גיבורה על מדים: סיפורה של הלוחמת רס"ר אלמוג גבאי סרצ'י

אין ספור סיפורים נחשפו על גיבורים ממלחמת חרבות ברזל, וכל סיפור מעורר השראה בגוון מיוחד שלו כך גם סיפורה רס"ר אלמוג גבאי סרצ'י שוטרת סיור ממחוז ירושלים שבאמצע הלילה כשהיא במשמרת עם עצור בניידת קיבלה טלפון ממפקדה במילואים על צו 8 על כך שהיא צריכה להתייצב כבר למחרת ה–7 באוקטובר. מאז רס"ר גבאי סרצ'י שנישאה רק לפני כשנתיים שוהה במילואים כשבעלה יוסי גבאי וחברי השוטרים דואים ותומכים מרחוק.

רס"ר גבאי סרצ'י הספיקה להשלים משמרת לילה עייפה בסיור של תחנת מוריה ואז כשנכנסה לישון נאלצה להתעורר בעקבות ירי רקטי לעבר הבירה. השהות בממ"ד מול מקלט הטלויזיה גרמו לה להבין שזה יקח זמן אבל היא תגויס ואכן נבואתה התממשה. אי אפשר להתעלם מהעובדה שגבאי סרצ'י היא לא היחידה במשפחתה שלובשת מדים, אחיה רס"מ אבי סרצ'י אף הוא משרת במשטרת מחוז ירושלים בתפקיד מש"ק אזור שוק "מחנה יהודה" במרחב ציון. 

 "אני רואה בטלפון בכל קבוצות ה"ווטסאפ" מתחילים לדבר על צו-8, התחילו לעשות בדיקת זמינות לכולם ועדכנו שמפקדים הוקפצו, אך עדין לא ניתנה הוראה להקפיץ אותנו", סיפרה אלמוג. כך מצאה עצמה במסגרת משימותיה במשמרת הסיור, בין דיווחים שונים שהתקבלו למוקד 100 של מחוז ירושלים לאירועים במהלך הלילה הכבד, ואז זה מגיע.

בעודה עושה דרכה לטפל באירוע שהתקבל ממרכז השליטה המחוזי במשטרה, התקבלה שיחת הטלפון. "אני באמצע נהיגה לאירוע מבצעי. בסביבות השעה 3:00 לפנות בוקר, צלצל אלי המפקד שלי מהמילואים ואמר לי שהפעילו צו-8 ועלי להתייצב בבסיס כבר בשעות הבוקר המוקדמות. צריך להבין את תמונת המצב, בדיוק סיימתי לטפל באירוע מבצעי וכבר אמורה למעשה לגשת לאירוע אחר נוסף. התקשרתי למפקד משמרת שלי והסברתי לו כי הקפיצו אותי למילואים ותוך שעות צריכה להתייצב בבסיס צה"ל בדרום. בשל ריבוי משימות במשמרת, נאלצתי להשלים משימת הכנסת עצור לבית מעצר ורק אז התפניתי להזדכות על ציוד המשמרת".

הזמן לחץ ומי שניאלץ לסייע היה הבעל. "כבר בדרך הביתה, הערתי את בעלי ועדכנתי אותו שאני יוצאת למילואים ב-"צו 8" ולא יודעת לכמה זמן. בקשתי ממנו להכין לי את המדים ותיק לשבועיים, באותו הרגע ובשלבים של חוסר וודאות שאפפה את המצב, זה פרק הזמן ששיערתי שאדרש לו. לאחר שהגעתי הביתה, עליתי על מדי ב׳ של צה״ל ויצאתי לכיוון הבסיס בדרום וכעבור נסיעה של מספר שעות, התייצבתי בבסיס מבלי שאני יודעת לכמה זמן ומתי אחזור הביתה, בדומה בדיוק לכלל חיילי המילואים שהוקפצו באותה שבת ולאחריה".

רס"ר גבאי סרצ'י היא לוחמת בגדוד קרקל שהוכשרה והוסמכה כחובשת קרבית ובשירות הקבע שלה תפקדה כנגדת רפואה בחטיבה הדרומית תפקיד משמעותי בעל חשיבות עליונה להצלת חיים בשדה הקרב.

"בסדיר, הייתי אחראית על כל נושא הטיפול הרפואי בחיילים שבשטח. בגלל מאפייני הגזרה בה שירתי ומאפייני "זמן ומרחק" להם משמעות קריטית, וכאשר ישנו חייל פצוע ושנדרש פינוי דחוף, תפקידי היה לתאם ולהזניק פינוי מוסק במטרה להציל את חייו של אותו חייל. כך גם במילואים, התפקיד שלי כעת זה סמב"צית רפואה בחמ"ל הרפואה של החטיבה. כחלק מהתפקיד שלי, לדאוג לכוחות הרפואה הפרוסים בשטח לציוד רפואי תקין בכדי לטפל בפצועים. בנוסף לכך ועיקר התפקיד הוא לנהל את פינוי של הפצועים משטח הרצועה לטיפול רפואי בארץ. אני מאזינה בקשר לחטיבות שפועלות שם וברגע ששומעת על כך שישנו פצוע במקום כלשהו, אני ישר פועלת על אוטומט ומתחילה להקפיץ כוחות בהתאם למצב הפציעה שמדווח מהכוחות שבשטח".

"לעיתים ניתן להתחיל פינוי רכוב עד לנקודת חבירה מחוץ לשטחי הלחימה או לבית חולים ישירות, אך ישנם מקרים דחופים המצריכים התערבות אווירית מהירה, לשם כך ויחד עם גורמים מקצועיים נוספים שנמצאים איתי באותו חמ"ל ומסייעים לי בהצלחת המשימה, אני מפעילה מסוק פינוי כדי להנחיתו לזמן קצר בתוך הרצועה, העמסה ופינוי מהיר של פצועים ישירות לבתי החולים. מדובר בתפקיד מאתגר במספר רבדים. מחד, אם לא אפעל במהירות ואקבל את ההחלטה הנכונה, אני יכולה לאבד חייהם של לוחמים, ומאידך, המטרה והתפקיד שלי כסמב"צית רפואה הוא להביא את הפצועים במהירות האפשרית לבתי החולים מבלי לסכן את הכוחות בתוך אזור הרצועה".

הרס"רית המגוייסת רואה קשר ישיר בין תפקידיה במשטרה ובצבא. "תפקידי במילואים מאוד מזכיר את מה שאני עושה במשטרה. במילואים מנהלת את האירוע הרפואי ובמשטרה את האירוע המבצעי. בשניהם נדרשת להגיב לאירוע ראשונה, לקבל החלטות הרות גורל בלא מעט מקרים, לעיתים האירועים מתנהלים תחת לחץ ולא מעט מהם מסתיימים בתוצאה חיובית מוצלחת של הצלת חיים. התפקיד במשטרה כשוטרת סיור בתחנת מוריה של מחוז ירושלים, תורם לי מאוד לתפקד בשעת לחץ ובמהירות. באירועי סיור, אתה לא בדיוק יודע לאן אתה מגיע ואיזה אירוע עומד בפניך, אתה מקבל נתונים ותמונת מצב שלעיתים היא חלקית ונסמכת על דיווח מנקודת השקפה והבנה של צד ג' באירוע".

"במהלך משמרת סיור אני מקבלת אירועים ברמת דחיפות שונה ואני צריכה לטפל בהם בצורה הטובה והמקצועית ביותר. יכול להיות לי אירוע "קל" של השלכת פסולת ויכולה להגיע לאירוע חמור של אלימות וכדומה. עוד בדרך למקום האירוע, אתה חייב לנהל ניתוח ראשוני לאירוע שכנראה תפגוש, הערכת סיכונים ובמידת הצורך לצמצם יחד אתך לפחות ניידת נוספת אחת כדי להגיע ככוח חזק ומשמעותי לאותו אירוע".

"זה המקום גם לציין כי ההכשרה הצבאית כחובשת קרבית, אף לה תרומה רבה אשר באה לידי ביטוי כיום בשירותי במשטרה. כך למשל נקראתי לאירוע לגביו התקבלו במוקד 100 מספר דיווחים. עוד בטרם הגעתי למקום מניתוח תמונת המצב על פי אותם דיווחים על אודות חשש לניסיון פגיעה עצמית, הוריתי למוקד לקדם יחד איתי ניידת טיפול נמרץ של מד״א. כאשר הגעתי למקום האירוע, פגשתי אזרחית שמסרה לי כי האישה ברחה לכיוון הוואדי ומיד התחלתי לרוץ יחד עם המתנדב שהיה איתי בעקבותיה. תוך סריקות, איתרנו אותה וראיתי שהיא מדממת מהיד דימום מסיבי. במצב שכזה ישנן מספר פעולות מהירות וחשובות שעליך לבצע. ראשית, נטרול מקור הסכנה כלומר להוציא מידיה את הכלי החד זאת תוך שיח שנועד לסכל את רצונה לשים קץ לחייה. שנית, זירוז הגעת גורמי רפואה למקום תוך טיפול שהענקתי על בסיס הכשרתי כחובשת קרבית בצה"ל לעצירת דימומים והצלת חייה". 

הסיפור של רס"ר אלמוג גבאי סרצ'י לא מתחיל במשטרה ולא מסתיים במילואים, הרבה קודם לכן היא הוכיחה בעיקר לעצמה כי רק מי שמכוון ומסמן מטרה יכול לכבוש כל יעד.

כמו בסיפור סינדרלה, בו הסוף היה טוב להפליא, כך גם בחייה של אלמוג מהמורות רבות שמכולן גדלה והתרוממה לכדי סוג של "גיבורת על" לוחמת, לא פחות. כבר במהלך לימודיה בבית ספר יסודי לאחר מריבה עם המורה בכיתה ב', הוצאה אלמוג מביתה בצו בימ"ש ועברה לפנימייה שנועדה לעבריינים צעירים, עד לכיתה ט'. בהמשך, סיימה לימודיה עם תעודת בגרות מלאה והתגייסה, כאמור, לשירות קרבי בצה"ל. "זה משהו שליווה אותי תמיד, בכל מקום שאני הולכת. אני גם לא מתביישת להגיד את זה, אומנם עשיתי לא מעט שטויות כילדה אבל אני לא הייתי עבריינית צעירה".

"בזכות עצמי, לא ויתרתי ולמדתי לבגרות מלאה, קיבלתי ציונים מעולים ובמסגרת בגרות באומנות כתבתי ספר המספר על חווית הילדות שלי". לפני הגיוס, נאלצה שוב סרצ'י-גבאי להתעקש באופן נחרץ על מקומה בצה"ל וביחידה לוחמת, בפרט. "הגעתי לאן שהגעתי בזכות עצמי. זה לא משנה מאיפה אתה יוצא, אתה יכול להגיע לכל מקום, בזכות עצמך. נלחמתי להתגייס לתפקיד לוחמה כי אני מאמינה בצדקת הדרך ושכולם שווים אך בגלל העבר ונתונים נמוכים, הצבא בחר לוותר עלי. כתבתי עשרות מכתבים ללשכת הגיוס, ואפילו לשר הביטחון ולרמטכ"ל דאז, עד שהצלחתי להעלות את הנתונים שלי והתקבלתי להיות לוחמת בגדוד קרקל".

כמו החיים שלה כך גם שירותה במשטרה אותו בחרה לעשות במחוז ירושלים שנחשב למחוז הכי מורכב במשטרה. רס"ר גבאי-סרצ'י התגייסה למשטרת ישראל לפני כשנה וחצי ומשמשת בתפקיד סיור במחוז ירושלים. "כל בר דעת מבין שמדובר במחוז מאוד מורכב ונפיץ שבכל תחילת יום, אינך יודע כיצד יראה סופו. לאורך חיי אהבתי אתגרים ועמדתי בהם, כך ששירות במחוז שכזה לא היווה עבורי כל חשש או התלבטות כלשהי, מה גם שאחי הגדול משרת במחוז ירושלים והרי שזה כמעט טבעי שהתפקיד של שנינו זה לשמור על הבית. בשבעה באוקטובר השארתי את העבודה במשטרה "מאחור" והתגייסתי למילואים, בלי לחשוב פעמיים. השארתי את החברים שלי מתחנת מוריה במרחב ציון, ובכלל את שוטרות ושוטרי המחוז המצוינים, לשמור על תושבי ואורחי העיר ירושלים תוך שאני בטוחה שהחברים שלי ואחי, עושים עבודה טובה למען ביטחונם ושלומם של האזרחים".

 בימים אלו משלימה אלמוג שבועות ארוכים של שירות במילואים שמועד סיומו טרם ידוע, לפחות נכון לרגע זה. בעלה ובני משפחתה ממתינים לה בבית בגאווה רבה, לצד מעט דאגה, כפי שגם ממתינים לה עמיתיה ליחידה בתחנת מוריה.