בכתבה שפורסמה הבוקר (ראשון) ב"וול סטריט ג'ורנל" שורטטה דרכו של מנהיג חמאס, יחיא סינוואר, שהפך ליעד מספר 1 של ישראל במלחמת חרבות ברזל. גורמים ישראלים, פלסטינים ומצרים, שחלקם הכירו אותו מקרוב, סיפרו כיצד הגיע למעמדו ובאיזה אופן הוא מסתכל על העימות הנוכחי.
לראש הממשלה נתניהו אין מושג איך יוצאים מהתהום שהוא אחראי לה | יאיר גולן
כשמנהיג חמאס סינוואר נכלא בישראל לפני יותר מעשור, הוא הסביר לגורם ישראלי תיאוריה מרכזית הנוגעת למלחמה בעזה. סינוואר אמר שהעובדה שרוב הישראלים משרתים בצבא והחיילים מחזיקים במעמד מיוחד בחברה היא לא חוזקה, אלא חולשה שניתן לנצלה, כך אומר יובל ביטון, שבילה זמן רב עמו במסגרת תפקידו כראש המודיעין של השב"ס לשעבר, ל"וול סטריט ג'ורנל".
יש לך זמן פנוי? למה שלא תלמד/י אנגלית? לחצו כאן לשיעור ניסיון מתנה וללא התחייבות>>
לפי מיכאל קובי, שהיה אחד מאלה שחקרו אותו לראשונה במשך יותר מ-100 שעות עבור שירות ביטחון הפנים של ישראל, כבר ב-1989 סינוואר אמר לחוקר שלו שהוא מתכנן להקים יחידות שיבצעו פשיטות לתוך ישראל כדי להרוג וללכוד אנשים.
לפי אנליסטים פוליטיים פלסטיניים, אחת הסיבות שבגללן חמאס ביצע את הפיגועים ב-7 באוקטובר הייתה חטיפת חיילים כדי לסחור בהם עבור אסירים פלסטינים. כאשר סינוואר שוחרר בהחלפת 2011, הוא חשב שחמאס היה צריך ללחוץ חזק יותר על ישראל לשחרר פלסטינים האחראים להפצצות שהרגו ישראלים וריצו מאסרי עולם מרובים. כשהשתחרר, סינוואר הבטיח למי שלא שוחרר שהוא יפעל כדי לשחרר אותם, אמרו האנליסטים שצוטטו בכתבה.
במהלך המשא ומתן בין ישראל לחמאס על שחרורו של שליט, סינוואר היה בעל השפעה בדחיפה למען שחרור מחבלים פלסטינים שנכלאו בגין רצח ישראלים. הוא רצה לשחרר את מי שהיו מעורבים בהפצצות במהלך האינתיפאדה השנייה שבה נהרגו מספר רב של ישראלים, אומרים ביטון, בסקין ובכיר מצרי שסייע לתיווך העסקה. סינוואר היה כל כך מקסימליסטי בדרישותיו, שישראל הכניסה אותו לבידוד כדי לצמצם את השפעתו בחמאס, אמרו ביטון והפקיד המצרי.
"זה היה עניין אישי עבורו", מסביר מחיימר אבוסדה, פלסטיני שלפני המלחמה לימד מדעי המדינה באוניברסיטת אל אזהר בעזה. "הוא לא הרגיש בנוח לעזוב את הכלא ב-2011 ולהשאיר כמה מחבריו בפנים".
"ישראל לא תסכים לזה פעם הוספת"
ישראל אמרה בגלוי כי היא רוצה למוטט את חמאס ולחסל את מנהיגיו, כולל סינוואר, כדי למנוע מארגון הטרור לאיים שוב על ישראלים לאחר טבח ה-7 באוקטובר. ואולם, לאחר הפיצוץ במו"מ להשבת החטופים גובר הלחץ על הממשלה לנסות לעבוד מול סינוואר, דרך המתווכים, במטרה להשיב את החטופים שנותרו בשבי הביתה. "הוא מבין שישראל תשלם מחיר כבד", מדגיש ביטון. "הוא מבין שזו נקודת התורפה שלנו".
ואולם, אם המשא ומתן יתחדש ישראל לא צפויה להיכנע לדרישת סינוואר ולוותר על המחבלים הפלסטינים הנחשבים למסוכנים ביותר, משוכנע גרשון בסקין, שסייע לתווך בהסכם שהושג בין הצדדים בשנת 2011. לדבריו, סינוואר הוא הוא הדוגמה הטובה ביותר לכך ששחרור אסירים המרצים מאסרי עולם מהווים סיכון עבור ישראל. "הוא הסיבה העיקרית לכך שלא יסכימו לזה", אמר בסקין. "כבר עשו את הטעות הזו פעם אחת".
אל"מ במיל' עמוס גלעד, מבכירי מערכת הביטחון לשעבר, סבור כי "האסטרטגיה של סינוואר היא לנסות להרוויח עכשיו זמן". הוא טוען כי למרות המתקפה המוצלחת מבחינתו ב-7 באוקטובר, סינוואר עשה שתי טעויות כאשר חשב שהפלישה תביא למלחמה אזורית במעורבות איראן וחיזבאללה, וכשסבר כי ישראל לא תיכנס קרקעית לרצועת עזה כדי לחסל את הנהגת חמאס. "כעת, אין לנו ברירה אחרת מלבד להשמיד אותו", הוא מסכם.