למה ישראל לא מכריזה על ממשל צבאי באזורים שנמצאים תחת שליטתה ברצועת עזה? בישראל גוברת הדאגה מכניסה מחודשת של חמאס לשטחים שבהם צה"ל כבר פעל בהצלחה וכעת נותרו ללא שום מנהל אזרחי.
כתבנו טל לב רם פירסם הבוקר כי בסוף השבוע נרשמה עלייה יחסית במספר שיגורי הרקטות מהשטחים שבהם צה״ל השיג כבר שליטה מבצעית וצמצם את גודל כוחותיו בצפון הרצועה, ושבמערכת הביטחון מוטרדים מדינמיקה שלילית שעלולה להתפתח באזורים הללו, דבר שייתכן שיוביל להגברת הפעילות הצבאית שם בקרוב.
גורמים בישראל מצביעים על כך שחרף העובדה שצה״ל סיים את השלב העצים בתמרון בעיר עזה ובסביבותיה ועבר להתמקד בפשיטות ממוקדות, בשטחים שטופלו לא הוקם כרגע שום מנגנון אזרחי חלופי לטיפול בכ-200 אלף הפלשתינים שנותרו בשטח. כתוצאה מכך, דווקא גורמים שקשורים לחמאס הם אלו שמצליחים להשתלט על חלק מהאלמנטים האזרחיים, מה שעלול לאורך זמן להביא לשחיקת ההישגים. החשש הוא שמי ששם יד על החלוקה של הסיוע ההומניטרי שמגיע לצפון הרצועה הם גורמים שיש להם קשר עקיף עם חמאס, ובכך ארגון הטרור מחדש את השפעתו על השטח בו הובס.
לדברי גורמים שונים במערכת הפוליטית והציבורית, ישראל נמנעת מלקבל החלטה כלשהי בנוגע לאופן הטיפול בשטחים הללו, לאחר שאפילו לא הודיעה על החלת ממשל צבאי זמני בשטחים שכבשה. "הרמטכ"ל הדליף בסוף השבוע שחייבים להפעיל ממשל צבאי בצפון הרצועה, אחרת חמאס לא יוכרע", טוען חיים רמון בשיחה עם מעריב, "הרי ברור שבעקבות החזרה האזרחית של אנשיו לשטח תבוא גם חזרה צבאית. אבל תפקיד הצבא הוא לא להדליף, אלא לבוא לדרג המדיני ולהגיד: 'אני מתכוון להחיל ממשל צבאי ואם אתם לא מסכימים לכך תגידו לי, אבל שתדעו שבלי הכרזה כזו ההישגים אליהם הגענו בדם ובעמל רב יירדו לטימיון'".
"כבר עכשיו השווקים בעזה ובג'בלייה מנוהלים על ידי אזרחים פלשתיניים שיש להם קשרים לחמאס", הוסיף, "זה לא יאמן, הרי היעד של המלחמה הוא למוטט את היכולת השלטונית והצבאית של חמאס. גם אני מתנגד לכך שנשלוט ברצועה לאורך זמן, אבל כל כניסה של גורם אחר לשטח תיקח לפחות חודשים. מה יקרה בינתיים? אנחנו לא מקבלים החלטות בגלל ויכוח פוליטי. אבל האמת היא שעל הטווח הקצר צריך להות קונצנזוס. הצבא רוצה ממשל צבאי לטווח הקצר וסמוטריץ' לטווח ארוך. מה נתניהו רוצה? אנחנו לא יודעים. ההתנגדות של בני גנץ, גדי איזנקוט והאנשים שלהם היא שהזמני יהפוך לקבוע. אבל בדיוק במקרים כאלו נבחנת מנהיגות. תפקידם לדאוג לכך שזה יהיה זמני. תודיע במקביל על הקמת ממשל צבאי ובמקביל תנהל מגעים על השאלה מי יחליף את צה"ל".
"הדיון בסוגייה הזו לא באמת קשור לפתרון הקבע. מי מטפל באזרחים שנותרו שם: אנחנו או החמאס? כאשר נתניהו מסרב לקבל החלטות, זה סימן שאנחנו חוזרים לסורנו ומחזקים שוב את חמאס. כאשר כבשנו את השטחים במלחמת ששת הימים מיד הכרזנו על ממשל צבאי. זו חובה ברורה על פי הדין הבינלאומי: אתה כבשת, אתה אחראי".
רמון פירט את היתרונות שהוא רואה בהחלת ממשל צבאי בצפון הרצועה כעת במאמר נרחב שהתפרסם במעריב בסוף השבוע.
גם ראש המכון למחקרי ביטחון לאומי תמיר הימן אמר אתמול כי בלי החלטה כיצד יש לפעול בשטחים שבשליטת צה"ל ברצועה בטווח הזמן המיידי, הישגי המלחמה יישחקו. "יש פה מצב של פעולה מדהימה של צה"ל", אמר בחדשות 12, "אבל מה יקרה אחריה? האם אנחנו נחזור לאותה מציאות בצפון הרצועה, בה אתה עוזב את השטח ונוצר מצב כאוטי בחסותו חמאס חוזר? הממשלה לא רוצה כרגע להחיל משטר צבאי ולא רוצה לשים שם מישהו אחר. אבל אם לא נעשה את זה חמאס יצמח שוב מתוך השברים".
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הביע אתמול תמיכה בהחלת ממשל צבאי בצפון הרצועה, וטען שהדבר מחויב על מנת שישראל תעמוד בדין הבינלאומי. "יהיה ממשל צבאי ישראלי בעזה", אמר ב"פגוש את העיתונות, "מוסכם על כולנו שאנחנו צריכים להישאר בעזה. אמרתי בקבינט לכולם: אני לא נגד שתביאו גורם מתון, אבל אין מישהו כזה. אנחנו נרכז מאמץ הומניטרי ונעמוד במשפט הבינלאומי."זה או שצה"ל ינהל שם את העניינים, או חמאס. אנחנו פועלים להשמיד את האיום של חמאס וזה ייקח זמן, וכל עוד חמאס שם אף אחד לא יעשה את העבודה במקומנו. אני בעד שננהל את המאמץ ההומניטרי אחרת, באופן שלא יגיע לחמאס ולא יסייע לו להשאיר את התלות של האזרחים בו. הדרך היחידה היא שצה"ל ישלוט במה שקורה ברצועת עזה".