כשיוסי לוי, מנכ"ל עמותת "נצח יהודה", פוגש חילונים וחרדים, התגובות של שני הצדדים הפוכות, לדבריו. "חילונים שואלים אותי למה חרדים לא מתגייסים ואני צריך להיות מגן החרדים, להסביר, להתחיל להבהיר שעולם התורה חשוב גם לי באופן אישי; ואילו לחרדים אני צריך להסביר למה לוחמי צה"ל הם פסגת התרומה במדינת ישראל ושמי שלא קולט את זה, צריך להתעורר על עצמו ושאין תרומה יותר גדולה מזו", הוא אומר ומוסיף, "זו פשוט מלחמה אין־סופית, אנחנו נמצאים על הגשר וצריכים לנהל זאת בין שתי הזירות, גם להסביר לחילונים וגם לחרדים. אנחנו ממש גוף הסברה ראשון במעלה בנושא הזה".
הפעולה שתמנע כניסה לרפיח: “מחיר סביר כדי לא לאבד את ארה”ב”
"הפרויקט הישראלי" שעשוי לשנות את פני רצועת עזה - והחשש בחמאס
עמותת "נצח יהודה" הוקמה בשנת 1999. היא מלווה את החיילים החרדים לקראת גיוסם, במהלך השירות הצבאי ועם היציאה לחיים האזרחיים, ורותמת את החיילים להצלחה ולחיבור למשפחה ולקהילה.
מאז הקמת העמותה ישנם כ־21 אלף בוגרים של המסלולים החרדיים בצה"ל, ורבים מהם אף גויסו למילואים במלחמת "חרבות ברזל". במסלולי חרדים בצה"ל בסדיר משרתים כיום כ־2,800 חיילים מרקע חרדי שבחרו לשרת חרף האתגרים הרבים מהבית ומהסביבה שבה גדלו.
"באפריל תהיה הפתעה"
הצוות המקצועי של העמותה, הכולל בין היתר מנטורים המסייעים למגויסים, פועל בשיתוף עם צה"ל ומשרד הביטחון כדי להקים את הפלטפורמות ולאפשר סביבה המותאמת לשירות חרדים בצה"ל, תוך שמירה על ערכי החברה החרדית.
לוי, 33, מגבעת מרדכי בירושלים, נשוי ואב לשני בנים ("הם ילכו בדרך של אבא, בעזרת השם ישרתו שירות קרבי), למד כדבריו בחינוך חרדי קלאסי, בשנת 2009 התגייס לצה"ל, שירת בגדוד נצח יהודה וסיים כקצין אג"ם שלו. כיום הוא רס"ן במיל', סמג"ד גדוד 21 של חיל הרגלים, ולחם עם הגדוד במהלך מלחמת "חרבות ברזל" ביהודה ושומרון 130 יום. לפני ימים אחדים הוא חזר מלחימה בח'אן יונס, שם התנדב כמפקד חפ"ק מג"ד 450.
לדבריו, החיילים החרדים הסדירים משרתים היום במספר יחידות מקבילות בצה"ל, בגדודי החי"ר, באגף המודיעין ובתפקידים של תומכי לחימה. ואילו המילואימניקים משרתים בשני גדודים לוחמים, "נצח ישראל" ו"מגן דוד", ובגדודים נוספים של צה"ל. "חלק מהסדירים נכנסו לעזה בתחילת הלחימה וחלק בשלבים מתקדמים יותר", הוא מספר.
"כרגע גדוד 'נצח יהודה' נמצא בבית חאנון ופלוגת תומר גבעתי בח'אן יונס. בשבועות האחרונים נלחמתי כאמור בח'אן יונס. בגדוד 450 יש את 'פלוגת ציון' - קורס מ"כים של 'נצח יהודה'. קודם כל, מאז ומתמיד מדובר בלוחמים מפוצצים ברוח, ככה אני מגדיר את החיילים החרדים.
אם הם לא מקבלים מספיק משימות, הם יבקשו עוד. הם עובדים בסיכון גבוה, זה לא מטריד אותם. לפני שנכנסנו לח'אן יונס הם היו ברוח חיובית, זה היה מאוד משמעותי עבורם. הם עם המון רוח לחימה, בלי הרבה תלונות, ממש דור הטיקטוק המרשים, למרות שרבים מהם לא נמצאים בטיקטוק".
בחמש השנים האחרונות משמש לוי כמנכ"ל העמותה, שלדבריו, עשתה בהקמת מסלולים חרדיים בצה"ל מהפכה רצינית: "עד 2014 הייתה רק עלייה מבחינת הגיוס עצמו, הגענו לשיא של כל הזמנים - גויסו 20% מהחרדים שהיו אמורים להתגייס באותו שנתון.
ואז הועבר תיקון 21 לחוק שירות ביטחון שהטיל סנקציות על הלא מתגייסים, ועורר אנטגוניזם מטורף. ספגנו הרבה בלגן באותו זמן, הייתה התנגדות, ירדנו ל־9.5% מתגייסים מהחרדים שהיו אמורים להתגייס באותו שנתון. בלמנו את הירידה בשנים האחרונות. עכשיו, אחרי שבלמנו את הירידה, אנחנו מתחילים לעבוד על העלייה".
אילו תמורות חלו בעקבות מלחמת "חרבות ברזל"?
"קודם כל הייתה תודעה מטורפת, הרבה חרדים באו וניסו לתמוך בצה"ל בכל מיני דרכים, אפילו בלעשות על האש לחבר'ה. עשינו גיוס לחרדים בני 40־25, גיוס שנועד בעיקר למילואים, ובמהלכו גויסו כ־700 איש. עוד 600 איש הצלחנו לגייס לגיוס רגיל.
בשורה התחתונה, יצרנו סוג של פרסום שמנצל הזדמנות, נקרא לזה, הגענו להרבה אנשים והיה ביקוש גדול. זה קרה חודשיים אחרי תחילת המלחמה. זו עבודה, זה תהליך של ליווי. בגיוס הקרוב שיהיה באפריל הולכת להיות הפתעה, בעזרת השם".
"היו דיבורים, לא מעשים"
לדברי לוי, הפחד הגדול בחברה החרדית הוא משינוי ערכי וחברתי. "הם מפחדים להיות ישראלים, רוצים להישאר חרדים. גם לחבר'ה שגייסנו היו את החששות האלה, אבל בשורה התחתונה, ברגע שהם מבינים שאף אחד לא בא לשנות אותם - זה נעלם", הוא מסביר.
על אף המגויסים החדשים, רוב החרדים עדיין לא מתגייסים. האם אפשר לשנות זאת?
"אני חושב שאפשר לשנות. עד היום לא באמת רצו לגייס חרדים. אם היו רוצים, הייתה תוכנית ממשלתית לגיוס חרדים לצה"ל, אבל זה לא קרה. לצערי עד היום לא היה תקציב ממשלתי לדבר הזה, מדינת ישראל לא באמת עבדה על זה. היו דיבורים, לא היו מעשים. אנחנו לבד עם צה"ל ומשרד הביטחון עושים את זה, אבל אם לא תהיה תוכנית ממשלתית, תוכנית חומש, תוכנית עבודה עם יעדים - לעולם זה לא ישתנה".
מה דעתך על חוק הגיוס?
"דברים שעושים בכפייה לא עובדים. אסור להתעלם מהנושא החרדי. לצד הארכת שירות הסדיר שעושים עכשיו והארכת שירות המילואים צריך לייצר בחקיקה יעדים - לא מכסות - שממשלת ישראל תצטרך לממש אותם. הנחנו הרבה תוכניות כאלה לממשלת ישראל. יש לנו תוכנית עבודה, מתווה. הלוואי שמישהו שם יממש אותה.
אני מבטיח לך שנכפיל את מספר החרדים שמתגייסים רק אם באמת ירצו לגייס אותם ולממש את התוכנית. צריך קודם כל לתגמל את מי שמשרת, לשים יעדים מדידים, לעשות זאת במודל מדורג, להתחיל למשל בנוער שלומד ב'מסגרות אפורות', כמו שאנחנו קוראים לזה. למשל תיכונים חרדיים שיש בהם בגרויות, מקומות שהם יותר פתוחים, יותר מתונים, ומשם להמשיך הלאה".
מה דעתך על האמירות שלפיהן לימוד תורה תורם לא פחות מאשר לחימה בשדה הקרב?
"בסוף אמא ששולחת את הילד שלה לשדה קרב לא ישנה בלילה, ואמא חרדית ישנה מצוין באותו לילה. אי אפשר להשוות בין מי שמסכן את החיים שלו ובין מי שלא, איך שלא נהנדס את זה. עולם התורה חשוב לנו, לי כיהודי המסורת היהודית חשובה, חשוב לנו לשמר את זה, אני מאמין מאוד בעולם התורה. אבל אין דבר כזה לקחת אחריות על חצי מהעוגה ולהגיד 'אנחנו אחראים על לומדי התורה'.
אם ההנהגה החרדית אחראית על המגזר החרדי, תהיו אחראים על אלה שלומדים תורה ועל אלה שלא לומדים תורה, ואת אלה שלא לומדים תשלחו לצה"ל. ללומדי תורה צריך לתת להמשיך ללמוד תורה, זו לפחות דעתי. אבל מי שלא לומד תורה, שיתגייס. יש עשרות אחוזים מבין החרדים שלא לומדים תורה. זה מעל 20 אלף חרדים שצריכים להתגייס כרגע באופן מיידי".
מה דעתך על אמירתו של הרב יצחק יוסף שאיים שאם יעבור חוק גיוס שיחייב את בני הציבור החרדי להתגייס, הם יעזבו את הארץ?
"הרב יצחק יוסף, אני מעריך אותו מאוד, ואני לא רוצה להתייחס לאמירה שלו, אלא לומר בצורה ברורה: ההנהגה החרדית צריכה להפריד בין לומדי תורה למי שלא לומד תורה. מי שרוצה לומר שהוא רוצה לחזק את לומדי התורה, צריך בד בבד לומר, באותה נשימה, שמי שלא לומד – חייב להתגייס. אין אופציה אחרת".
לסיכום, אומר לוי, "עם הממשלה או בלעדיה, אנחנו הולכים לעשות מהפכה בגיוס חרדים. התחלנו כבר בצורה מאוד משמעותית להביא גיוס אקטיבי לצה"ל, בעיקר דרך המסגרות שהקמנו, מסגרות הכנה לצה"ל - גם ישיבות הסדר חרדיות וגם מכינות קדם צבאיות. זו ממש מהפכה.
יש לנו שלוש ישיבות הסדר, אחת טכנולוגית ושתיים קרביות, ויש לנו שתי מכינות קדם צבאיות שמכווינות בעיקר לשירות קרבי. זה ממש עושה תהליך דרמטי לחיוב וזה מה שיכול לייצר שינוי, כי אנחנו לא יכולים להמשיך לחכות לסיוע כזה או אחר".