עם תחילת המלחמה בחודש אוקטובר האחרון, לאחר שחמאס חדר לישראל, חטף ורצח עשרות תצפיתניות מהמוצבים והבסיסים בעוטף עזה - מערך התצפיתניות כולו בחיל האיסוף הקרבי חווה טלטלה קשה וזעזוע עמוק. כל תצפיתנית בארץ הכירה לפחות תצפיתנית אחרת שנרצחה או נחטפה, ותחושת הביטחון של כל אחת מהן לשרת בחמ״לים השונים בגבולות הארץ - הלכה ונסדקה.
לקראת הפגישה עם גנץ, האריס מגבירה לחצים: "אנשים בעזה מתים מרעב"
ארה"ב עוצרת את השלמת החנק הכלכלי על חמאס: "רוצים עוד הוכחות מישראל"
״באותה השבת, ה-7 באוקטובר, הייתי בצימר עם המשפחה עד שלפתע המפקדת שלי התקשרה אליי והסבירה לי על המצב. מיד בצהרי אותו היום, הוקפצנו לבסיס, כינסו אותנו לשיחה, והסבירו לנו מה הולך לקרות מעכשיו, ניסו להרגיע אותנו עד כמה שאפשר״, מספרת רב״ט אורי קרקה, שמשרתת כתצפיתנית בגזרת לבנון, על ההלם הראשוני שחוותה כשגילתה על המתקפה החריפה על חמ״לי התצפיתניות בדרום.
״היום הראשון היה יום מאוד אינטנסיבי, אני בטוחה שעבור כל תצפיתנית בכל גזרה בארץ - זה היה מפחיד מאוד. תמיד ידענו שיכול לקרות אירוע חריג בכל משמרת שאליה עלינו, והתחושה הזו הפכה לממשית יותר מאז שהחלה המלחמה. עם כמה שזה מלחיץ, גם אני וגם כל החברות שלי התצפיתניות - בטוחות שנדע איך להתמודד ולתפעל אירועים כאלה״.
כמו שתיארה לעצמה אורי, אכן התרחש אירוע במהלך אחת המשמרות שלה - ביום ה-10 למלחמה. באותו היום, היא זיהתה בתצפית תנועה חשודה חריגה - שקרובה מאוד לגדר הגבול של לבנון עם ישראל.
״זיהיתי עם המצלמה התרמית שני ׳כתמים חמים׳ בתוך סבך. הייתה תהייה בחמ״ל האם מדובר רק בחיות - או שמדובר בבני אדם שמנסים לחדור לשטח ישראל מלבנון. לא הייתי בטוחה שאלו חיות, אחרים חשבו שכן, אבל אני התעקשתי להישאר על התצפית, לוודא שאין איום - ושלא יהיה סיכוי שפספסנו אנשים. בייחוד בזמן מלחמה - לא אמורה להיות תנועה קרובה לגדר".
"במסגרת התפקיד שלי, אני מכירה בצורה המעמיקה ביותר את הגזרה שאני אמונה עליה - ואת תאי השטח בה, כך שידעתי שככה לא זזות חיות", המשיכה. "זיהיתי שם משהו שונה. נשארנו על התצפית ולא עזבתי אותה, לאחר מכן הכוונו כלי טיס של חיל האוויר שזיהה בוודאות שמדובר באנשים. מסתבר שאלו היו 5 מחבלי חיזבאללה שניסו לחדור לישראל. ברגע שזיהינו אותם - הפצצנו אותם. הצלחתי לקחת חלק בסיכול האירוע״, מתארת בהתרגשות.
״הצלחתי לסכל חולייה שניסתה לחדור לשטח הארץ, כך שטפחתי לעצמי על השכם. הרגשתי שהצלתי חיי אדם - כי אין לדעת לאן החוליה הייתה מגיעה - ואיך האירוע היה ממשיך להתגלגל״, מתארת.
״מהרגע הראשון בתפקיד, ידעתי שיש לי משימה כאן, ובייחוד לאחר ה-7 באוקטובר הבנתי עוד יותר את המשמעות שלי. כל משמרת מחדש, כל אחת יודעת שהמשמעות היא לשמור על האזרחים, על ביטחון הגבול הצפוני והמדינה כולה. יש לנו אחריות כבדה ומשימה על הכתפיים. כל אחת מאיתנו עולה לכל משמרת כאילו הולך להתרחש אירוע בגזרה בכל רגע, אי אפשר לדעת מתי זה יתפוס אותנו״, היא מספרת על הרגעים בכל משמרת.
היא אומרת שעל אף החשש ״אני כל יום מזכירה לעצמי את החשיבות שלי, ורק באירוע הזה - הבנתי שיש בכוחי להציל חיי אדם - ואין תחושה משמעותית יותר מזה. על אף הקשיים שחווינו, אין סיפוק כמו שיש בתפקיד הזה - עם הידיעה שאנחנו עושות הכול כדי לשמור על ביטחון תושבי הצפון. המלחמה רק מדרבנת יותר וגורמת להבין כמה אנחנו משמעותיות - מגנות עם העיניים על השטח ועל הלוחמים".
"אמנם לא חשבתי שמלחמה קשה כזאת תתרחש במהלך השירות שלי, זה מערער בהחלט - אבל אנחנו פה כדי לוודא שמה שקרה בדרום - לא יחזור על עצמו", סיפרה בסיום הראיון. "חשוב לי להעביר את המסר שגם אני וגם החברות שלי - התצפיתניות מכל הגזרות - עשו ועושות הכול כדי לתת לתושבים תחושת ביטחון״.