אמש התקיים אירוע לרגל 50 שנה למלחמת יום הכיפורים בצומת כברי - מבצר הדמוקרטיה שבגליל המערבי. האירוע התקיים בשיתוף פעולה עם קבוצת לוחמי כיפור 73׳, ששיתפו את סיפוריהם ותחושותיהם מאותה המלחמה. במקום נכחו כ-100 איש, כאשר ברקע נשמעו עוברים ושבים צועקים ״בושה״, ״אנרכיסטים״, וקריאות מוות אל עבר הנוכחים ואל לוחמי כיפור שנאמו.
האירוע התקיים במקום שנהרס בערב יום הכיפורים בידי אלמונים רעולי פנים, ושוקם במהלך היום על ידי מפגיני צומת כברי. ״בערב יום כיפור, הושחתה מגילת העצמאות במבצר הדמוקרטיה בצומת כברי. בהמשך לישיר לזלזול של הממשלה ונציגיה בסמלי המדינה, אלמונים קרעו את המגילה וביזו את אחד הסמלים שמאחדים אותנו כעם.
הפעילים בצומת כברי כבר תיקנו את הנזק, ובקרוב תשוב המגילה לסמל עבור כולנו את הערכים היהודים והדמוקרטיים שעליהם הוקמו המדינה״, כך כתב ממנהיגי המחאה באזור, אמיר ירחי.
״אמא שלי שלחה למלחמה הזאת ארבעה ילדים להילחם על המדינה״, סיפר אחד הלוחמים אמש. ״לא יודע אם אפשר לתאר הרגשה של אם ששולחת ארבעה ילדים לשדה הקרב - ללא אמצעי תקשורת וללא הבטחה שנחזור בריאים ושלמים. באותו יום כיפור יצאנו ארבעה אחים - אחד לא חזר. נלחמנו אז מלחמת הישרדות, על הבית, על מדינת ישראל - והיום זו אותה המלחמה מבחינתנו״.
״אנשים רבים מעריכים את הייחודיות של לוחמי וזקני 73׳. כולנו בני 70 פלוס, נלחמנו לפחות בשלוש מלחמות - וכעת אנו נלחמים על אופי המדינה שלמענה הקרבנו״. משתף עוזי בן צבי, לוחם שריון במלחמת יום הכיפורים וממובילי מחאת לוחמי כיפור 73׳. ״יסודות המחאה שלנו הם מגילת העצמאות והטנק שאימצנו לחיקינו מרמת הגולן. אנו חשים גאווה גדולה להפגין עם החולצות של ״לוחמי כיפור״ מדי שבוע״, מוסיף.
״אני רוצה להגיד לכם תודה״, מוסרת אחות שכולה שנוכחת באירוע. ״אח שלי נפל במלחמת יום הכיפורים. הוא היה קצין בסיירת שקד, ונהרג בקרב על מבצר בודפסט. שנים רבות היה לי קשה להשלים עם העובדה שאח שלי לא נשאר בחיים כמו לוחמים אחרים ששרדו. מאז הנוכחות שלי בהפגנות יחד איתכם, אני מרגישה מחוזקת. אני מפגינה גם למען ולזכר אחי, ויותר מגאה להילחם יחד איתכם כל שבת, עם התחושה שאולי עוד ננצח״.
״היום אנחנו נתונים במלחמה - שעדיין לא פיתחנו את תורת הלחימה עבורה. היא לא בטנקים, תותחים או מטוסי פנטום - אלא מלחמה על מדינה חופשית עם חיי יום יום שפויים, שלום, קיבוץ גלויות, ואחדות בין כל חלקי העם. גם במלחמה הזו - כמו אז, הופתענו. לא התכוננו למלחמה שאין בה קווי עצירה גיאוגרפים, מוצבים, תעלות ובסיסים. היא ללא צל״שים או סיפורי גבורה - אך היא לא פחות הירואית כי זו מלחמה על הבית.
אנו צריכים לאזור כוחות למאבק חדש, שנלמד אותו יחד. הוא יימשך יותר זמן ממלחמת יום הכיפורים ההיא - ואין לנו ברירה אלא לנצח בו, ולבנות את מדינת ישראל שלנו מחדש - עם הבנות חדשות בינינו״, נאם פרופ' משה שנר, לוחם לשעבר ואיש חינוך ואקדמיה.