דובר צה"ל עדכן אמש כי במהלך 72 השעות האחרונות, חיזבאללה שיגר 16 כלי טיס עוינים לעבר שטח ישראל. מתוכם, מערכות ההגנה האווירית ומטוסי הקרב יירטו 11 כלי טיס עוינים בהצלחה.

שאלנו את רותם מי-טל, מנכ"ל חברת אסגארד מערכות המפתחת טכנולוגיה צבאית לתעשיות הביטחוניות, כיצד ניתן להתמודד עם איום הכטב"מים והרחפנים של האויב בכלל הגזרות, צפון, דרום ומרכז הארץ ומהו האיום עצמו? 

"ראשית צריך ונכון להפריד לשני איומים אוויריים בלתי מאוישים שונים ונפרדים, הראשון הוא איום הכטב"מים (כלי טיס בלתי מאוישים) כמו שאהד 136 תוצרת איראן אשר חיזבאללה וגם החותים מתימן עושים בו שימוש רב, לבין איום הרחפניים החשמליים אשר לרוב הינם מוצרים אזרחיים תוצרת סין אשר גם חמאס בעזה וביהודה ושומרון גם הג'יהאד האסלאמי וגם חיזבאללה בגבול הלבנון עושים בהם שימוש".

מה ההבדל באיום?

רותם עונה שמתאר ההפעלה שונה מאד. כטב"ם הוא כלי טיס בלתי מאויש או למעשה מאויש ונשלט מרחוק אשר גומע קילומטרים רבים, לרוב בווקטור טיסה אחד מנקודה A לנקודה B כדי להגיע ליעד ולהתאבד בו עם מטען נפץ נישא (Payload). רחפן מנגד, הוא כלי א-סימטרי לטווחים הקצרים, המידיים ומוגבלי הזמן עקב מגבלות סוללה ומגבלות מנועים אשר יכול לנוע באופן כאוטי במרחב, אחורה, קדימה, למעלה, למטה, לצדדים ולשנות כיוון ומשימה כמה וכמה פעמים במהלך המתקפה. לרוב הוא גם נשלט על ידי מפעיל אשר קרוב ליעד ושומר על קשר עין או לפחות קשר רדיו.

מה ההבדל בהתמודדות מול האיומים?

רותם עונה שיש בעקרון שלושה שלבים ליירוט כלי טיס בלתי מאויש: השלב הראשון הינו גילוי הכלי בשמיים על ידי מערכת גיל"ה (גילוי והתרעה) מבוססת מצלמה, מכ"ם או חיישן אקוסטי. השלב השני הוא איתור האיום במרחב האווירי ואחיזתו על לנטרול על ידי מערכת הגנ"א (הגנה אווירית). השלב השלישי הוא נטרול האיום באמצעות לוחמה אלקטרונית, תקיפת סייבר או יירוט קינטי מבוסס תחמושת קליעית.

אם יש עוד שלבים?

רותם עונה שבדר"כ יש גם שלב רביעי שנקרא BDA ומשמעותו הוא ווידוא שהאיום נוטרל באמצעות תצפית עילית או במילים אחרות באמצעות כטב"ם כחול לבן ומערכת המטע"ד (מטען ייעודי) שלו.

מדוע נראה כי אין הרבה הצלחות בנושא בימים האחרונים?

"רותם עונה שכלי טיס בלתי מאוישים מטבעם יש להם חתימת מכ"ם (שח"ם) מאתגרות מאד, במיוחד אם הם טסים נמוך לקראת הקרקע כך שהמכ"ם מאותגר, בנוסף, מערכות הגילוי והתרעה מאותגרות מאמל"ח חדש אשר כל הזמן מגיע טרי טרי מהמפעלים היצרניים של התעשיות הצבאיות האיראניות וצריך לאמן את המערכות הישראליות באמל"ח החדש ונראה שבנקודה זאת אנחנו ואולי גם אוקראינה מאותגרים יותר מכל שאר העולם אך עדין עומדים הזה בהצלחה.

רותם מי-טל (צילום:  אמיר וולקוביץ)
רותם מי-טל (צילום: אמיר וולקוביץ)

יש פתרון לאתגרים הללו?

רותם עונה שיש גם יתרונות בהתמודדות לגיל"ה עם איומים אווירים בלתי מאוישים. ראשית מנועי רחפנים מייצרים רעש שהוא מחזורי וסיסטמתי וניתן בקלות יתרה לאמן חיישנים אקוסטיים בהתמודדות לגילוי והתרעה מול איומי שמיים כאלו, האתגר הטכנולוגי הינו לאמן במודל בינה מלאכותית את המערכת בסינון רעשים אשר מקורם מהחזרים עם הקרקע, כדי להפריד את העיקר מן התפל. בנוסף, תדרי המנועים של כטב"מים הם יחסית קבועים וידועים בספרות המחקרית העולמית וכמו כן הישראלית. בהיבט מערכות התצפית, כיום חברות ביטחוניות רבות מפתחות במרץ מנועי עיבוד תמונה וזיהוי תבניות לאמצעי תצפית אלקטרו-אופטיים אשר מטרתם לסווג ולאבחן באיומי שמיים כמו רחפנים אל מול "שגיאות שמים" כמו ציפורים, ההצלחה אני מאמין היא ממש מעבר לפינה.

לסיכום, מה אתה צופה בהיבט הטכנולוגי של ההתמודדות מול האיומים העתידיים?

רותם עונה שהתעשייה הביטחונית הישראלית וענף הדיפנס בישראל עובדים בחודשים האחרונים בקצב פי 10. ושהוא מאמין שהעליונות הטכנולוגית של התעשייה הביטחונית הישראלית תדביק את הפער מול כל מה שיוצא ממפעלי התעשייה הצבאית האיראנית ונשלח לגזרתנו.