במהלך הלילה (רביעי), הודיע צה"ל על נפילתם בקרב של 9 לוחמי חטיבת גולני בצפון רצועת עזה. הלוחמים נפלו בקרב כשטיל נ"ט שוגר אל עבר הנמ"ר בו שהו. הנמ"ר היה אמור להיות נגמ"ש הלחימה המתקדם שצה"ל חיכה לו עשרות שנים. אז מה השתבש?
הותרו לפרסום שמותיהם של תשעה לוחמי צה"ל שנפלו בקרבות בעזה
תשעה לוחמים נפלו בקרבות בצפון הרצועה, גלנט: "נכונים למערכה ארוכה"
כדי לנסות להבין זאת, נחזור חזרה ל-12 במאי 2004, אחד הימים הקשים של צה"ל ברצועת עזה. בזמן שהצבא הישראלי עדיין מחפש אחרי שרידי ששת לוחמי גבעתי שנהרגו בפיצוץ נגמ"ש ה-M113 שלהם יום לפני כן, הצליח החמאס לפגוע בנגמ"ש M113 ובו לוחמי יחידת המנהרות של אוגדת עזה, שהיה עמוס חומר נפץ. כל חמשת אנשי הצוות נהרגו, והתמונה של חיילים זוחלים סמוך לציר פילדלפי בחיפוש אחרי שרידי גופותיהם ליבתה את הוויכוח על הישיבה הישראלית ברצועה, ועל תכנית ההתנתקות.
בצה"ל הבינו שאחרי שנים של הזנחת פרויקט נגמ"ש הלחימה הכבד המבוסס על טנק המרכבה, כי אפשר להמתין עוד. ה-M113 הגיע לצה"ל עוד במלחמת יום הכיפורים, ובעיית המיגון וביצועיו האיטיים היו ידועות היטב. תוכניות לשיפור המיגון שלו לא באמת פתרו את הבעיה של הכלי המיושן.
הפרויקט התגלגל שנים במנהלת טנק המרכבה (מנת"ק) במשרד הביטחון, בהתחלה במחשבה לנצל טנקי מרכבה ישנים שיצאו משירות, כמו הנגמ"שים הכבדים שפיתח צה"ל על בסיס טנקי הסנטוריון (פומה ונקפדון) או על בסיס טנקי ה-T-54/55 (אכזרית), אך לבסוף הוחלט לבסס את הנגמ"ש החדש על מרכבה סימן-4, כדי ליצור אחידות לוגיסטית. שנה אחרי אסונות הנגמ"שים כבר היה אב טיפוס של נגמ"ש המרכבה, ובראשי תיבות נמ"ר, בניסויים בצה"ל.
הנמ"ר נועד לוודא שתמונות כמו אסון הנגמ"שים לא יחזרו. הוא קיבל מיגון זהה לטנקי המרכבה, ואמור להיות עמיד בפני חדירת טילי נ"ט ורקטות RPG, ולקבל מערכת הגנה אקטיבית ליירוט טילים כאלה. כדי שיוכל להתקדם בקצב של הטנקים הוא קיבל מנוע בנפח 900 כ"ס, ועל מנת להגן על הצוות ולהשתתף בלחימה שוב בו גם מקלע מופעל מתוך הכלי ("קטלנית"), מא"ג, ומרגמת 60 מ"מ. חטיבת גולני הייתה הראשונה שקלטה אותו. צבא ארה"ב רכש שלושה נגמ"שים לצרכי ניסוי, שהושמדו אחר-כך בסדרת ניסויי ירי עליהם, של טילי נ"ט ומטעני גחון, וזכו למחמאות רבות על רמת המיגון והנדסת האנוש, לצד תלונות על מחסור בכוח.
אבל ההצטיידות הייתה איטית, משום שהנמ"ר הוא כלי יקר, בשווי של כ-3 מיליון דולר ליחידה, ושוב העדיף הצבא להעביר תקציבים לתכניות רכש אחרות, בין השאר על רקע ביקורת נגד הפרויקט מצד מיש היה אז יו"ר ועדת חוץ וביטחון, ח"כ יובל שטייניץ (ליכוד), והאלוף יפתח רון טל, שטענו שמדובר בהשקעה כבדה מדי עבור "מונית לשדה הקרב" וש"את נמ"ר צריך היה לתכנן לגמרי אחרת".
לכן במבצע צוק איתן ב-2014 שוב נלחם צה"ל בעזה גם בנגמ"שי M-113, ושוב, במחיר נורא. באסון סג'עיה באותו מבצע נהרגו שבעה לוחמי גולני, ביניהם אורון שאול ז"ל שחמאס חטף את גופתו לצרכי מיקוח. בסיום המבצע הוחלט להאיץ מחדש את ההצטיידות בנמ"רים, שמאז הגיעו לגבעתי ולכרמלי, ומיוצרים בגרסה מיוחדת גם לחיל ההנדסה, לפריצת מכשולים. כיום יש בשירות צה"ל מאות נגמ"שים כאלה, עם צוות של שלושה ויכולת לשאת שמונה לוחמים ובשנה שעברה החל ייצור של נמ"ר-2, עם מנוע 1,500 כ"ס, מסכי טאץ' ועוד.
אז מה השתבש הלילה? ככל הידוע כעת הותקף הנמ"ר ונחדר מטיל נ"ט. במבצע צוק איתן, היו שלושה אירועים שבהם התמודדו נגמ"שי נמ"ר בהצלחה עם פגיעת טיל נ"ט, RPG ואפילו בניין שחמאס פוצץ והפיל על הנגמ"ש. בכל המקרים הצליח להגן הנגמ"ש על חיי החיילים, ולא נרשמו פגיעות בנפש.
בנוסף מאז 2016 מצוידים כל הנמ"רים שיוצאים מפס הייצור של מפעל הטנק במערכת מעיל רוח של רפאל, זהה לזו המותקנת על טנקי המרכבה סימן-4, ושכבר הוכיחה את יכולתה ליירט בהצלחה טילי נ"ט ו-RPG. אבל ייצור הנמ"ר החל כבר ב-2008, עם הכנה להתקנה עתידית של המערכת. בעבר הבטיחו בצה"ל כי ההתקנה תושלם.
כבר עכשיו ברור שצה"ל הזניח בשנים האחרונות את הגנת הכלים המשוריינים וגם תוכניות רכש שהוכרזו טרם מומשו. ב-2019 הודיע משרד הביטחון כי ירכוש מאלביט מערכות חץ דורבן, המקבילה למעיל רוח, עבור נגמ"שי האיתן ודחפורי ה-D9 של צה"ל. שווי העסקה הוערך אז בכ-100 מיליון שקל. אבל האינטגרציה של המערכת לשני הכלים טרם הושלמה.
בשנים האחרונות הציג משרד הביטחון גם אבי טיפוס של נמ"ר ונגמ"ש איתן עם תותחי 30 מ"מ, שיכולים לאפשר לו לסייע מיידית ללוחמי בחי"ר אם אין טנק או מסוק קרב זמין בסביבה. לא מדובר בתותח השווה בעוצמתו לזה של המרכבה, אבל הוא מסוגל להשמיד למשל עמדות ירי של מחבלים. גם הצבא האמריקאי מצייד כיום נגמ"שים בתותח קל. אבל גם התכנית הזאת לשדרוג הנגמ"שים של צה"ל עדיין לא התקדמה לשלב הרכש.