק בגופים ממלכתיים של המדינה במסגרת אזרחית ביטחונית ולא בעמותות רווחה חרדיות למשל. לדברי הכותבים שירות אזרחי במשטרה, שב״ס בכוחות הצלה ובמשרדי ממשלה הינו שירות משמעותי הכולל פיקוח של המדינה ולכן התועלת בו ממשית. בנוסף מציעים הכותבים להגביל את גיל השירות האזרחי עד גיל 24 וזאת בכדי לקדם כניסה של חרדים לשוק התעסוקה בגיל צעיר יותר.