בקריות השליטה של זרוע הים הן חלק בלתי נפרד מהפעילות המבצעית של חיל הים. הן אחראיות לבניית תמונה ימית מקיפה המגיעה לאלפי מיילים, מזהות מטרות חשודות ומכווינות את הכוחות הלוחמים. בבוקר השבעה באוקטובר, בקריות השליטה היו הראשונות לזהות את ספינות המחבלים שחדרו למרחב הימי של ישראל והכווינו את הכוחות הלוחמים לסיכולן במהירות. אחת מהן היא הצוערת סתיו, אחראית משמרת שהייתה הראשונה לזהות את החדירה מהים והחליטה בעקבות האירוע לצאת לקצונה.
"שבעה באוקטובר פגש אותי במשמרת לילה רגילה ושגרתית," מספרת סתיו. "משמרת לילה אמורה להיות המשמרת הקלה והכיפית יותר. לקראת שש וחצי בבוקר קיבלתי טלפון מחמ"ל זיקים שהודיע על אזעקות צבע אדום בגזרה, ומשם האירוע התחיל להתפתח מאוד מהר. תוך דקות ספורות כבר זיהינו מטרות מתקדמות צפונה לכיוון הגבול והתחלנו לכוון את הכוחות במהירות".
האירוע היה חריג ומפתיע עבור סתיו ולוחמות נוספות במוצב: "בהתחלה לא קלטנו את גודל הסיטואציה, אבל בהמשך הבנו שזה לא אירוע רגיל. הגוף עובר ממש מאפס למאה בשניות, והלחץ גובר. במהלך המשמרת היו בנות שהיו תחת לחץ גבוה מאוד– האירוע תקף והגיע משום מקום. יש בנות שרק חודש במוצב ולא ציפו להיתקל באירוע כזה".
למרות הקושי, סתיו נותרה מרוכזת במשימה: "הרגשתי שעשיתי את כל מה שיכולתי. בסוף, ישבתי בכיסא הזה כדי להגן ולשמור על הנכסים ועל הגבולות שאנחנו אמונים עליהם. בקצה, נכשלנו במשימה מהרגע שלא עמדנו במשימת ההגנה במאה אחוז, כי מספר מחבלים הצליחו להגיע לחוף ולבצע מעשי טבח נוראים. מלוות אותי תחושות מעורבות, וזה לוקח זמן להבין שאולי פעולה אחרת הייתה משנה את התוצאות."
בהתמודדותה עם תחושות האשמה והאחריות, סתיו מצאה מוטיבציה להמשיך ולהוביל: "אני מתגייסת לצבא בשביל לתת מענה לאירועים כאלה ולהגן על התושבים. בגלל זה החלטתי שאני רוצה לצאת לקצונה ולהמשיך מהמקום שממנו הגעתי כדי לתת יותר. התפקיד של בקריות השליטה חשוב – הן מגנות על הגבולות והן העיניים של הלוחמים בשטח. אנחנו נמשיך לתת ולעשות הכול כדי להגן על המדינה".
אירועי השבעה באוקטובר המחישו את החשיבות של בקריות השליטה בשמירה על ביטחון המדינה. שיתוף הפעולה בין הבקריות ללוחמים הוא קריטי לתפעול ולביצוע משימות ההגנה. התפקיד שהן ממלאות, יום ולילה, לצד הכוחות הלוחמים, הוא חיוני לשמירה על גבולות ישראל ולמניעת חדירות נוספות מהים.
