על פי חוקרי ״מכון עלמא״ למחקר אתגרי הביטחון של ישראל בצפון, ובראשם החוקרים שרית זהבי וטל בארי, שעוקבים כבר שנים רבות אחר חיזבאללה, כל ניסיון כוח בינלאומי לאכוף הסדר מדיני להרחקת חיזבאללה - יסתיים באובדן חיי אדם. כמו כן, הם מאמינים כי יהיה כמעט בלתי אפשרי לפתור ולאכוף באופן דיפלומטי את החלטת 1701 - להרחקת חיזבאללה צפונית לגבול הליטני.
החוקרים חושפים כי מאז פרוץ המלחמה ברצועת עזה והמעורבות הצבאית של חיזבאללה כנגד ישראל, התרחשו שלוש תקריות שבהן הותקף כוח יוניפי"ל בדרום לבנון. ״תופעת תקיפת יוניפי"ל מוכרת עוד לפני המלחמה הנוכחית, ובשנים האחרונות פגע חיזבאללה בכוח יוניפי"ל שנכנס בטעות או במכוון לאזורים שהוא לא רשאי לנוע בהם ללא תיאום עם צבא לבנון. הכוח נחסם, הותקף ולפעמים חייליו אף נפגעו וציודם נבזז״, תיארו.
ב-9 בנובמבר, סיור של יוניפי"ל נכנס לשכונות הפנימיות של העיירה רמאדיה תוך כדי תנועה באזור, ולא לווה בסיור כלשהו של צבא לבנון, מה שגרם לתושבים לחסום את דרכם - והתפתח ריב אלים. ב- 27-28 בדצמבר, כוחות יוניפי"ל צרפתיים ואינדונזיים הותקפו פעמיים בתוך פחות מ-24 שעות, ואף אחד מהם נפצע.
לדבריי החוקרים, תקיפת יוניפי"ל נעשית על ידי תושבים מקומיים אשר חלקם פעילי חיזבאללה בעצמם - וחלקם נשלחים על ידי ארגון הטרור. לאורך השנים, בזמן המתיחות הביטחונית, מגמת תקיפות אלו מתגברת והנרטיב של חזבאללה שעל פיו כוחות יוניפי"ל למעשה משתפים פעולה עם ישראל ומעבירים לה מידע מודיעיני, מתגבר גם הוא.
״התופעה הזו מעלה שאלה: איזה כוח בינלאומי יכול לאכוף הסכם מדיני או דיפלומטי בהקשר דרום לבנון?״, כתבו מטעם מכון המחקר. ״לצערנו, כוחות יוניפי"ל לא יוכלו לנוע היכן שחיזבאללה לא ירצה שינועו, וחופש הפעולה והתנועה שלהם יהיה מוגבל מאוד. כל ניסיון של יוניפי"ל או כל כוח בינלאומי אחר לאכוף הסדר מדיני להרחקת חזבאללה או יחידת רדואן – יסתיים בעימות אלים ואובדן חיי אדם של הכוחות״.
״על אף שמדובר בכוח שמירת שלום עם כ-10,000 אלפים חיילי יוניפי״ל, אין לו השפעה צבאית על חיזבאללה ועל המתרחש כיום בדרום לבנון - ולא תהיה השפעה גם בעתיד. חיזבאללה ידאג לכך שכל כוח בינלאומי יישאר בפועל לא רלוונטי״.
בראיון של החוקרת שרית זהבי ל״מעריב״, היא מרחיבה ומתייחסת לדרישה הישראלית לאכוף את החלטת 1701 - ולהרחיק את חיזבאללה צפונית לליטני: ״חיזבאללה לא ירחיק צפונית לליטני בדרך דיפלומטית - רוב הכפרים בדרום לבנון הם כפרים שיעים של אזרחים שתומכים בחיזבאללה ואף מעורבים בפעולות של ארגון הטרור. הבעיה העיקרית היא שמאוד קשה להבדיל בין האזרחים לבין מחבלי חיזבאללה, וזה נובע בשל העובדה שארגון הטרור מעורה בתוך האוכלוסייה האזרחית, ויש לו מערך אזרחי נרחב של תנועת נוער, בתי ספר, ארגוני סטודנטים ומורים, פעילויות קהילתיות ובנקים בבעלותו. אי אפשר להבדיל באופן נחרץ וברור בין המחבלים לאזרחים, ולכן אני לא רואה כיצד פתרון דיפלומטי יפתור את הבעיה. הפתרון הנכון בעיניי הוא לעבוד מול המערכת הבינלאומית, ולהכין את הקרקע למהלך צבאי בלבנון״.