ביום חמישי האחרון, בעוד "דגל הנקמה" האיראני התנוסס בעיר קום לאחר הפיגוע שבוצע בטקס לציון מותו של קאסם סולימאני, רשת "תסנים" האיראנית דיווחה כי כוחות איראניים הוציאו לפועל התקפת טילים כנגד מטה ארגון הטרור ג'יש אל-עדל (צבא האל) בתוך שטח פקיסטן.
איראן הוכיחה השבוע יכולות צבאיות - אך מול ישראל היא צועדת על קו דק
המתיחות מתגברת: לאחר שהותקפה ע"י איראן - המדינה הגרעינית שמבטיחה לתקוף חזרה
הנקמה האיראנית, שהחלה עם תקיפה של קבוצות מיליטנטיות המקושרות לדאעש בסוריה, ו"מטה ריגול של המוסד" באזור כורדיסטן שבעיראק, ביטאו את המחויבות האיראנית, במיוחד כאשר ברקע מלחמת ישראל-חמאס ושלוחותיה מתנהלת, להראות כי היא תגיב בחומרה לכל פגיעה ביטחונית בתוך שטחה הריבוני.
לעומת התקיפות בסוריה ועיראק, אשר כוונו כנגד האחראים המרכזיים, לכאורה, לפיגוע שגבה את מותם של למעלה מ-100 איראנים, טהראן באופן מפתיע החליטה לתקוף גם את ארגון הטרור הבלוצ'י, אשר שלוחותיו נמצאות במחוז סיסטאן-בלוצ'יסטן האיראני ובלוצי'סטן הפקיסטני. אמנם ג'יש אל-עדל, ביצע מספר פיגועים רבים שכוונו כנגד אנשי משמרות המהפכה מאז הקמתו ב-2012, אולם, ההחלטה של טהראן לתקוף בשטח פקיסטן, ללא תיאומה מעורר מספר תהיות, במיוחד לאור הקשר הדיפלומטי והכלכלי שמתקיים מזה שנים בין המדינות.
נדמה כי איראן ביקשה לנצל את חלון ההזדמנותיות שסופק לה בחסות "הנקמה" מהפיגוע האחרון, על מנת לבחון ואף לשנות את מאזן הכוחות האזורי- גם באזור דרום אסיה. פקיסטן מנגד, אשר שרויה זה זמן מה במשבר פוליטי-כלכלי-ביטחוני קשה, במיוחד לאחר הנסיגה האמריקאית מאפגניסטן באוגוסט 2021 שהביאה לגידול בכ-500% בפיגועי הטרור במדינה ולהגירה של מאות אלפי אפגנים לשטחה, ולאור שלטונה הלא יציב, מיהרה לשחרר הודעת גינוי חריפה לתקיפה האיראנית והותירה לעצמה את הזכות להגיב למתקפה.
לא עבר זמן רב, ופקיסטן אכן הגיבה עם מתקפת טילים משלה בשטח איראן, שהובילה לדבריה "למספר פעילי טרור הרוגים, במבצע מוכוון מודיעין" בקרב ארגון "צבא השחרור של בלוצ'יסטן", אשר שהו באיראן. על אף שבצורה אירונית, שתי המדינות תקפו פעילים בלו'צים בעלי אידיאולוגיה דומה- שחרור חבל בלוצ'יסטן הנפרס על שתי המדינות, או במילים אחרות "אויב משותף" הן פעלו בחוסר תיאום מוחלט.
פקיסטן, המדינה המוסלמית הגרעינית היחידה, אשר איבדה מהרתעתה בשנים האחרונות, היתה זקוקה לייצב את המשוואה עם איראן, על מנת למנוע פתח להפרות נוספות של ריבונותה ולכן בחרה להשיב באותו מטבע בה בחרה טהראן, מבלי להסלים את המצב.
מי שמסתכלת מקרוב על העימות הנוכחי בין איראן ופקיסטן היא סין, אשר מאז שהאמריקאים עזבו את אפגניסטן, מנסה לשחק תפקיד גדול יותר במזרח התיכון ודרום אסיה ולהרחיב את השפעתה באזור. לא בכדי, בייג'ינג קראה לשני הצדדים להרגיע את הרוחות והציעה את עצמה כמתווכת, כפי שעשתה בין היתר לאחר ההסלמה בין משטר הטליבאן באפגניסטן ופקיסטן, על רקע דומה.
כאמור לפקיסטן חשיבות אסטרטגית עבור סין, בעיקר לאור פרוייקט "המסדרון הכלכלי הסיני-פקיסטני" (CPEC)' שמטרתו לחבר את סין לים הערבי ביחד עם פרוייקטים כלכליים נוספים כחלק מיוזמת "החגורה הדרך" הסינית. ככל שהמשברים בפקיסטן יחריפו, כך הפרויקטים הסיניים יעמדו תחת סכנה גדולה יותר, הם ביטחונית והן כלכלית.
בינתיים לא ניכרת השפעה ממשית של העימות האיראני-פקיסטני כלפי ישראל. כפי שהמצב נראה כרגע, שני הצדדים לא מעוניינים בהסלמה וסביר שהלחץ הסיני יביא לרגיעה בין אסלמאבאד וטהראן. עם זאת חשוב לציין כי בפקיסטן מורכבת ממיעוט שיעי הנע בין 10-15% אשר עשוי להוות טריגר לפעילות של כוחות הביטחון הפקיסטניים כנגד משתפי פעולה איראניים, כפי שכבר קרה בעבר.
במידה ופגיעה נרחבת במיעוט השיעי בפקיסטן, תתפרש על-ידי איראן כחציית קו אדום, העימות עלול להתפרץ שוב. על אף שעד כה פקיסטן דבקה בעמדתה העיקשת לצד הפלסטינים במלחמת ישראל-חמאס, ריבוי הבעיות הפנימיות והאזוריות מונעות ממנה לרצות לשחק תפקיד אקטיבי יותר בעימות. כך או כך, אסור לירושלים להקל ראש בתקיפה האיראנית בפקיסטן, אשר מאותת לשחקנים רבים שבעולם שזרוע התמנון שלה מגיעה לאן שהיא רק תצטרך.
עדו גדי רז הוא חוקר של אפגניסטן-פקיסטן וסטודנט במסלול תל"ם לדוקטורט ביחסים בינלאומיים, באוניברסיטה העברית בירושלים. הביא לפרסום: מתן וסרמן.