מלחמת חרבות ברזל: יומה ה־30 של המלחמה החל הבוקר (ראשון), כאשר על הפרק ניצב התמרון הקרקעי רחב ההיקף ברצועת עזה, החשש מפתיחת חזית מול חיזבאללה, והניסיון להחזיר לשטח ישראל את החטופים המצויים בשבי חמאס. אלוף (מיל') יום טוב סמיה, לשעבר מפקד אוגדת עזה ופיקוד דרום, שוחח עם ינון מגל ופרופ' עוזי רבי בתוכניתם ב-103FM והתייחס להתנהלות המלחמה.
עמיחי אליהו קרא להטיל פצצת אטום על עזה; נתניהו נקט בצעד חריג
אחרי שהשלים את כיתור העיר עזה - האתגר הבא אליו נערך צה"ל
"מה ששונה מכל הסבבים הקודמים, בשעה טובה, קצת מצער להגיד בשעה טובה במצב הנוראי שהיינו בו ב־7 באוקטובר - זה שזו מלחמה ולא מבצע. המונח של אול אאוט שבא כתוצאה מההכרזה על מלחמה, יש לו משמעות מאוד כבדה עם היכולת סוף סוף להשיג את התוצאה של מיגור החמאס עליה אני מדבר מ־2008", אמר סמיה.
לדבריו, "צריך היה להשמיד את החמאס בעופרת יצוקה ב־2008. לא עשינו את זה, שילמנו מחיר כבד יותר. כל 3 שנים מבצע, כל 3 שנים כמות גדולה יותר של הרוגים. עכשיו הגיע הזמן להגיד 'זהו. לא עוצרים עד שאין חמאס חמוש ברצועת עזה, עד שרצועת עזה מפסיקה להיות היעד המבוצר ביותר בעולם, כולל במלחמות העולם עצמן'".
עוד אמר: "הלחץ הבינלאומי הולך ונהיה כבד. אנחנו חייבים להגיד לעולם 'לא עוד. נגמר הסיפור שלכם, נגמר הסיפור שתמשכו אותנו להפסקת אש ולעוד סבב. לא עוד'. כל מי שיש לו לבטים שיחשוב על זה שהוא גר במנהטן ומעבר לאיסט ריבר יש עכשיו 40 אלף חמושים שיורים לו על מנהטן, שעוברים במנהרות מתחת לאיסט ריבר, שמפוצצים לו את הגשרים שלו, שרק יחשוב על זה - ואז יגיד 'אם בסדר שעוד או לא'. זה הכול. אותו דבר בלונדון, בצרפת ובכל המקומות".
"אני כבר 23 שנים איש עסקים. אם תשאל אותי כאיש עסקים מה אני מעדיף 3 שנים של שקט לכאורה, שאני בונה את העסק, ואח"כ 4-3 חודשים של מבצע, העסק הלך פייפן, עוד פעם לבנות אותו מחדש? עוד פעם 3 שנים שקט? זה קרה 7 פעמים ב־23 שנים האלה - או שאני מעדיף עכשיו שנה ורבע-שני וחצי שהעסקים שלי יחסית מושבתים, אבל אחר כך יש לי 70 שנה של שקט משתי הנבלות האלה, חמאס וחיזבאללה? אני מעדיף את האופציה השנייה, לכן צריך את הסבלנות", טען.
לטענתו, "עם ישראל צריך להיות מאוחד ולדעת שיש פה מערכה בסדר גודל של מלחמת העצמאות. זו לא מלחמת העצמאות שלנו, אנחנו מדינה עצמאית, ריבונית חזקה, אבל הסדר גודל, אני מסכים, מעל שנה וחצי. בתחום הזמן שנכנסנו אליו עכשיו, עד אני לא יודע איפה ב־2024, אין חמאס ואין חיזבאללה בלבנון, אחרת אנחנו נחזור על הדבר כל 4-3 שנים".
"בסופו של יום, לי, אישית, בתפיסות העולם שלי - אני לא חושב שאנחנו צריכים לשלוט ב-2.2 מיליון פלסטינים, בשום צורה שהיא, בשום דרך. בסופו של יום, אנחנו והעולם נצטרך למצוא פתרון, איך מאפשרים שם שלטון עצמאי, מפורז, לא חמוש, בין אם זו הרשות הפלסטינית או הרשות העזתית, לא משנה לי".
במהלך השיחה, הביע את דעתו גם על תוכנית ההתנתקות, וטען: "בהתנתקות עצמה היו הרבה טעויות, כתבתי על זה המון מאמרים. מעדיף לא להיכנס לזה כרגע, כי אני אגלוש להמון תחומים פוליטיים".
"יש פרק בספר שלי שהכותרת שלו - 'צעדים חד צדדיים במזרח התיכון ומשמעויותיהם'. צעד חד צדדי במזרח התיכון הוא לא בין שווייץ ובלגיה, אם הוא לא מלווה בצעדים מחמירים שקראתי להם 'בעל הבית השתגע', לעולם ייתפס כחולשה. יצאנו במאי 2000 מלבנון, אם לא שינינו את מדיניות התגובה בלבנון, אז זה נתפס בצדק כחולשה של ישראל", ציין.
בהמשך התייחס למתיחות מול חיזבאללה ולבנון, והבהיר: "בסבב המלחמה הזה, גם בלבנון הסיום חייב להיות - מינימום שאין אף איש חיזבאללה מדרום לליטני, זו הדרישה המינימלית שצריכה להיות בלבנון. במידה ותתפתח חזית בצפון, המלחמה צריכה להיות נגד מדינת לבנון ולא לעשות שוב פעם את הטעות של 2006 שהכרזנו מלחמה נגד החיזבאללה".
"לבנון היא מדינה ריבונית, היא מחזיקה את חיזבאללה בתוכה, ברגע שנפתח שם במלחמה, בין אם ביוזמה שלנו או בין כתגובה על משהו קשה שחיזבאללה יעשו, המלחמה היא נגד לבנון. מה המשמעות של דבר כזה? ב־3 ימים הראשונים צריך להשמיד 50-40 אחוז מהתשתית הלבנונית", ציין.
סייע בהכנת הכתבה: אמיתי דואק, 103fm