שב"כ ניסה לגייס נער קטין מרקע קשה כמודיע נגד החוות היהודיות ביהודה ושומרון תוך מצג שווא ותשלום סכומי כסף במזומן, כך עולה ממידע שהגיע לידי מעריב. 

ניסיון הגיוס של הנער, א', התבצע כשבועיים לאחר תחילת המלחמה. א' , בן 16, בא ממשפחה עם רקע סוציאלי קשה, והחל לבקר לאחרונה בחוות ביהודה ושומרון. אנשי שב"כ ומשטרה הגיעו לביתו של א' המתגורר באזור השפלה והודיעו לו כי הם "צריכים לדבר איתו". הפגישה הייתה צעד ראשון בניסיון הגיוס של א'.

לאחר מספר ימים, רכז שב"כ תחת שם הקוד "שלומי" יצר קשר עם א' וביקש ממנו להיפגש פעם נוספת. א' סרב, אך שלומי המשיך בשלו. לאחר כחודש שלומי התקשר לא' והודיע לו כי הוא ממתין לו מחוץ לביתו. א' התקפל ויצא אל רכז השב"כ שהמתין לו ברחוב. במהלך הפגישה,  שארכה כשעתיים רכז השב"כ אמר לא' כי הוא "יוכל לעזור לו" וכי כדאי שישתפו פעולה כי "יהיה להם אחלה ביחד".

לאחר כחודש שלומי התקשר לא' והודיע לו כי הוא ממתין לו מחוץ לביתו. א' התקפל ויצא אל רכז השב"כ שהמתין לו ברחוב. במהלך הפגישה,  שארכה כשעתיים רכז השב"כ אמר לא' כי הוא "יוכל לעזור לו" וכי כדאי שישתפו פעולה כי "יהיה להם אחלה ביחד". את תפקידו בשב"כ הציג שלומי כרכז במחלקה הערבית שפועלת כנגד טרור, וביקש מא' שיעביר לו חומרים מפלילים על גורמי טרור ערבים אליהם נחשף ברשתות ובחוות בהן הוא מסתובב.

א' נענה והעביר לרכז השב"כ תיעודים שונים שאיתר ברשת של פעילי טרור ערבים, וכן תיעודים של פורעים שהשתתפו בתקיפות שהתרחשו בשטח אחת החוות בהן שהה.

שלומי המשיך ללחוץ על א' להמשיך בקשה, ולאחר כשבועיים א' הסכים להיפגש פעם נוספת בתחנת המשטרה הסמוכה. במהלך אותה הפגישה, רכז השב"כ הסיט אט אט את השיחה אל נושא החוות ביו"ש והחל לשאול את א' פרטים שונים על חבריו ומכריו מהחוות, וביקש שיספר לו על המתרחש בהן.

בסיום הפגישה הביא שלומי לא' מאות שקלים במזומן, וביקש שלא יספר על הפגישה איתו לאיש, גם לא להוריו. א' הבין כי שב"כ בעצם מבקש ממנו להיות סוכן מטעם המחלקה היהודית ולהעביר פרטים על החוות ביו"ש. א' היה מעוניין לנתק את הקשר עם השב"כ, אך חשש לספר על כך לאור אזהרותיו של שלומי.

הקשר בין א' לשלומי נמשך חודש נוסף, במהלכו, לטענת א' הוא היה נתון תחת לחצים, חרדות ופחדים. א' החליט לספר על המצב בו הוא נמצא להוריו.

"החלטתי בסופו של דבר לספר להורים שלי", סיפר א', "אבא שלי לקח את זה קשה מאוד, נכנס ללחץ והתעלף אחרי זמן קצר ואושפז כמה ימים בבית החולים. אמא שלי בכתה ולא ידעה מה לעשות. זה פשוט שבר אותי לראות גם אותם חסרי אונים".

א' הוסיף: "הייתי מפורק נפשית והבנתי עוד יותר שכל הקשר הזה ממש גרוע וצריך לסיים אותו. הלכתי וסיפרתי גם לכמה חברים נוספים והתייעצתי איתם איך לעשות את זה. שלומי, רכז השב"כ, שמע שדיברתי איתם אבל עדיין המשיך לשלוח לי הודעות. אחרי כמה ימים הוא הגיע אלי לרחוב וביקש שאצא לדבר איתו. ניתקתי את השיחה, אבל קפאתי מפחד ולא הצלחתי להוציא מילה מהפה".

רכז השב"כ התיישב מחוץ לביתו של א', עד שהוא נכנע ויצא אליו. א' סיפר: "בשיחה הזאת הוא כבר התחיל להפעיל עלי מכבש לחצים רציני. הוא הסביר שאני עושה פה טעות, ושחבל לי לעשות שטויות שאחרי זה אני אצטער עליהם, ושאחשוב על זה שוב. לא ידעתי איך להתמודד עם זה ואמרתי לו שאחשוב על זה".

א' טען בנוסף כי לאור הלחצים היו לו מחשבות אובדניות, וכי כאשר ניסה ליצור קשר עם שלומי הוא לא ענה לו. כאשר ניסה להתקשר למוקד השב"כ, השיחה נותקה.

"הרגשתי שאני מתמוטט. שלחתי לו כמה הודעות בווצאפ על המצב הנפשי שלי והוא פשוט לא ענה. מאוחר יותר כשפניתי לחבר בשביל לדבר איתו על העניין, הוא התקשר השב"כ לאחי הגדול ואיים עליו בגסות. אחי הגדול התקשר אליי בלחץ, ומיד אחריו גם אמא שלי שבכתה לי בפלאפון ואמרה שפנו גם אליה ולמה הסתבכתי עם האנשים האלה".

תגובת שב"כ תצורף במידה ותתקבל.