"חשש לשלום הציבור" - כך מנמק מפקד מחוז חוף במשטרה ניצב דני לוי את התעקשותו שלא לשחרר את גופת המחבל וליד דקה לקבורה, זאת חרף לחצים כבדים שמופעלים עליו בשעות האחרונות, הן על ידי גורמים מדיניים, הן על ידי נבחרי ציבור ערבים והן על ידי גורמים נוספים.
נסראללה רמז על יעד התקיפה, אבל המסר היה בכלל לאיראן
"הם מרגישים שניצחו": התקשורת הישראלית מסייעת בחינם לחמאס?
ניצב לוי מפחד כי שחרור הגופה עלול להוביל לפרובוקציה ולאירועים חריגים, והבהיר כי בעת הזו הגופה לא משוחררת לקבורה. נזכיר כי רק אמש בהנחיית ניצב לוי פורק אוהל אבלות שהקימו בני משפחת דקה בבאקה אל-גרבייה. במהלך האירוע נעצרו חמישה בני משפחה ומקורבים בגין תקיפת שוטרים.
דקה, שנחשב לאחד מוותיקי האסירים הביטחוניים בישראל, מת ביום ראשון בבית החולים "אסף הרופא" כתוצאה ממחלה.
דקה הצטרף לארגון הטרור החזית העממית לשחרור פלסטין לאחר מלחמת לבנון הראשונה. הוא נסע לקפריסין ונשלח בזהות בדויה למחנה אימונים של החזית העממית בסוריה, שם עבר אימונים במטעני חבלה ובאיסוף מודיעין. בישראל עסק באיסוף אמצעי לחימה ובתכנון מעשי טרור. ב-1984 היה שותף בחוליה שתכננה את חטיפתו לצורכי מיקוח של החייל משה תמם, במטרה להבריחו לסוריה.
משלא הצליחו בכך רצחו חבריו לחוליה את תמם לאחר עינויים. דקה וחברי החוליה נתפסו ב-1986, בזמן מעצרו הודה דקה כי ידע על הכוונה לרצוח. במרץ 1987 הורשע בבית המשפט הצבאי בלוד ונידון למאסר עולם ונקבע שהיה שותף שווה לרצח שבוצע בפועל בידי חבריו לחוליה. בקשותיו לקציבת עונשו נדחו עד שב-2012, בעקבות המלצת משרד המשפטים, קצב הנשיא שמעון פרס את עונשו ל-37 שנים.