חברי כיתת הכוננות של מטולה, שרון יוסף ודודי לב, עדיין מאושפזים בבית החולים רמב״ם, לאחר שנפגעו מירי נ״ט של חיזבאללה אמש (ראשון), בעת שסייעו למשפחה במטולה להגיע ולאסוף את שארית חפציהם מביתם שנשרף.
הפרד ומשול: המלחמה בצפון תתמקד בבטן הרכה של חיזבאללה
"תגובה חריפה ונחרצת": לקראת מתקפה איראנית נרחבת על ישראל?
שני חברי כיתת הכוננות שנפגעו אמש מירי נ"ט של חיזבאללה למטולה מאושפזים בבית החולים רמב"ם בחיפה. דודי לב בן ה-50, הוא חבר כיתת הכוננות שנפצע באורח קשה. לצידו, נפצע באורח קל חבר כיתת הכוננות שרון יוסף, אשר ליווה יחד איתו את המשפחה שביתה נחרב כתוצאה מטיל נ״ט לפני מספר ימים. בראיון ל״מעריב״ שרון יוסף, אשר מתאושש בבית החולים, סיפר על מצבו של חברו: ״כשהגענו לבית החולים, דוד עבר ניתוח מורכב להוצאת הרסיסים מכל גופו, והיה כ-7 שעות בחדר הניתוח. הוציאו לו את הטחול וקיצרו לו את המעי הגס. מצבו קשה אבל יציב. הוא עדיין מורדם ומונשם", מסביר.
״לפני יומיים, שני טילי נ"ט פגעו ב-4 בתים ביישוב, שנשרפו כליל. התושבים מאותם הבתים - הגיעו אמש כדי לאסוף את החפצים שנשארו מהבתים ההרוסים, ואני ודוד אבטחנו את דרכם״, מסביר יוסף. ״בכל פעולה כזאת, שבה התושבים אוספים את חפציהם האחרונים מהבתים שנהרסים במטולה על בסיס יומיומי, אנו עולים איתם לשם. זאת, כדי שבזמן שהם בבתים - נפקח, נשמע ונאתר יציאות של האויב לכיווננו - למתן התרעה מקדימה בפניהם. הפעם, חיזבאללה הפתיע אותנו בדרך, עוד לפני שהגענו לבתים״, משחזר.
״למזלנו, הטיל פגע כ-30 ס״מ מהרכב - ולא פגע בו פגיעה ישירה. אחרת - לא היינו מדברים היום״, התבדח. ״באירוע עצמו, לקחו לי 2-3 שניות לקלוט מה קורה, הייתה תחושת הלם ראשונית - ותפקדתי על אוטומט. וידאתי מיד שהאזרחים במקום מוגן יחסית, הכוונתי אותם להגיע מתחת לתעלה, ובמקביל - קלטתי שדוד חבר שלי שהיה איתי ברכב פצוע קשה, ומיד הכוונתי כוחות אלינו. היה לי חשוב שהפינוי ייעשה באופן מהיר - ככל האפשר, בייחוד לאחר שהבנתי את חומרת פציעתו. כרגע הוא מורדם ומונשם, אך במצב יציב. יש לו 3 ילדים, וכולנו כאן מחכים שכבר יעירו אותו״.
גלית יוסף, אימו של שרון שנפצע קלות, סיפרה כי ״כתוצאה מההדף, בני נפגע והוא ספג רסיס קטן בחזה, פגיעה בעיניים, עור תוף קרוע - ובעיקר טראומה ודאגה לחברו שפצוע קשה. כל הגוף של שרון היה מלא בדמו של דוד״, סיפרה. גלית, אשר עובדת במועצת מטולה, ומתגוררת במושבה מעל ל-30 שנה, אומרת שהיא לא זוכרת סיטואציות קיצוניות עד כדי כך - כמו במהלך המלחמה הנוכחית.
״כבר מעל 8 חודשים שאנו מפונים למלון סופיה בטבריה, ולצערי לא רואים אופק לחזרה. הבית שלי נפגע כבר בחודש דצמבר, ואין לי תקרה או גג, צריך להחליף הכול. גם כשאנחנו לא במושבה עצמה, אנחנו כל הזמן עוקבים אחר הדיווחים כדי להבין איזה בית נפגע, מהמרים איזה בית ספג טיל נ״ט. לצערי, לא נשארו הרבה בתים עומדים, הכול נכחד״, אומרת בצער.
״התברר שהממ״דים שחשבנו שהם תקניים, לא חסינים מטילי הנ״ט. הממ״דים החדשים שנבנו במושבה, רק בשנה שעברה, לא חסינים מאיום הנ״ט ומהפגיעות הישירות על הבתים. טיל נכנס מקיר אחד של הממ״ד, ויוצא מהקיר השני״, תיארה, ״זו פשוט מלחמת קיום על המדינה שלנו, מדרום ומצפון, אין מילה אחרת״.