אירוע חריג בחומרתו אירע אתמול (רביעי) בגליל המערבי, כאשר שני כטב"מים של חיזבאללה ששוגרו משטח לבנון פגעו בהפרש של דקות במגרש כדורגל ב חורפיש. לפי גורמי ביטחון, מדובר במהלך מחושב של חיזבאללה, שנועד לפגוע גם בכוחות ההצלה שהגיעו לזירה. שני הכטב"מים לא זוהו על ידי צה"ל, ולא נשמעה אזעקה. 12 בני אדם נפצעו באירוע: אחד במצב אנוש, אחד במצב בינוני-קשה, אחד בינוני והיתר עם פציעות באורח קל.
שולטים בשטח: כך הצליחו לפגוע כטב"מי חיזבאללה בחורפיש
"מצב מסוכן מאוד": חיזבאללה רוצה שישראל תפתח את המלחמה בצפון
גאלב גדבאן, קב״ט המועצה חורפיש, מיהר לצאת מביתו ברגע ששמע פיצוץ מחריש אוזניים. "בסביבות השעה 18:00, שמעתי בום חזק שלפניו כלל לא הושמעה התרעה. מיד יצאתי החוצה, הסתכלתי מערבה - והבנתי שהייתה נפילה במגרש הכדורגל בשטח המועצה", הוא נזכר.
"הזעקתי את ראש המועצה, הרבש״צ וכוחות הצלה ומד״א. לאחר שלוש דקות, כבר היינו במגרש, וחמש דקות לאחר מכן – הגיע הכטב"מ השני", הוא משחזר. "שלושה מאנשי מערך הביטחון שהגיעו איתי לטפל בפצועים נפצעו בעצמם. הצלחנו לפנות חלק מהפצועים למיגוניות מסביב למגרש, ותוך כדי האירוע, הבנו שיש פצועים קשה ואנוש.
היישוב בטראומה
"תושבי היישוב כולו נמצאים בטראומה יוצאת דופן״, מתאר גדבאן בראיון ל-״מעריב״. "אנחנו חיים יום יום את המלחמה הזאת כבר שמונה חודשים, ביישוב שממוקם 3.5 קילומטרים בלבד מהגבול - אך בכל זאת לא זכאים לפינוי.
"אי אפשר לנהל כאן שגרת חיים נורמלית", ממשיך להסביר: "ביום שישי קיימנו מירוץ ספורט במועצה עם אישור מפיקוד העורף - ובמהלכו, יורטו מעלינו שני כטב"מים. האירוע הזה הוביל לבהלה בקרב התושבים – ובין היתר פגם עוד יותר בחוסן שלהם".
"מעבר לכך, 65 גגות בתים במועצה ניזוקו מרסיסי היירוטים", הוא מפרט את הנזק הרב. "מיום ליום, התושבים נהיים יותר פגיעים ועם טראומות – בעיקר הילדים. אנשים מפחדים לצאת מהבתים, לא מקיימים אירועים או חתונות - שגרת החיים השתבשה כאן לגמרי".
קיצוץ של 50%
בצעד חריג למדי, תיכנס מחר לתוקף החלטת צה״ל לדלל את כיתות הכוננות ביישובים הסמוכים לגבול לבנון – בהם גם במועצה חורפיש. המשמעות היא שכיתת הכוננות ביישוב תקוצץ ב-50%. "במהלך אירוע החירום אתמול, ראינו עד כמה חסרים לנו לוחמים נוספים למערך כיתת הכוננות, אז אנחנו לא מבינים איך מבקשים לדלל מחצית מהם - בזמן שיש צורך לעוד", מתקומם גדבאן.
ראש מועצת חורפיש, אנואר עמאר, פנה לפיקוד העורף - ודרש בתוקף לא לשחרר את חברי כיתת הכוננות מתפקידם. "במיוחד במצבים קשים של לחימה כמו בימים אלו, כל חייל הוא קריטי. כיתת הכוננות היא זו שנותנת מענה ראשוני לאירועי הביטחון שקורים ביישוב, ובצמצומה - תחושת הביטחון תיפגע באופן משמעותי", הוא מתריע.
"אני חושב שצריך להפיק לקחים מהאירוע אתמול, להבין למה לא התבצע יירוט - שהיה יכול למנוע את האסון שקרה. מעבר לכך, יש לנו הרבה טענות כלפיי הממשלה שהפקירה אותנו ונגד כל התנהלותה משלב הפינוי - ועד השיפוי. ההפקרות היא כלפיי 7,000 תושבי חורפיש - שמתהלכים עם תחושה כבדה מאוד, צריך לנער את חברי הממשלה ולצמצם את הפערים שנוצרו", דורש.
שקופים ועייפים
סאפי גדבאן, תושב חורפיש וחבר פלוגת החילוץ של היישוב, נותר עם תחושות קשות מאירועי אמש - וחושש מהבאות: "נראה שיהיה לנו גם כאן 7 באוקטובר - יאנסו נשים, ישרפו בתים וירצחו ילדים. זה מה שעלול לקרות – אם ימשיכו לא לדאוג לנו", מזהיר. "אנחנו אזרחים פשוטים שמרגישים שמקבלי ההחלטות למעלה לא רואים אותנו, אנחנו שקופים בשבילם.
"התושבים בחורפיש כבר התעייפו ממציאות חייהם. כבר שמונה חודשים שאנחנו עדים לכל פיצוץ באזור הצפון, מלאי פחד ומתח, רבים מאיתנו איבדו את הפרנסה שלהם, והטראומות ממלחמת לבנון השנייה – צפות ועולות שוב.
"חיזבאללה ריסק את היישובים שעל הגדר. אני מסתכל צפונה - והכול הרוס", הוא אומר בכאב. "כעת, ישנה תחושה שארגון הטרור סיים להחריב את היישובים שעל הגדר, ושהגיע התור של חורפיש להיפגע. אנחנו נשארים כאן כי אין לנו ברירה, מתפללים ואומרים שמה שיהיה - יהיה. חיים על הקצה".