ראש מועצת גליל עליון, גיורא זלץ, טוען שאירוע פציעתם של לוחמי יחידת הגנת הישוב (כיתת הכוננות) שאירע לפני יומיים (שישי) היה יכול להיחסך אם לא היה מחסור בציוד ובאמצעי לחימה: ״ביקרתי הבוקר את לוחמי הגנת הישוב בקיבוץ מנרה ששניים מהם נפצעו מירי נ"ט בעת שכיבו שריפה בקיבוץ".
בלב הים האדום: החותים השתלטו על ספינה בבעלות ישראלית; 22 שבויים על הסיפון
"מחדל כיתות הכוננות בגליל העליון רק מתגבר, חודש וחצי בתוך המלחמה, אף אחד לא למד לקח מהאסון של 7 באוקטובר, והאירוע בו נפצעו שני לוחמי יחידת הגנת הישוב במנרה הוא דוגמא לכך״, טען.
״לוחמי הגנת הישוב הם הכוח הראשון גם בגבול הצפוני. ההבטחות וההכרזות לציוד מגן, מכשירי קשר, וחימוש לא מפסיקות - אך בפועל לא קיבלנו כדור אחד. חסרים לנו נשקים, ובייחוד ציוד מיגון אישי, כמו שיש לכל חייל בצה״ל״, חשף.
״חשבנו שמישהו הבין את החשיבות של הכח ביישובי הגבול, אבל כנראה שממשלת ישראל רק מעצימה את המחדל - וממשיכה לקשקש במקום לחמש. אני דורש מהממשלה – דאגו מיד לחימוש, ציוד מיגון אישי, ציוד רפואי, מכשירי קשר ואפשרות אימון לכל לוחמי הגנת היישובים בקו העימות ובכל הארץ".
דותן רוכמן, קצין הביטחון של מועצה אזורית גליל עליון, שאחראי בין היתר על כיתות הכוננות במועצה, מתאר את המצב בשטח: ״לא הגיעו אלינו אפודים קרמיים, בניגוד להבטחות מתחילת הלחימה. לחלק מלוחמי ההגנה יש אפודים ישנים מהעבר, שהם כבדים והרבה פחות חדישים מהציוד של היום. לוחמים בצבא כבר לא נלחמים עם אותם אפודים, כי קשה לנוע איתם".
"מהצבא הבטיחו שיביאו אפודים חדשים, כמו שיש לכל חייל בצה״ל כיום - אך זה לא מתממש על אף הכרזת מפקד זרוע היבשה. הציוד שלנו כרגע פחות טוב ממה שיש לחיילים, וכרגע ההבטחות הן רק בגדר דיבורים", הוסיף.
"בין היתר חסרים גם נשקים. לוחמי ההגנה היישובית הם לוחמים לכל דבר, אפילו יותר מחלק הלוחמים האחרים, וצריך שיתייחסו אליהם כך. אני מקווה שלמדו לקח מהאירועים הקודמים - כי אנחנו למדנו ואנחנו הראשונים להילחם. כרגע, אין ברשותנו מספיק תחמושת״.
כזכור, לפני כיומיים, נורה על ידי פעילי חיזבאללה נ״ט לאזור קיבוץ מנרה בגליל העליון. ארבעה פצועים מהירי פונו במצב קל לטיפול בבית החולים רמב״ם - שניים מהם חברי כיתת הכוננות של קיבוץ מנרה.