בוועדת החקירה האזרחית לאסון ה-7 באוקטובר העיד היום (חמישי) צביקה גרינגולד, ראש עיריית אופקים לשעבר, והציע תמונה חמורה של תפקוד הממשלה והצבא במהלך האירועים. גרינגולד לא חסך בביקורתו, והציג שורת טענות קשות לגבי ההתנהלות בתקופת האסון: "המערכת הממשלתית הפסיקה להיות מסוגלת לארגן את העורף להתגוננות מפני אסונות. ידענו שמה שלא נעשה לבד, לא יהיה לנו", אמר.
"אני עזבתי את אופקים בסוף 2013, לכן אני לא יכול לספר מה היה באופקים ב-7.10. אבל אני יכול לספר על ההיערכות האזרחית שהביאה את הממשלה והרשויות המקומיות לחוסר יכולת תפקודי ב-7.10", אמר. "המערכת הממשלתית הפסיקה להיות מסוגלת לארגן את העורף להתגוננות בפני אסונות. בתקופה שהיה משרד להגנת העורף, העיריות כן התארגנו. היה כל שנה תרגיל גדול תחת פיקוד העורף שהיה שחקן מרכזי, כי הוא זרוע ביצועית. אבל התרגולים לא היו רק על מלחמה".
מפכ"ל לשעבר, שופט בדימוס ופרופ' ידוע: הוקמה ועדת חקירה אזרחית לאירועי 7 באוקטובר
"חבל שהגענו לזה": האב השכול הקים את ועדת החקירה האזרחית
הוא סיפר על ההערכות לכך וציין "מה שלא היית עושה לבד, לא היה לך": "למרות שאופקים עירייה ענייה, הבטחנו לגייס משאבים גם בתחום הזה לאמצעים לטיפול במערכות האלה. קבענו נקודת מרכז איסוף עירונית, שאם חס וחלילה יש רעידת אדמה ואנשים מצליחים לצאת מההריסות, לאן הם הולכים? מי מטפל בהם? איך מטפלים בהם? אם יש הרוגים, ואין פינוי, איפה אוספים אותם? איך מזהים אותם? איך שומרים אותם במשך כמה ימים או שבועות, אם יש צורך? לכל זה התארגנו".
"ראש ממשלתנו הופיע ביום שבת ב-8:30 מול מצלמות הטלוויזיה, מנופף ידיים בהיסטריה ואומר 'אנחנו במלחמה', ואז פשוט נעלם," אמר גרינגולד, תוך שהוא מאשים את הממשלה בחוסר תפקוד. "המערכת הממשלתית הפסיקה להיות מסוגלת לארגן את העורף להתגוננות בפני אסונות. אנחנו היינו ערוכים, אך מה שלא נעשה לבד, לא היה לנו".
במענה לשאלה על זהות האשם המרכזי באסון השבעה באוקטובר, התייחס צביקה גרינגולד, ראש עיריית אופקים, לתהליך עמוק שנמצא בבסיס הכשלים בצבא. לדבריו: "יש תהליך. אני בכלל לא מאמין בפתרונות או באירועים נקודתיים, אני מאמין בתהליכים. התהליך שהביא לזה שהגענו לאן שהגענו הוא תהליך עמוק עמוק בתוך הצבא. זה מתחיל מזה שבתקופת שרון דורשים מהצבא להצטמצם ולהצטמצם, ואז באה נוסחת הפלא. מהי נוסחת הפלא? אין יותר גייסות, לא צריך תמרון, אנחנו עוברים למלחמה מנגד".
המעבר למלחמה מנגד, המתבססת על מודיעין מדויק וירי מנגד באמצעות טילים, ארטילריה ומטוסים, יצר לדבריו "קונספציה נוחה", לפיה ניתן לחסוך בכסף ולהצטמצם לצבא קטן וחכם, שלא נלחם ישירות, אלא מפעיל טכנולוגיות מתקדמות: "מחלקת המחקר נשארה במקום, בעוד שיחידות אחרות של אמ״ן התפתחו מאוד מבחינה טכנולוגית ויכולות שהן מרשימות בכל קנה מידה, אבל הם איבדו את היכולת לעשות הערכה של האויב ולייצר התרעה. אם לא מיידית, לפחות התרעה כללית שהנה, זה האויב שלנו".
על האסטרטגיה של המדינה אמר: "אין חשיבה, אין כלום. אומרים שאין אסטרטגיה. לביבי יש אסטרטגיה - הוא רוצה להמליך את עצמו על המדינה, ולהוריש את מלכותו הלאה לבני משפחתו. לצורך זה הוא חבר ליהודים הדתיים הלאומיים. הנציג הבולט שהיה בשיח מולו בעניין הזה היה הרב דרוקמן, שהוא מבטיח להם את בית המקדש, והם מבטיחים לו את השלטון. זאת האסטרטגיה. הקלפים תמיד צמודים לחזה, לעם המטומטם לא מספרים לאן רוצים ללכת ובשביל מה, אבל הזמן יעשה את שלו, ולאט לאט אנחנו נממש את החזון הזה. זאת האסטרטגיה של מדינת ישראל מאז 2009" .
בהתייחס לפינוי היישובים בצפון, גרינגולד טוען כי מדובר בטעות אסטרטגית חמורה. "אסור לפנות יישובים. אפשר לפנות סלקטיבית, אבל לא בצורה גורפת," אמר. "אם לא היו מפנים את הצפון, לצה"ל לא הייתה ברירה אלא לפעול".
העדות הדרמטית של גרינגולד מציבה אתגר משמעותי למערכת הביטחון ולממשלת ישראל, ומציפה שאלות קריטיות לגבי הכשלים בתפקוד בזמן אמת ובתכנון אסטרטגי ארוך טווח. ועדת החקירה צפויה להמשיך ולהוציא מסקנות שיכולות לשנות את הדרך שבה המדינה מתמודדת עם מצבי חירום בעתיד.