הבוקר (שלישי) נפתח יומה ה־95 של המלחמה הקשה מול חמאס, על רקע התגברות ירי חיזבאללה אל עבר יישובי הצפון והניסיון להוביל לעסקה לשחרור חטופים. שר החקלאות, חבר הקבינט המדיני-ביטחוני, וראש השב"כ לשעבר אבי דיכטר, שוחח עם גדי נס ברדיו 104.5fm והתייחס לקבינט המלחמה: "הקבינט לא קיים על דיונים על איזה סוג של ועדת חקירה", וגם לחקירת האירועים בהמשך: "בסופו של דבר המערכת הביטחונית תעבור תחקור עמוק מאוד של איך קרה 7 באוקטובר".
בניגוד לעמדת בלינקן, ביידן דוחה הצעה להפסקת אש בעזה
נתניהו ייכנע ללחץ הציבורי? אלו משרדי הממשלה שעשויים להיסגר בקרוב
על התחזקות חמאס לאורך השנים אמר: "ההיקפים, היכולות, התשתית הצבאית, אמצעי הלחימה שהם פיתחו, קיבלו. הבעיה היא לא הזרמת הכספים אלא העובדה שחמאס בנה את עצמו בצורה מאוד מוכוונת איראן. היו שנתיים שלא היה גבול בין עזה למצרים. לא היה צריך להבריח נשק אלא פשוט להסיע אותו. האחים המוסלמים שלטו במצרים והסיפור הזה בנה שם יכולות. כל הדברים שעכשיו תופסים. מלחמת עזה הייתה דבר מובן שיקרה, לצערי הוא לא קרה בעיתוי שבו ישראל רצתה ובאופן בו הייתה יכולה לפתוח במלחמה, אבל לא הייתה ברירה. ב־7 באוקטובר חמאס כפה עלינו מלחמה".
"הסיפור עוד ארוך ולא בכדי"
"בסופו של דבר המערכת הביטחונית תעבור תחקור עמוק מאוד של איך קרה 7 באוקטובר, גם מבחינה מודיעינית וגם מבחינה מבצעית", טען השר דיכטר. "2,500 מחבלים לא נכנסים מעזה לישראל בטיול בוקר של שבת, וגורמים לנו לאסון הכבד ביותר שהיה לנו מאז הקמת המדינה. זו סוגיה שנצטרך לבחון עד דק, בינתיים אנחנו במלחמה קשה מאוד. אני לא זוכר קבינט שהגדיר יעדים כל כך ברורים כמו ב־7 באוקטובר. המלחמה לא תסתיים בלי שיושגו היעדים, ואם יבוא מישהו לקבינט ויבקש לשנות אותם - יהיה דיון נוקב מאוד, ואני מתקשה לראות איך הקבינט משנה את היעדים הללו. המלחמה לא תסתיים בלי להחזיר את החטופים. כולם מבינים את זה, גם חמאס. לכן הסיפור עוד ארוך ולא בכדי".
בהמשך, התייחס חבר הקבינט המדיני ביטחוני לעימות שרי הקבינט עם הרמטכ"ל, ואמר: "הקבינט לא קיים על דיונים על איזה סוג של ועדת חקירה. הקבינט הזה ידע לקבל החלטות שיישרו קו עם המערכת הביטחונית וגם לעצור את המערכת הביטחונית. אני ראיתי ראש ממשלה בדמות לפיד נותן 10 קמ"ר שטח ריבוני לחיזבאללה. אם זה כשיר, אני לא יודע מה כשיר במדינה. אף אחד מאיתנו לא יכול לקחת את הפעילות המבצעית של צה"ל, שב"כ, וההנחיות שניתנות בעיקר לצבא שפועל עמוק מאוד בעזה ובשטח לבנון, אין שום אפשרות לקחת את זה לכיוונים על בסיס פוליטי. חלק מהחששות האמריקניים מתבססים על פרסומים בתקשורת ישראלית, חלקה פוליטית ומגמתית מאוד".
"המציאות בדרום הולכת ונרגעת, ובצפון המציאות הולכת ונעשית קשה יותר", הדגיש בסיום השיחה. "למרות שמדי פעם יש מטח רקטות, רואים שיכולת הפגיעה שלהם בישראל ירדה באופן משמעותי מאוד. זה לא מה שהכרנו קודם. במקומות מסוימים הפעילות חזרה לפעילות שהייתה קודם לכן. רואים חקלאים בעוטף, אנשים אופטימיים אפילו יותר. בצפון רואים לולים שעדיין מתפעלים אותם, הלולנים בטבריה עולים ללולים בצפון וחוזרים למשפחות".
עוד אמר כי "הלב באמת נקרע מהעובדה שבמלחמה הזו, עוד לפני שהחלה על ידינו, כבר ספרנו בכאב אדיר את ההרוגים, הפצועים, החטופים, באירוע שלא חווינו כמותו מאז הקמת המדינה. אנחנו במלחמה שמתנהלת מול טרור עם יכולות צבאיות בתוך שטח צפוף מאוד גם מבחינת מבנים וגם מבחינת אנשים, מעל הקרקע ומתחת. במקביל התשה בגבול הצפון, רואים כמה תושבים פונו. על אף פי כן רואים את הפגיעות. שתי זירות שונות במאפיינים, ונשאר יהודה ושומרון שגם שם יש לנו חזית פעילה מאוד".
עזר בהכנת הכתבה: אריק ברחד, רדיו 104.5fm