לאחר ש"מבצע הביפרים" שחל אמש (שלישי) המיוחס לישראל, בו התפוצצו איתוריות של לבנונים בהן הוטמנו חומרי נפץ, הצליח להעלות שאלות על סדרת הפיצוצים, ראש מערך הסייבר בשב"כ לשעבר אריק ברבינג דיבר על התקיפה הנרחבת והסביר אודותיה.

ישראל חששה שפרטי המבצע יתגלו - והחליטה להפעיל את ״תכנית הביפרים״
חלש ועייף? במהלך אחד נתניהו עשה ללפיד מט ואיפון | בנצי רובין

"היא פעולה ייחודית. מי שביצע אותה ומי שמבצע פעולות מהסוג הזה צריך להיות עם ידע רב, טכנולוגיה, הבנה של הצד השני לעומק", קבע ברבינג. "יש פה הרבה מאוד שכבות של מידע. זה יכול לקחת בין חודשים לבין שנים ספורות כדי להבין את המנגנון של הפעילות של הארגון, במקרה הזה זה חיזבאללה ואת הצרכים שלו. אתה מראש מסמן יעד אסטרטגי, מה אתה רוצה להשיג". 

פיצוצי הביפרים בלבנון (צילום: רויטרס)
פיצוצי הביפרים בלבנון (צילום: רויטרס)

לאחר מכן הוסיף: "כשאנחנו נלחמים בטרור, החוכמה היא לפגוע ברעים ולא בחפים מפשע ופה אנחנו רואים, מי שבעצם הוביל את הפעילות הזאת ומימש אותה, ידע להגיע באמצעות טכנולוגיה לאנשים הנכונים בפיזור עצום ורחב, שלדעתי אין לו אח ורע בשום מלחמה בטרור שהייתה עד היום בעשורים, אולי אפילו יותר, האחרונים". 

"מכשירים, כתוצאה מחדירות טכנולוגית, אני יכול להשפיע על חום הטלפון, על חום של כל מיני אמצעים אחרים שיכולים לגרום לאיזשהו סוג של פיצוץ המכשיר".

"יש כל מיני אופציות, חוץ מחומר נפץ, להפעיל מרחוק באמצעות תשתית טכנולוגית מורכבת, לגרום לכך שחלק מהמכשירים מבצעים חימום או ניתוק או כל מיני פעולות שמעניינות את הצד שיזם את הפעולה. המכוניות החכמות שצה"ל נמנע מלרכוש אותן או רכש ומנסה עכשיו להיפטר מחלקן, זו דוגמה טובה לכך שכשזה חכם, אתה גם פגיע". 

"כל מה שקשור באמצעים חכמים, בעולם של האינטרנט של החפצים, שהכול מקושר עם הכול, יש פגיעות גבוהה גם במערכות שעלולות לשבש וגם עלולות לגרום לאירוע כמו שקרה אתמול או אירועים אחרים, חמורים לא פחות". 

איך יודעים בדיוק לכוון את זה לאותם אנשים ולא לאנשים שעברו במקרה?
"אני לא מכיר את הפרטים הקטנים. יש קודם כל איסוף מודיעין משמעותי שלוקח זמן וממפה גם יכולות נדרשות שהצד השני רוצה, גם את האנשים שיקבלו אותו. יש פה הרבה פעולות שקשורות במודיעין קודם כל, השלב הבא זה לקבוע מה סוג היכולת שאתה רוצה להעביר או לגרום לכך שהצד השני ירכוש. זה לא מקרה שאתה יודע להגיע לקבוצה מאוד ברורה של אלפי אנשים כי אם אתה יודע שהם רוצים משהו, אז אני כתוקף יידע כבר לשווק את הרעיון או האמצעי של זה כדי שייפלו במלכודת".

האם אפשר להשתמש באותה שיטה כנגד מתקנים?
"כמובן. זה תהליך מורכב מאוד".

יכול להיות גם מצב שיש מגבלת זמן כי אתה חושש שהדברים האלה יתגלו.
"אכן. אי אפשר למשוך את זה לאורך זמן כי הראשון שפתאום הסלולר שלו או אחד מהאמצעים האחרים שיש לו, יש לו תקלה, ייקחו את המכשיר שלו למעבדה ושם זה יתפוצץ או שיזהו שיש איזשהו שינוי ובהחלט יש פה מגבלת זמן. יש פה חלונות זמנים שיש להם גם קצה. ההחלטה על העיתוי יכולה להיות גם קשורה בהבנה שיש חשד לאמצעי כזה או אחר". 

"כל יכולת שאני מפעיל, בין אם זה מהסוג המסכל או יכולת מודיעינית שנחשפת, כל פעם אני צריך לקבל החלטה האם אני משתמש במידע שמתקבל מהיכולת המודיעינית, שמסכן אותה, כי אנשים בסוף יבינו מאיפה אני מקבל מידע אינטימי על הפעילות שלהם, ובכל מה שקשור באמצעים שהם סיכוליים, זה חשש שמישהו יחשוד, יפתח, יתפוצץ בטעות או לא".

מתקפת הביפרים בלבנון (צילום: רויטרס)
מתקפת הביפרים בלבנון (צילום: רויטרס)


"זה משחק עצבים. מהרגע שפעולה אופרטיבית כזאת עשויה להתבצע, אז יושבים על הדבר הזה טובי המומחים והמוחות ומתקבלת החלטה. אני חושב שהעיתוי מאוד משמעותי. אני חושב שהוא לא נבע מאיזשהו חשד, הוא נבע מאיזושהי הזדמנות".

ולסיכום אמר ברבינג כי "זה אפקט מאוד משמעותי במלחמה בטרור. ילמדו את זה עוד בספרי ההיסטוריה מבחינת פיזור ומיקוד ועוצמת הפגיעה. ארגון שחוטף כזה אירוע זו תחושת חדירות וזה מייצר בארגון פחד, חשש, חוסר ביטחון. הדבר השני, המאמצים התודעתיים".