אלוף (במיל') ישראל זיו, שוחח עם "מעריב" בנוגע להמשך המלחמה בעזה, שהחלה לאחר הטבח הרצחני שביצעו מחבלי חמאס בישראל בתחילת חודש אוקטובר האחרון. 

נתניהו לשרי הליכוד המתנגדים לחוק הגיוס: בלעדיו אין ממשלה | דיווח
הדדליין שהציב סער מתקרב: האם בליכוד למדו מפרישת ליברמן?

היכן אנחנו מצויים כעת בלחימה בעזה?
"אנחנו נמצאים במה שנקרא בעגה המקצועית "נמוגות הקרב", מצב שבו בסוף הקרב או המלחמה מתחילים לאבד את המומנטום והתנופה". 

אל תגידו לא ידענו - הטבה מיוחדת למי שרוצה ללמוד אנגלית. לחצו כאן לשיעור ניסיון מתנה וללא התחייבות>>

שר הביטחון יואב גלנט לפני ההמראה לוושינגטון (צילום :אלעד מלכה)

ממה זה נובע?
"זה נובע מזה, שקודם כל השמדנו את מרבית הכוח הצבאי של החמאס ולמעט רפיח או גדוד נוסף במחנות אין למעשה התנגדות צבאית עזה מול צה"ל. החמאס עבר שינוי טרנספורמציה, הוא אוסף עצמו מהשברים של המערכת הצבאית שנותרה ועבר למלחמת גרילה שזו בעיקר הסתתרות וניסיון לפגוע בפעילות של צה"ל במקומות שבו הוא נמצא".

מה עכשיו מבחינת צה"ל?
"בתוך הדבר הזה צריך לראות איך מצד אחד להחזיק את השטח. מן הצד השני לא ניתן להחזיק כל הזמן ארבע אוגדות ולכן הוא לא יכול להיות בכל מקום ברצועה. הצבא עבר לשיטה שהוא מחזיק שטחי מפתח ולפי מודיעין הוא עושה פשיטות כמו זאת בשיפא שהתבררה כפשיטה מאוד מוצלחת מבחינת ההרתעה והצליחה ללכוד כמות גדולה של מחבלים שחשבה שצה"ל לא יחזור לשם". 

אבל כאמור יש קשיים חסר מיקוד?
"הדרג המדיני לא מגדיר מה רוצים, מה הולכים לעשות עם הרצועה  ביום הבא? אז צה"ל ממשיך לעשות את מה שהוא יודע. זה פעילות צבאית בלבד של פשיטות ניסיונות כאלה ואחרים לפגוע בשאריות של החמאס. למעט הבעיה של רפיח ששם הקושי הוא בכך שיש מעל מיליון פליטים או עקורים וברור שהכניסה לשם תהיה מאוד בעייתית בפגיעה בבלתי מעורבים".

מה עושים אז בסוגיית רפיח שאנחנו רואים שמעוררת גם את העולם?
"ההחלטה להשאיר את רפיח לסוף גרמה לכך שלמעשה איבדנו את התמיכה הבינלאומית כי בסוף העולם רואה לנגד עיניו את התמונות של ההרס את המצב של העדר אספקה הומניטרית, ו'האימפקט' האפקט של השביעי לאוקטובר מתמסמס עבור העולם זה כבר אינו תירוץ או טיעון שמחזיק אחריו את התמיכה בישראל בצורה עיוורת".

כוחות צה''ל בעזה (צילום: דובר צה''ל)
כוחות צה''ל בעזה (צילום: דובר צה''ל)

אז מי כן לצידנו ומדוע?
"למעשה היום ברמה הבינלאומית התמיכה היחידה בישראל שקיימת היא בגלל נושא החטופים, אלמלא היו לנו חטופים העולם כבר היה דורש במפגיע באופן בוטה לעצור את המלחמה. המצב שבו לישראל יש חטופים נותן עדיין לגיטימציה ישראלית אך במצב שבו אנו רואים שהיא לא מספיקה אפילו לקבל גיבוי ללכת לרפיח. בעצם מי שנשאר מאחורינו זה ארצות הברית וגם היא אומרת אל תלכו לרפיח."

מה צריכה לעשות ישראל איפה ניתן לתקן ולהשיב את האמון הבינלאומי?
"בעיקר בגלל שהממשלה או ראש הממשלה לא רוצים או לא רוצה לקבל החלטה מי לוקח את הרצועה ואחראי על הרצועה, אז התחושה בקרב ארצות הברית והעולם היא וגם אצל לא מעט גורמים בישראל שזו מלחמה ללא מטרה. ללא יעדים. ובמלחמה ללא יעדים נכנסים לתוך איזה דשדוש זה כבר היה בלבנון בעבר בעזה חסרה המטרה המדינית."

אך פה למעשה המשוואה היא שונה?
"ארגון טרור בעיקר שהוא דתי פונדמנטליסטי כמו החמאס, זה לא מעניין אותו המחיר, הוא מבחינתו שהמלחמה תימשך עד הפלסטיני האחרון זוהי מלחמת חורמה לא מלחמה שקולה .ישראל צריכה להבין שבתנאים שהיא השיגה אולי צריך טיפה יותר לפרק עוד קצת, אבל הדרך שלה להשיג את המטרה של החלופה השלטונית היא לשים את השלטון החדש והשלטון החדש זה כמו: 'כביש ישן כמה אפשר לסתום בורות? תצפה באספלט חדש'".

כוחות צה''ל ברצועת עזה - חרבות ברזל (צילום: דובר צה''ל)
כוחות צה''ל ברצועת עזה - חרבות ברזל (צילום: דובר צה''ל)

והזמן כאן משחק תפקיד
"זה למעשה הזמן הקריטי, מהממשלה אצלנו אומרים את זה גלנט גנץ איזנקוט, גורמים נוספים שאם זה לא חמאס זה הפת"ח. לא חייבים להגדיר את זה כמערכת הפוליטית ניתן לשים אותו כמנגנון אזרחי שיתחיל לנהל את מערכת החיים האזרחית ההומניטרית על הראש של החמאס כממשל האזרחי החדש והמצב הזה אתה גם זוכה לאמון האמריקאי לאמון מהעולם וגם לא לרדוף אחרי כל מחבל בכל מקום שהוא תהיה לך משטרה של אנשים ששונאים את חמאס לאחר שב2009 הוא זרק אותם מהגגות

הם שונאים את חמאס לא פחות  מאיתנו במקום שנתעסק עם הומניטרי ורדיפה אחרי מחבלים בודדים הם יעסקו בזה כולל דאגה לפליטים שם כולל הבנייה מחדש של עזה עם ערבויות אמריקאיות. ופה  חוסר ההחלטה  פשוט נובע מבחינה פוליטית".

מדוע?
"ראש הממשלה, בגלל סמוטריץ' ובן גביר שיש להם שנאה עיוורת והשיקולים נובעים מהרשות הפלסטינית ביהודה ושומרון ללא קשר למצב בעזה, לא מוכנים ללכת על פתרון הזה וראש הממשלה שחושש לשרידות הממשלה שלו, נכנע להם לא מקבל את ההחלטה והתוצאה היא מלחמה שתקועה ולא הולכת לשום מקום כי היעד הבא שלה זה מי  ישלוט בעזה, ושלא מחליטים מי ישלוט וצה"ל לא יכול לשלוט בעזה אז המצב הוא מצב של תקיעות זה מיייצר בדידות בינלאומית".

טנקים בח'אן יונס (צילום: פלד ארבלי)
טנקים בח'אן יונס (צילום: פלד ארבלי)

בחזרה לעסקה שאיננה מתקדמת להשבת החטופים. נראה כי חמאס רואה בהם לא כקלף מיקוח אלא ממש כאמצעי ההישרדותי האחרון שלו ולא מוכן להתקדם לעבר עסקה?
"לחמאס אין עניין לקדם עסקה, הוא כבר מפורק ולא יתפרק עוד יותר מבחינה צבאית זה עולה לו במחיר כמו בשיפא של עוד הרוגים ומפקדים אבל הוא במלחמת ג'יהאד בשבילו ההקרבה היא הופכת את השרידות ליותר הירואית ולכן זה כבר לא משפיע עליו הוא לא עוצר את המלחמה אלא אם צה"ל יוצא החוצה ואז חמאס יצא כמנצח אבל אם ישראל ובצדק לא מוכנה לצאת מעזה כי לא השלמנו את המשימה ואנחנו לא קיבלנו את  החטופים אז חוזרים למצב התקוע."

כמי שהיה בפיקוד בכיר ובקבלת ההחלטות מה ניתן לעשות לשנות את המשוואה?
"בהחלטה סינגולרית אחת ניתן לשנות את המצב לעשות היפוך אסטרטגי מבחינת הישגים, אם ישראל תקבל את הפת"ח כגורם שולט אזרחי בעזה, רק אזרחית היא יכולה להפסיק את האש כולל פירוק הגדודים שנשארו כי זה התנאי אחרת ישראל תחסל אותם. שתיים יהיה שליט חדש בעזה ויהיה קל יותר לייצר מולו משא ומתן על נושא השבויים.

הם ירצו לשחרר את החטופים גם נסראללה טוען שעם עצירת האש הוא ילך ל1701 וארצות הברית רוצה על הבסיס הזה להקים קואליציה של סעודיה עם ישראל וכנגד איראן כי זה הדבר האסטרטגי החשוב ביותר בעת הזו. כי אנחנו כרגע נלחמים בזרועות התמנון ולא בראש התמנון ולכן ההחלטה המתבקשת היא לקבל את ההצעה האמריקאית לפתרון של הפת"ח בתוך הרצועה נכון שאנחנו לא מתים עליהם אבל זו הברירה הפחות גרועה וזה או חמאס או ללכת עם ארצות הברית לא לממש את רפיח שלא מאוד חשובה אך מייצר את הקואליציה כנגד איראן".