משהו לא טוב עובר על מדינת ישראל. לא צריך להיות עם תואר BA ואו MA בפסיכולוגיה כדי להבין שתושבי ישראל מודאגים, מתוסכלים, מבולבלים, מתנהלים בתחושת בטחון ירודה, בחוסר תקווה לעתיד.
מבלי להיכנס לשיקולים הפוליטיים של ראש הממשלה בנימין נתניהו, יש בעיה קשה עם ההתנהלות של ההנהגה הישראלית. בעיה שמקרינה על כל האזור.
מצב הרוח הלאומי הוא ענין ביטחוני. קוראים לזה החוסן הלאומי. מנהיג חיזבאללה חסן נסראללה כבר העלה בעבר את משנתו בנושא. זה היה בנאום ״קורי העכביש״ המפורסם, אשר נשא בבינת ג׳בל לאחר הנסיגה של צה״ל מלבנון.
ישראל ספגה מהלומה, טלטלה ב-7 באוקטובר. היא עדין חיה את הטראומה. המדינה ואזרחיה לא הצליחו להשלים את שנת האבל הלאומי, אבל מכונות הרעל והספינים מייצרים כאן בכל יום טלטלה חדשה: ספינים על רפיח, על ציר פילדלפי, על הלחימה בצפון ועוד. הכל בכוונת מכוון. ליצור בציבור תחושת דחק, לגרום לאזרח שהוא חסר שליטה.
בימים האחרונים סיפרו חיילי מילואים שמסיימים סבב שלישי של מילואים. ובסך הכל עשו מעל 200 ימי מילואים מאז ה-7 באוקטובר. על המצוקות שלהם. על בעיות בעבודה, לימודים, בבית.
הם סיפרו כי בסבב האחרון הם היו כבר במשימות הגנה בתוך עזה. הלחימה בעזה שינתה כיוון בעצימות במשימות. הלוחמים מתוסכלים. הם
מוכנים לסכן את חייהם בלחימה.
אבל עכשיו הם מבינים כי אין באמת לחימה שהתכלית שלה להביא להכרעת החמאס ושחרור החטופים. הם אומרים כי במצב הזה הם ייקראו למילואים עוד פעם ועוד פעם. הבעיה של הלוחמים היא שאין מול עיניהם אסטרטגיה. אין תוכנית להמשך לאן הולכים.
שר הביטחון יואב גלנט דיבר על זה כבר לפני חודשיים. אמר שאנחנו נמצאים בצומת T. הציג שתי אופציות להמשך: הסכם חטופים, הפסקת לחימה בעזה ופעילות ליצירת מציאות חדשה. האפשרות השנייה היא המשך לחימה בכל החזיתות: עזה, צפון, תימן ועוד.
ישראל שלא ניהלה דיון אסטרטגי אמיתי בוחרת באופציה. שניה לחימה בכל החזיתות. בלי כיוון בלי דרך. קופצים מזירה אחת לאחרת. מדינת ישראל העל חזור. לא רק במצב הרוח הלאומי, לא רק באי האחדות, אלא גם בכלכלה, בעיצוב הגבולות והתיישבות שלה בצפון ובדרום, בליכוד הפנימי בדגש על המשך הנטל על חלק מהאוכלוסייה בנושא הביטחון והנטל הכלכלי.
את כל זה רואים בטהרן, בביירות וכנראה גם במנהרות שנשארו בעזה. זה מאפשר לצד השני לאויב לתכנן מהלכים. בשעה הזאת ישראל לא זקוקה למהלכים פוליטיים, אלא למנהיגות.
היא צריכה לקבוע איך מכריעים את החמאס ומגיעים להסכם מהיר להחזרת החטופים והפסקת הלחימה בעזה. עליה לרכז מאמץ מול חיזבאללה בלבנון. והחשוב הוא לגבש את הקואליציה הבינלאומית כדי להתמודד עם המשטר באיראן, היא ראש הנחש שמחוללת את הכאוס באזור. עד אז נמשיך להסתובב עם הראש למטה בלי מצב רוח, מדוכדכים, מבולבלים וחסרי ביטחון.
