צה"ל משלים את ההכנות לקראת הכניסה הקרקעית לרפיח, ותמונות לווין שפורסמו אתמול (חמישי) חושפות את עיר האוהלים שמוקמת בחאן יונס, במטרה לקלוט קרוב למיליון פלסטינים תושבי רצועת עזה, שיאלצו להימלט פעם נוספת מתקיפות צה"ל.
בכיר חמאס לעיתון סעודי: ישראל מתכננת להשתלט על 20% משטח רצועת עזה
הצ'אנס האחרון של חמאס: אם לא תהיה עסקה - המבצע ברפיח יהיה אכזרי
עם זאת, נראה כי בינתיים לא נקבע מועד לתחילת הפעילות, למרות שהתוכניות כבר מוכנות. גורם המעורה בשיחות הקבינט המדיני-ביטחוני אמר כי "בישראל עדיין מאמינים בסיכוי להגיע לעסקה לשחרור חטופים. בלתי אפשרי בו־זמנית לקבוע מועד לכניסה לרפיח ולקדם את השיח מול המתווכים".
עוד הוסיף הגורם כי "טרם גובשה הצעה קונקרטית למתווה חדש של עסקה. כל מי שעוסקים במלאכה, לא מוותרים ומוכנים להפוך כל אבן, מעלים רעיונות יצירתיים ואכן בימים אלה עושים מאמץ לגבש הצעה עדכנית ולהעבירה למתווכים. כל עוד אנחנו במאמץ להביא לחידוש השיחות, אי אפשר לקבוע מועד ולצאת לתמרון קרקעי ברפיח. עם זאת, רפיח בהחלט על הפרק, התוכנית אושרה, מה שנדרש כדי לצאת לפעולה הוא רק המועד, אותו יקבעו ראש הממשלה וקבינט המלחמה".
בתוך כך, מחאת משפחות החטופים נמשכת, ואתמול הפגינו מאות וחסמו לסירוגין את שדרות שאול המלך בתל אביב, מול שער שאול של הקריה, בדרישה להביא לשחרור מידי של יקיריהם.
מור קורנגולד, אחיו של טל שהם, שנחטף מקיבוץ בארי, אמר ל"מעריב" כי "משפחות החטופים לא יכולות לחכות יותר. החטופים בעזה חיים ברולטה רוסית. אין ניצחון ללא החזרת כל החטופים והחטופות. זה הפסד מוחלט. יש להפסיק את הלחימה ברצועת עזה, שגם ככה לא מתנהלת למעשה. פעולה תסכן שוב את החטופים. כבר חצי שנה אנחנו מחכים, וחייבים להחזיר אותם עכשיו".
בינתיים, וכחלק מההכנות, אוגדה 162 בפיקודו של תא”ל איציק כהן יוצאת מרצועת עזה ואת מקומה תופסת אוגדה 99 בפיקודו של תא”ל ברק חירם, שסוגיית מעורבותו בלחימה ב־7 באוקטובר טרם הוכרעה על ידי הרמטכ”ל.
בשלושת החודשים האחרונים פעלה אוגדה 162 בגזרת מסדרון מרכז הרצועה, במרחב ההפרדה בין צפונה לדרומה. צוות הקרב של חטיבת הנח״ל ביצע חמישה מבצעים חטיבתיים במרחב שאטי, זייתון, שיפא, נוסיראת ומסדרון מרכז הרצועה. הלוחמים, בשיתוף כוחות יהל״ם והנדסה, איתרו והשמידו יותר מ־20 ק״מ של תוואי תת־קרקעי במרחב המסדרון, חלקו חוצה מצפון לדרום הרצועה. בנוסף, ביצעו פשיטות ממוקדות רבות ומארבים יזומים. כמו כן, אפשרו מעבר סיוע הומניטרי באופן שוטף וביצעו במרחב עבודות ליצירת תשתיות לוגיסטיות ותקשוביות שיאפשרו לכוחות חופש פעולה מיטבי.