"ה-F-15 החדש הוא המפציץ הטקטי הטוב והיעיל בעולם", אמר בשיחה עם מעריב מפקד חיל האוויר לשעבר האלוף במיל' איתן בן אליהו, "מחיר היחידה שלו גבוה יותר לעומת ה-F-35, אבל הטווח המרבי שלו לתקיפת מטרות ללא תדלוק אוויר הוא 1,200 קילומטר והוא מסוגל לשאת מטען של טילים להפלת מטוסים ופצצות במשקל של 11 טונות. ה-F-35, לעומתו, מסוגל לשאת טילי אוויר-אוויר ופצצות במשקל כולל של כ-8 טונות".
לדברי בן אליהו, ל-F-35 יתרונות אחרים. "למטוס הזה יש מערכות המאפשרות לטייס להשתלב באופן צמוד מקיף ומלא עם כל הזרועות הפועלים בשדה הקרב, והן מציגות בפני הטייס מצגת תמונה מלאה של כל המידע הזורם בין הלוחמים", אמר, "התכונה העיקרית המבדלת אותו ממטוסי הקרב האחרים היא היכולת שלו להיות שקוף מול מערכות הגילוי של מטוסים של האויב. תכונה המאפשרת לו לחדור לתוך תחום המעטפת של טילי קרקע אוויר של האויב. חיל האוויר חופשי לפעול בזירה מבלי להמתין לניקוי הזירה מאיום טילים נגד מטוסים".
"ל-F-15 מטען רב יותר הנישא לטווחים רחוקים, ל-F-35 מטען מרבי נמוך יותר, השתלבות נוחה יותר בשדה הקרב ויכולת חדירה לתוך הזירה לפני השגת עליונות אווירית. לכן חיל האוויר זקוק לתמהיל של שני המטוסים", ציין. על פי דיווחים בתקשורת האמריקנית, ממשל ביידן קרוב לאשר עסקה למכירת F-15 חמקנים חדשים לישראל, וזאת בנוסף לחבילת הסיוע שכבר אושרה שכוללת עוד מטוסי F-35 בצד כ-2,300 פצצות כבדות.
עם זאת, ההליך כולו מלווה בביקורת גם בישראל. שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הצהיר שהוא "מטיל וטו" על כינוס ועדת השרים להצטיידות מערכת הביטחון, כיוון שבה אמורות היו להיות נידונות שתי העסקאות לרכישת המטוסים החדשים בהיקף של כ-35 מיליארד שקל. סלע המחלוקת בין האוצר למערכת הביטחון הוא על הכוונה לשקול רכש עבור הצבא, עוד טרם שהוקמה הוועדה שאמורה לדון בהגדלת תקציב הביטחון לשנים הבאות ועוד טרם שהתקבלו המלצותיה על הצרכים ואופן חלוקת התקציב להם.
סמוטריץ' הוסיף וטען כנגד מערכת הביטחון שהציפייה שלה "לקבל צ'ק פתוח בסכומי עתר ובהשלכות עצומות על המשק ועל הכלכלה ואיכות החיים של אזרחי ישראל, ללא שום חשיבה ביקורתית, סיעור מוחות, דיון מקצועי, ציבורי וממשלתי, הנה לא לגיטימית ולא ריאלית". הוא הסביר: "ככל שמשרד הביטחון סבור כי ישנה דחיפות בחתימת העסקאות, הוא מוזמן לחדול מלסכל את הקמת הוועדה. בלוח הזמנים המקורי ואם משרד הביטחון לא היה פועל נגדה, הוועדה כבר אמורה הייתה להיות קרובה להגשת מסקנותיה".
לדברי בן אליהו, חוזים לרכש מטוסי קרב נחתמים בממוצע אחת לעשר שנים ועיכוב בקצב הזה עלול לפגוע בכשירות של חיל האוויר, שמעוניין להצטייד במטוסים חדשים במקום מטוסים מתיישנים שיוצאים משימוש. לדבריו, משך ההכנה נמשך כשנתיים עד ארבע שנים. מדבריו אלה ניתן אולי להבין שמחקר ההכנה על למטוסים המדוברים בהצטיידות הזו, נעשה מזמן. לאחר חתימת החוזה ייקח עוד כארבע שנים, עד תחילת הספקתם בפועל. בן אליהו מסביר שקצב הספקת המטוסים הוא סעיף בחוזה ונקבע לפי תקציב שנתי.
"משרד הביטחון מנהל את ההליך על פי דרישות מקצועיות של צה"ל ומקבל את אישור הממשלה בשלושה צמתים", טען, "הראשון בהתנעת התהליך, השני בעת הגשת הבקשה והשלישי לפני חתימת החוזה. אישור ממשל ארה"ב דרוש פעם ראשונה בעת הגשת הבקשה לאחר מכן בתחילת ניסוח החוזה ולבסוף בחתימת החוזה. ההליך כולו נשען על הסיוע הכספי השנתי בסך 3.8 מיליארד דולר שארה"ב מעניקה לישראל ובנוסף מענקים מיוחדים כגון זה בסך 14.5 מיליארד דולר שקבע הנשיא ביידן ונמצא בימים אלה בשלבי אישור אצל גורמי הממשל".