מלחמת חרבות ברזל: בעשור החולף הפכו הרחפנים לפופולריים מאוד לשימוש על ידי ארגונים צבאיים וארגוני טרור, למטרות איסוף מודיעין ותקיפה. בטבח השבת השחורה השתמשו מחבלי חמאס ברחפני נפץ ששימשו תפקיד מפתח בשלבים הראשונים של הפלישה. "ניכר כי חמאס למד וקיבל השראה משמעותית מהפעלת רחפנים במסגרת המלחמה בין רוסיה ואוקראינה, כמו גם מזירות אחרות בעולם", אומרת בשיחה עם מעריב ד"ר לירן ענתבי, מנהלת תוכנית טכנולוגיות מתקדמות, המכון למחקרי ביטחון לאומי.
"יותר גדולה מהרכבת התחתית בלונדון": האמת המחרידה על מנהרות חמאס
הלחימה מתרחבת: אזורי הפינוי בעזה - כבר מעל לחצי משטח הרצועה | ניתוח
היא מוסיפה: "צילומים שפורסמו באינטרנט לאחר המתקפה על ידי גדודי אל קסאם, הזרוע הצבאית של חמאס, הציגו לעולם רחפנים קטנים המצויידים בחומרי נפץ שהוטלו על גנרטורים בבסיס מגדלי התקשורת בסמוך לגבול עזה, וכן על עמדות תצפית צה"ליות. באמצעות אותן טכנולוגיות זולות יחסית ופשוטות להפעלה, הצליח החמאס לפגוע במערכות מתקדמות שעלותן מוערכת במיליוני דולרים ולמעשה להוביל ל-'עיוורון' של הכוחות והפיקוד.
"החשש גובר אף יותר כאשר עולה האפשרות של לוחמה בעצימות גבוהה יותר בזירה הצפונית, שכן חיזבאללה מצויד בכלים טייס בלתי מאוישים מסוגים שונים, כאשר הרחפנים מהווים רק שכבה אחת בתוכם".
לדבריה, "ישראל מהווה מעצמה של ממש בתחום הרחפנות, הן מבחינת חברות המייצרות רחפנים או עושות בטכנולוגיה זו שימוש במסגרת מוצרים המפותחים בחברות הזנק טכנולוגיות שונות בתחומי החקלאות, הבניה והאבטחה; הן מבחינת ייצור ופיתוח של מערכות להגנה מפני רחפנים; והן מבחינת פיתוח פרויקט לאומי סדור העוסק בהפעלה סדורה של רחפנים במרחב האזרחי, לצרכים שונים כגון משלוחים למשל.
"מאידך, ישראל לא מצטיינת כלל בטיפול ברחפנים כאיום. בעוד התעשיות הביטחוניות הן מן המובילות בעולם בפיתוח מערכות נגד רחפנים, המבוססות על לוחמה אלקטרונית ואפילו לייזר, המדיניות הישראלית להגנה מפני רחפנים לא השתנתה בהתאם".
ד"ר ענתבי סיפרה כי הנושא עלה בדוחות מבקר המדינה שפורסמו הן ב-2017 והן ב-2021 "קצת לפני מבצע שומר החומות, דוחות שטענו שישראל לא ערוכה להתמודד עם איום הרחפנים. אחת הטענות הקשות של הדו"ח הראשון הייתה שהאיום מוכר למערכת הביטחון אך אינו מטופל בין היתר עקב ויכוח קשה בין חיל האוויר למשטרה מי אחראי לטפל באיום".
גורם נוסף שמעכב את ההסדרה בנושא הוא המצב הפוליטי. "כמובן שחוסר יציבות פוליטי וקושי להעביר תקציבים בעשור החולף השפיעו גם הם על גניזתן של תוכניות וטכנולוגיות שונות, והובילו להיעדר הגנה מספקת הן בזירה האזרחית והן בזירה הצבאית".
במהלך הריאיון סיפרה החוקרת כי קיימת בישראל יוזמה אזרחית שמאגדת את "סיירת הרחפנים", שבה מפעילי רחפן מתנדבים לסייע לפעילות ביטחונית בעת הצורך. "מדובר ביוזמה אזרחית מופלאה שעלתה בין היתר מתוך ההבנה שעין בשמים מהווה יתרון אדיר במגוון מקרים, ושאין סיבה להניח רק לארגוני הטרור להנות מכלים פשוטים להפעלה, זולים וזמינים".
היא התריעה: "יחד עם זאת, היוזמה הזו עלולה להיפגע מאוד מהחלטה של ועדת הכלכלה בכנסת שנוכח הלחימה אוסרת הפעלת רחפנים ללא משדר אותות ייעודי שיאפשר מעקב ואבחנה בין רחפנים 'מורשים' לבין כאלו שעשויים להיות מופעלים על ידי ארגוני טרור".
היא מתחה ביקורת על ההחלטה: "החלטה זו, שניכר שהתקבלה ללא בחינה מעמיקה מספיק, אינה מייצרת הגנה אמיתית מפני רחפנים, אפילו לא במרחב האזרחי שבו היא מיועדת לטפל, בין היתר בשל מחסור בטכנולוגיות תומכות ובכוחות בעלי יכולת אכיפה מספקת. באותה ת היא עשויה להוות פגיעה חמורה ביוזמות חיוביות ובקהילת הרחפנות הישראלית בכלל".
לסיכום, אמרה: "לאחר המלחמה ישראל תידרש לבחון לעומק את בניין הכוח העתידי שלה בהקשרים אלו, וכן נדרשת כבר כיום להתייחס ברצינות רבה יותר לאיומים פוטנציאלים המגיעים מטכנולוגיות מדף פשוטות להפעלה וזולות שיכולות להפוך לנשק בידי ארגוני הטרור".