בעוד תשומת הלב הישראלית מתמקדת מטבע הדברים בפגיעת הכטב"מ ששוגר לתל אביב מתימן על-ידי ארגון הטרור החות'י, בגבול הצפון, חיזבאללה הנאמן להבטחתו של מזכ"ל הארגון נסראללה, הרחיב את מעגל הירי לעבר ישראל והוסיף עוד יישובים לרשימת מטרותיו בישראל.
ההתפתחויות הללו מלמדות שהמשך המצב הנוכחי מגביר משמעותית את הסבירות למערכה אזורית רחבה. קצב הירי לעבר ישראל מצפון, מעיראק ומתימן הוא כזה שעלול להוביל לפגיעה שתחייב תגובה ישראלית משמעותית, מן הסוג שעלול להוביל להתדרדרות אזורית שסופה מערכה רחבה.
עושר ללא אושר: ישראל שינתה טקטיקה ומכוונת לבטן הרכה של חיזבאללה וחמאס
לא רחוק ממדינת ת"א: החיים בצפון הפכו לרולטה רוסית וזו רק תחילתה של הקטסטרופה | גל גביש
גם אם הצדדים המעורבים לא רוצים מערכה כוללת, "המשחק באש" תרתי משמע עלול להוביל אותנו לשם. העובדה שהציר האיראני קושר את גורל המערכה מול ישראל לסוגיית הפסקת אש בעזה, אמנם אומרת שמצד אחד הסכם בעזה יסיים את המערכה הנוכחית, אך מנגד, גם קובע שללא הסכם שכזה המערכה פשוט לא תסתיים.
מובן שהמערכה איננה סטטית. כל צד "מעלה את סכום ההימור" כדי לחזק את הרתעתו ולהגביר את הלחץ על הצד השני, במטרה שיוותר. עובדה זו מובילה את החות'ים לנסות להרחיב את יכולת הפגיעה בישראל, את המיליציות השיעיות בעיראק לתקוף את ישראל כמעט מידי לילה, את חיזבאללה להגביר את קצב האש אל מול יישובים חדשים ואת ישראל לגבות מחיר יקר, בעיקר מחיזבאללה, בעבור מעורבות הארגון בלחימה.
היכולת לשמר את הסטטוס קוו הנוכחי מוטלת מאוד בספק. לאור הנכונות של כל צד לקחת סיכון בתגובותיו ולאור ההבנה שלא משנה מה יקרה אופרטיבית, אף צד לא יוותר עד הגעה להפסקת אש בעזה, ההסלמה היא כמעט בלתי נמנעת והיא תלויה בפספוס אחד או בהצלחה אחת של אחד מהצדדים (בדיוק כמו שקרה בתל אביב).
ההנחה של כל אחד מהצדדים שהוא יוכל באמצעות הרחבת העימות להכריח את הצד השני, לגרום לו להתקפל ולקבל את התנאים שהוצבו מצידו, היא גם מסוכנת מאוד כשלעצמה. הציר מחויב פומבית לסיוע לחמאס במערכה בעזה כל עוד לא תהיה הפסקת אש ומנגד ישראל לא מוכנה להפסיק את המערכה בעזה, גם אם חיזבאללה או הציר מגבירים את פעולותיהם.
לאור זאת, הפסקת האש בעזה היא לא רק אירוע שקשור לזירה הפלסטינית. למעשה, הגעה או אי הגעה להפסקת אש תקבע במידה רבה את הסבירות להרחבת המערכה לכדי עימות אזורי.
הכותב הוא חוקר עמית בתוכנית איראן במכון למחקרי ביטחון לאומי. שירת 25 שנה במגוון תפקידי פיקוד ביחידות האיסוף והמחקר המובילות באמ"ן ובנספחות אמ"ן בשגרירות ישראל בוושינגטון.