זה היה אמור להיות עוד דיון שגרתי על אספקת מזון, דלק ואספקת סיוע אחרת לעזה בין ראש ארגון אונר"א לדיפלומט ישראלי בכיר בתל אביב, אך על פי תחקיר של ה"ניו יורק טיימס", הדיון ב-18 בינואר - היה זה שהתחיל את שלל הטענות נגד עובדי אונר"א, והחשדות כי אלו השתתפו בטבח הרצחני שאירע ב-7 באוקטובר.
אינטרס משותף: הרשות ואונר"א פועלים להנציח את סבלם של הפלסטינים
מקומם: אחרי שחלק מאנשיו הפכו למחבלים, האם אונר"א בדרך לפרס נובל לשלום?
רצף האירועים החל, כאמור, ב-18 בינואר, כאשר פיליפ לצריני, ראש אונר"א, נפגש עם אמיר וייסברוד, סגן מנכ"ל במשרד החוץ הישראלי המפקח על היחסים עם סוכנויות האו"ם, בתל אביב. השניים היו נפגשים בערך פעם בחודש, אך לפגישה ההיא הגיע וייסברוד עם המודיעין על אונר"א, אשר נמסר לו על ידי קצינים בצבא, כך סיפרו ארבעה גורמים המעורים בפרטים לעיתון.
ההאשמות, שהועברו במהרה לאו"ם ולממשל ביידן בארה"ב, היו חמורות: 12 עובדי הארגון הואשמו בהשתתפות ובתמיכה במתקפת חמאס על ישראל ב-7 באוקטובר. בנוסף, הטענות חיזקו את הטענות בנות עשרות השנים בישראל על אונר"א, שטענו כי היא מוטה נגד ישראל ומושפעת מחמאס וקבוצות חמושים אחרות - האשמות שהסוכנות דוחה בתוקף.
האו"ם הודיע על ההאשמות ביום שישי, ה-26 בינואר, והוסיף כי תשעה מתוך ה-12 פוטרו, לאחר ששניים אחרים כבר נהרגו. הודעת האו"ם הובילה להחלטת מדינות רבות להשהות את המימון שלהן לארגון. בהמשך, הגיעו טענות קשות עוד יותר: "10% מתוך 13,000 עובדי אונר"א בעזה היו חברים בחמאס". טענה זו הובילה להשעיות נוספות של כספים ממדינות העולם.
כעת, הסוכנות קוראת כי תקציביה עלולים להיגמר עד סוף החודש. "המבצע ההומניטרי שלנו, שבו תלויים שני מיליון בני אדם כחבל הצלה בעזה, קורס", אמר לצריני בהצהרה. מנגד, ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, ניצל את הרגע לקריאה לסגירת אונר"א. "המשימה של אונר"א צריכה להסתיים", אמר נתניהו בנאום ביום רביעי האחרון, "צריך להחליף את זה בארגון או ארגונים שיעשו את העבודה הזו".
"מעטים חזו שחשיפת המידע המודיעיני תוביל לסערה במהרה", אמר גורם רשמי לעיתון. "ישראל הטילה כל כך הרבה האשמות נגד אונר"א במהלך השנים, שאיש לא ציפה שהטענה הזו תהיה זו שתגרום לכך", הוסיף. ובכל זאת, ההנהגה הפוליטית הישראלית ניצלה את ההתפתחויות. תוך יום קרא ישראל כץ, שר החוץ, נגד אונר"א - "להחליף בסוכנויות המוקדשות לשלום אמיתי".
בעוד שהמערכת הפוליטית מיהרה לנצל את החדשות, בצה"ל עוד מתלבטים האם המידע עוזר לפעילות ברצועה. בתוך המערך הצבאי, מפקדים וקצינים החוקרים את דליפת המידע ועוסקים בפעילות בעזה עדיין חלוקים בדעותיהם האם סגירת אונר"א תשרת את ישראל.