אמרה ישנה טוענת שמאחורי כל לוחם מסתתרת סבתא שקורצה מברזל. ואכן, סבתא נינט, שליקטה נתונים שסייעו למוסד לחלץ את החטופים באנטבה, הניחה את יסודות הגבורה לשושלת משפחת מורנו.
סהר בת ה-16: "חששתי להיאנס בשבי, אני חיה - אבל בנפש נרצחתי"
שר מהקואליציה בביקורת: "המו"מ צריך להיות שקט - שקט מוחלט מכל הכיוונים"
הבן שלה, אילן, אביו של גיבור ישראל עמנואל מורנו ז"ל, עלה לישראל ונאבק על זכותו לשרת במלחמה חרף גילו המבוגר. חמישה בנים הביא לעולם, כולם חיילים, כולם לוחמים, כולם מחויבים ליחידות מובחרות. שניים שירתו בגולני, אחד בגבעתי, עמנואל ז"ל נפל בקרב ועד היום אסור להראות את תמונתו, ובן נוסף נפצע במסגרת סודית שאסור להזכיר את שמה. באוקטובר האחרון, במערכה הנוכחית, נפל בקרב גבורה האחיין איתי מורנו ז"ל.
"אני לא רואה בזה משהו חריג", אומר שמואל מורנו, האח והדוד השכול. "ההסתברות שמשהו כזה יקרה במשפחה שהרבה מתוכה יוצאים לקרב היא מאוד גדולה. זה כמו שאנשים יחצו את הכביש 50 פעם. הסיכוי שלהם להיפגע יהיה הרבה יותר גבוה מאשר אחרים שיושבים על ספסל וקוראים עיתון, מסתכלים על ההיסטוריה בצורה פילוסופית ופחות מעורבים ביצירתה".
כגודל הסיכון כך גודל המחיר.
"אנחנו מרגישים שזו זכות להעמיד לוחמים ולתת כמה שיותר. ככה גידלו אותנו. זה אולי מוזר, אבל כשעמנואל ואיתי נפלו, זה לא הפליא אותי שבזמן כל כך קצר הם סיימו את מה שהיו צריכים לעשות בעולם הזה. הרבה פעמים אומרים על אנשים שנהרגים שהם קדושים. אני טוען שזה ההפך, בגלל שהם קדושים הם נהרגים. אנשים מיוחדים בחייהם הגיעו לאיזו שלמות, ואז הם נלקחים מאיתנו, כי בזמן מאוד קצר הם הספיקו לעשות דברים מאוד משמעותיים. ככה אני מרגיש. וככה ראיתי את זה אחד לאחד בביקורים שערכתי בבית המשפחות השכולות במלחמה הזאת. כל כך הרבה אנשים משכמם ומעלה נהרגו, ולא בגלל שנפלו הם הפכו לכאלה, אלא בגלל שהם שייכים לדור יוצא דופן".
לאחר נפילת עמנואל מורנו, הקימה משפחתו את עמותת "בדרכי עמנואל", שייסדה את ישיבת דרך עמי לחוזרים בתשובה. שמואל הבכור עומד בראשה והיא פועלת "להרבות אהבת עם ישראל, ארץ ישראל ותורת ישראל". מורנו גם המייסד של "מפגשים", ששוקדים להפגיש את נציגי החברה הישראלית בצורה בלתי אמצעית.
"חילונים ודתיים יושבים ביחד, לא מדברים פוליטיקה אלא רק מה אפשר לעשות למען העם", מחייך שמואל, "כי בסוף הכל מתחיל מהדיבור הפשוט, הבסיסי". מורנו מאמין בכל לבו שהחיבור הזה יוביל בסופו של דבר לשיקום ביום שאחרי, ושנקודת המחלוקת היא לא אם מדובר בשני עמים שלא ניתן לגשר עליהם אלא בוויכוח לגיטימי בין שני חלקים של עם שלם.
"אנחנו הסלוגן של המלחמה הזו", הוא אומר בביטחון, "ולכן אני לא בעד הססמה הזו של ‘ביחד ננצח', כי משתמע ממנה שהביחד הוא למטרת המלחמה, וכאשר ננצח כבר לא יהיה צורך להיות ביחד. אני אומר, צריך לשנות את 'ביחד ננצח' ל'ביחד לנצח'. להבין שזו תפיסה אסטרטגית מהותית, לא להיות ביחד כדי לנצח, אלא להיות ביחד כדי להמשיך להתקיים".
הראיון המלא יפורסם מחר במוסף מעריב