בעקבות הדיווחים האחרונים על רידוד הכוחות בעוטף עזה, תושבים באיזור מוצפים בתחושת חוסר ביטחון ופחד: "שבועיים מרגע החזרה לעיר ולמסגרות החינוך - מחליטים בצורה שרירותית להפחית את כוחות הביטחון", זעמה תושבת שדרות. "מקווה שבטחון ילדי שדרות והעוטף נמצא בראש סדר העדיפויות של ממשלת ישראל, ולא רק למראית עין", אמרה תושבת אחרת.
קרויזר וביטון לנתניהו: "הקימו בדחיפות מנהלת תקומה עבור תושבי הצפון"
מגננות סביב כבישי עוטף עזה? התושבים זועמים: "כל מכשול ניתן לעבור"
לאחר הפרסום של אלמוג בוקר ברשת 13 בנוגע לדיווחים על ירידה דרמטית בכמות החיילים והכוחות המאבטחים את היישובים צמודי הגדר, התגברה הביקורת, והתושבים סיפרו ל"מעריב": "בימים כאלה, להשאיר את כוחות הביטחון ביישובים זה המעט שאפשר לעשות אחרי הטראומה שעברנו".
על פי הדיווח, מיום רביעי הבא כח ההגנה ביישובים צמודי הגדר בעוטף עזה ידולל דרמטית. כעת, בכל אחד מהיישובים צמודי הגדר בעוטף יש 28 חברי כיתת כוננות במילואים ובנוסף מחלקה של לוחמים בסדיר או במילואים שמאבטחת את היישובים. אך מיום רביעי הבא יישארו 12 חברי כיתת כוננות בלבד - ללא כוחות צהל. יישובים שאין בהם 12 חברי כיתת כוננות, יתוגברו עם חיילי מילואים מכח אבשלום, שהוא גדוד מילואים חדש שהוקם.
ענבל בר זאב, אם לשתיים המתגוררת בשדרות אמרה בעצב: "לפני שחזרנו לעיר, היו לנו הימורים עצובים, על כמה זמן תימשך 'הצגת תחושת הבטחון'. מצד אחד היה לנו הרבה אמון בכוחות הבטחון, מצד שני ידענו שיש מקבלי החלטות וייתכן מאוד שבונים לנו תפאורה יפה וכשנחזור ידללו את הכוחות".
היא הוסיפה, "אני חייבת לציין, שבאף הימור או תרחיש לא חשבנו שכבר אחרי פחות משבועיים יתחילו להוריד את הכוננות בעיר. זו בדיחה עצובה מאוד על חשבון תושבי שדרות. אני מאוד מקווה שבטחון ילדי שדרות והעוטף נמצא בראש סדר העדיפויות של ממשלת ישראל, ולא רק למראית עין".
סילביה הון יחיאל היא אם לשלושה. גם היא מתגוררת בשדרות, וסיפרה: "חזרנו לעיר מתוך אמונה שהמדינה תדאג לביטחון ילדינו. שבועיים מרגע החזרה לעיר ולמסגרות החינוך - מחליטים בצורה שרירותית להפחית את כוחות הביטחון בעיר ובכך להחזיר את תחושת חוסר הביטחון וההבנה ששוב, מפקירים את תושבי העיר בכלל ואת ילדינו בפרט".
טובית יחזקאל נשואה ואם לילדה, גם היא תושבת שדרות מספרת: "מאד מאד מקומם שפחות משבועיים מחזרתנו לעיר שדרות, מורידים לנו ומדללים לנו את הביטחון. על מה ולמה? אנחנו לא מבינים. ילדים עדין צריכים לשמוע מלחמה כל היום וכל הלילה, ילדים שחזרו להרטיב בלילה מפחד המלחמה כל רישרוש וכל ירייה ששומעים בשדרות מקפיץ את התושבים. לא ברור איך מחזירים תושבים לעיר שעדיין מוגדרת במלחמה, ועכשיו גם מדללים את הביטחון שלנו בעיר".
אייל בריברם הוא תושב במושב אוהד שנמצא באשכול. הוא הדגיש את חשיבות נוכחות כוחות הביטחון ואמר: "כרגע, כוח הכוננות נותן לנו ביטחון 'באין ביטחון', שאנחנו רואים אנשים חמושים סביבנו, זה משהו מאוד חשוב לחוסן של האנשים. אשתי למשל הייתה מוכנה לחזור למושב, וחזרה רק לפני שבוע בזכות זה שכל הזמן ראתה אנשי ביטחון וכיתות כוננות מסביב. אני חושב שבימים כאלה, זה המעט שאפשר לעשות אחרי הטראומה שעברנו".