במשך עשרות שנים חיכיתי לסגירת המעגל הזו", מספר ג’ (שם בדוי), קצין בכיר בצד"ל לשעבר (2000-1978) ומתכוון כמובן לחיסולו של מזכ"ל חיזבאללה חסן נסראללה בסוף השבוע האחרון, וכן למכות שחטף הארגון בחודש האחרון מידי צה"ל.
במהלך הצהרתו: המסר החריג שהעביר הרמטכ"ל בנוגע לסינוואר
תימן עולה באש: ישראל תקפה מתקני נפט, תחנת כוח ונמל ימי בכמה מוקדים | צפו בתיעוד
“הרבה מעבר לזה שזה יום חג, מדובר בחיסולו של מי שמירר במשך עשרות שנים את חיינו, חיי משפחותינו וחיי אזרחים רבים בלבנון. אנחנו עדים לתקופה היסטורית".
ג’ מציין כי לפני חיזבאללה, הפעילות של צד"ל הייתה יחסית על מי מנוחות: “הצטרפתי בשנת 1978 לארגון בהנהגתו של סעד חדאד (אז מפקד הבסיס הצבאי במרג’ עיון בטרם השתלטו עליו לוחמי צבא לבנון הערבי) שהיה ממייסדי ‘צבא לבנון החופשית’, ובעיקר פעלנו באזור נהר הליטני (אחרי מבצע ליטני) מול פעילי אש"ף, אבל יחסית האזור היה שקט".
"הם לא היו כל כך חכמים או חזקים מדי אז. כשחיזבאללה הוקם בערך באותו זמן של מלחמת לבנון הראשונה (1982), ואנטואן לאחד תפס את הפיקוד ושינה את השם ל’צבא דרום לבנון’ (צד"ל) – הרגשנו באופן בולט את השינוי בלבנון ואת ההשפעה הקשה של חיזבאללה על האזור כולו".
איך זה בא לידי ביטוי?
“חיזבאללה הוא ארגון טרור, מיליציה, בדיוק כמו חמאס. המטרה שלו היא לשלוט דרך הפחדה, רצח ואיומים על לבנון וכל זאת בחסות איראנית. המטרה של חיזבאללה מאז ומתמיד הייתה להפוך את לבנון למדינה מוסלמית שיעית".
"מטרה נוספת היא להרוס את ישראל ולפגוע בה, בין היתר כי האיראנים רוצים זאת בתירוץ של מדינה יהודית שצריך להפוך למוסלמית. אז מצאנו את עצמנו פועלים בהמון דרכים כדי לעצור את זה".
"היו לנו הרבה מארבים בניסיון לעצור חוליות מחבלים שתכננו לחדור לישראל או לירות לכיוון הגבול. אני זוכר מארב אחד שבו הסתתרנו בתוך שיח, והמפקד שלנו ביקש לא לירות לפניו, וכשהמחבל היה מטרים ספורים מאיתנו, הוא הורה לנו לירות, וככה בעצם חיסלנו בפעם הראשונה חוליית מחבלים של חיזבאללה".
"מאז היו לנו חיסולים נוספים. בתגובה, חיזבאללה הפעיל מרגלים, חקר אנשים ועשה הכל כדי לאתר אותנו ואת המשפחות שלנו כדי להרוג אותנו. אני זוכר שפעם אחת בדרך הביתה ירו לכיווני צרור, אבל הצלחתי להתחמק, ומהר מאוד העברתי את המשפחה למקום אחר".
"היו לי חברים שחיזבאללה חיסל במטען שהתפוצץ יחד עם המשפחות שלהם. בכל התקופה ששירתי בצד"ל לא יכולנו לישון בשקט או להירגע, כי ידענו שלא רק אנחנו בסיכון אלא גם בני משפחתנו. זו לא הייתה תקופה קלה, אבל ידענו שאנחנו עושים זאת למען מדינת ישראל וצה"ל".
“חיזבאללה רק הורס"
היסודות להקמת “צבא" בדרום לבנון הונחו בסוף 1976, בעיצומה של מלחמת האזרחים בלבנון, בשיתוף פיקוד הצפון, אמ"ן והמוסד, כולל אימונים של לבנונים מאזור הדרום ומביירות בישראל.
תחילה התנהלה כל הפעילות בחשאיות, אך בשנת 1978, אחרי פינוי דרום לבנון בעקבות “מבצע ליטני", העביר צה"ל את השטח לכוחות בפיקוד סעד חדאד וסמי שידיאק, מפקדי “צבא לבנון החופשית". בשנת 1984, לאחר עליות ומורדות ביחסים בין חדאד לממשלת לבנון, ועם מותו של חדאד ממחלת הסרטן, הוחלט כאמור להקים את צבא דרום לבנון בפיקודו של אנטואן לאחד.
“הטרוריסטים של חיזבאללה יחד עם אש"ף הלכו אחרי השטן ורצו לרצוח. מה שהם ראו בעיניים זה רק דם, ומה שהם רצו לעשות זה לקחת את לבנון ואת ישראל ולהפוך אותן לפלסטין", אומר ק’, ששירת בצד"ל בשנים 2000־1984.
“נפצעתי אנושות מירי של מחבלי חיזבאללה עם 12 פגיעות בכל הגוף, ואחרי אשפוז ארוך חזרתי להילחם בהם. חיזבאללה כמעט הרס את החיים של כל המשפחה שלי, הרופאים אמרו שניצלתי בנס. עכשיו אני ברוך השם בסדר, אבל המקרה הזה מלווה אותי ואת המשפחה שלי כל רגע, ולכן ברגע שהבנתי שנסראללה מת ישר עשיתי מנגל וחילקתי בקלאוות".
"אגב, חיזבאללה פגע בי פעם שנייה כי ב’חרבות ברזל’ נפל טיל בבית שלי, ואני מפונה. אני חושב שצריך למחוק את חיזבאללה עד הסוף, וגם את חמאס. איפה שחיזבאללה נמצא הוא רק הורס. לפני שנסראללה בא, השיעים בלבנון לא היו כל כך מלומדים והיו בעיקר עניים, הם לא היו מסוכנים כל כך. אבל כשנסראללה בא ותפס את הפיקוד הוא סחף אותם אחריו. עכשיו הקארמה חזרה אל נסראללה בגדול, אחרי מה שהוא עשה לי ולמשפחתי – אני שמח שהוא משלם את המחיר. אני חושב שצריך להודות לצה"ל, ללוחמים, לראש הממשלה בנימין נתניהו ולקוות שהחטופים יחזרו הביתה כמה שיותר מהר. לפני שאני איש צד"ל לשעבר – אני קודם כל ישראלי".
יש לך משפחה בלבנון?
“בטח, אבל עכשיו אסור לנו לדבר איתם. אסור לנו אפילו לכתוב להם ‘שלום’ בפייסבוק כי יחקרו אותם ויכו אותם. גם עכשיו הם מפחדים, ואני לא חושב שזה ישתנה גם אחרי חיסול נסראללה".
ב-21 בספטמבר 1984 פורסמה בעיתון “מעריב" כתבת עומק ראשונה על הקמת צד"ל תחת הכותרת “צד"ל הוא התקווה היחידה". על פי הכתבה, בשנתו הראשונה מנה הצבא 2069 חיילים – 1386 נוצרים, 342 שיעים, 276 דרוזים ו־65 סונים.
“חיילי צד"ל מכירים את המנטליות הלבנונית", אמר באותה כתבה אנטואן לאחד (נפטר ב-2015). “כשהם יוצאים לסיור, הם מתנהגים כתושבי המקום. הם מכירים את כולם ואם מגיע לכאן זר, הם מזהים אותו מיד. צה"ל יכול לבצע סיור כזה, אך אם ייתקל בגורם זר, החיילים שלנו לא יבחינו בו. זו הסיבה שאנחנו משתפים את החיילים הדרומיים במחסומים ובמשימות הביטחון השוטף. החיילים שלנו מגינים על הבית. זו ‘ציונות’. העובדה שהם פועלים לצד צה"ל מדרבנת אותם והם מנסים להוכיח את עצמם".
“נולדתי בכפר עין באזור השומרון ובשנת 1984, בגיל 23, התגייסתי לצד"ל והייתי המאבטח של סגנו של אנטואן לאחד", מספר פייר דיאב, כיום עיתונאי ושדרן ברדיו “מכאן", ששירת בצד"ל עד שנת 2000 והשתחרר בדרגת סרן.
“באותה שנה שבה התגייסתי נפצעתי מירי חיזבאללה במהלך מארב בניסיון לעצור חוליית מחבלים. לפני בוא חיזבאללה החיים בלבנון היו יפים, היה ביטחון, אנשים עבדו בקו ישראל-ביירות, והכל היה יחסית שקט".
"אנחנו, כאנשי צד"ל, רצינו כמו כולם שלום ושקט. מרגע שחיזבאללה החל להתחזק המצב בלבנון הידרדר מרע ליותר רע. הוא השתכלל בנשק ובתחבולות, גייס עוד ועוד כוחות וקיבל נשק מאיראן, ובעצם השתלט על כל חלקה טובה שהייתה בלבנון".
"אתה יודע שמאז שעזבתי את לבנון הקשר שלי עם בני דודיי שגרים שם הפך למנותק כמעט לגמרי? ברגע שאני מצלצל אליהם, מגיע אליהם המנגנון של חיזבאללה ולוקח אותם לחקירה ועינויים. מפעם לפעם הייתי פוגש אותם בקפריסין, אבל כשהם היו חוזרים ללבנון הם היו חייבים ללכת למנגנון חיזבאללה ולהגיד שם שפגשו את המשפחה שלהם. עד עכשיו קשה לנו לדבר כי המנגנון של חיזבאללה אולי קיבל מכות חזקות, אבל עדיין קיים".
“כולם יודעים שחיזבאללה הוא שלוחה איראנית, והשאלה היא איך איראן תגיב אחרי שחיזבאללה קיבל את המכות האחרונות, החל מפיצוץ הביפרים ועד חיסול נסראללה", אומר נ’, לוחם צד"ל משנת 1976 שהשתחרר בדרגת אלוף משנה.
“אם ישראל לא תמשיך באותו לחץ ואפילו תגביר אותו – לא עשינו כלום. חיזבאללה היום במצב הכי קשה וזה הזמן שממשלת ישראל תדבר עם ממשלת לבנון, כי העם השיעי נגד איראן וחיזבאללה – וזה יחזיר לה את השליטה על לבנון".
"תושבי לבנון לא רוצים את המלחמה הזו אחרי כל מה שחיזבאללה עשו. כל העניין של החלטה 1701 של האו"ם (החלטה שקראה להפסקת אש בין ישראל לחיזבאללה במלחמת לבנון השנייה) זה שטויות".
"היום צריך להתמקד במימוש ההחלטה הכי חשובה של האו"ם, החלטה 1559 (החלטה מ־2004 שקראה לכיבוד העצמאות והריבונות של לבנון ופירוק המיליציות הפעילות בה, ובראשן חיזבאללה) ולהוציא את כל הנשק משטח לבנון. אני חושב שהכוח של חיזבאללה בדרום לבנון עדיין לא נפגע, ולכן צריכים לדעתי לעשות ‘מבצע ליטני 2’, זה הצליח ב־78’ וזה צריך להצליח עכשיו. אני תושב הצפון ולא נחזור לגבול כל עוד יש חיזבאללה עם נשק בצפון ישראל, כשם שאסור שיהיה חמאס עם נשק בדרום ישראל".
ספר על תחושותיך בעקבות חיסולו של נסראללה.
“חלק גדול מהטרוריסטים של חיזבאללה וחמאס לא מבינים שאחרי ה־7 באוקטובר, כשעם ישראל קיבל מכה אנושה, הוא נמצא במלחמת קיום, וכשעם ישראל מרגיש שלא רוצים אותו בחיים - הוא נלחם. אי אפשר לחזור אחורה עכשיו. אנחנו חייבים להמשיך עד הסוף. אם יהיה סדר בלבנון - יהיה סדר גם בסוריה. אנחנו בצומת שצריכים לקחת את הלחימה הזו לכיוון חיובי ולמוטט את חיזבאללה ואת חמאס, כי אחרת ניגרר ללוחמה אזורית".
“ישראל אמרה 'עצור'"
“נפצעתי שלוש פעמים במהלך השירות בצד"ל", מספר ש’, שלחם בצד"ל בשנים 2000־1988. “הפעם הראשונה הייתה בשנה הראשונה שלי. נפצעתי מירי של חיזבאללה במהלך מארב".
"חבר שלי נהרג לי מול העיניים. שלוש שנים אחרי זה נפצעתי קשה ממטען חבלה שהתפוצץ, ואחרי כמה שנים נפצעתי שוב בבית שחיזבאללה מלכד. למרות הכל חזרתי לשרת ונשארתי עד הסוף כי הבנתי שזו מלחמת קיום ושאני חייב את זה כדי להגן על המשפחה שלי. בשנת 2000, כשצה"ל נסוג מלבנון, לקחתי את אשתי והילדים ובאנו לישראל, כי ידענו שהישארות בלבנון פירושה מוות. נסראללה ואנשיו לקחו את אנשי צד"ל שהם תפסו למתקני עינויים ורצחו אותם, ולכן העדפנו להגיע לישראל בלי כלום ולבנות פה את החיים מחדש".
“מה שהיה בלבנון עד חיסול נסראללה הוא תקופה אחת, ומהיום, אחרי חיסול נסראללה, אנחנו נכנסים לתקופה אחרת", מסכם דיאב. “אני חושב שאנחנו נכנסים לתקופה יותר טובה כי לא בכל יום מחוסל טרוריסט בסדר גודל כזה. חיזבאללה חשב שהוא יכול לשחק עם ישראל מתי שהוא רוצה ואיך שהוא רוצה, עד שישראל אמרה ‘עצור’ ותקפה".
האמנת שיבוא יום ונסראללה יחוסל?
“תאמין לי שכן. הנה, רק אתמול ישבתי עם חברים מצד"ל, קניתי בקלאוות ועשינו פה מסיבה. משנת 2000 עד אתמול היה לנו מר בפה. הגיע הזמן לקצת מתוק".
תסביר.
“נסראללה הוא האויב הראשון שלנו, גם כצד"לניקים ובעיקר כאזרחי מדינת ישראל. אנחנו מרגישים שהמדינה מסתכלת עלינו ומתייחסת אלינו בצורה מכבדת".