בעקבות הפעולות האחרונות של צה״ל בלבנון, שוחחנו עם ד"ר שי הר-צבי, חוקר בכיר במכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן ולשעבר מנכ"ל בפועל של המשרד לנושאים אסטרטגיים, באשר לצעדים הצפויים מצד איראן.
הר-צבי מסביר: "חיסולו של מנהיג חיזבאללה, חסן נסראללה, והפגיעות הקשות בשדרת הפיקוד הבכיר של חיזבאללה, ביכולות הארגון ובארסנל הנשק שלו, מציבות בפני איראן דילמה קשה כיצד להגיב. מנעד התגובות האפשריות נע בקצה האחד בין היגררות לעימות ישיר עם ישראל ובקצה השני למאמצים למזעור נזקים".
באשר לתגובה מצד שלוחותיה של איראן אמר: "בטווח הקרוב קיימת האפשרות לקדם עליית מדרגה בפעילות החות'ים והמליציות בעיראק ובסוריה נגד ישראל. תהא ההחלטה אשר תהיה, איראן תמשיך לדבוק ולקדם את האידיאולוגיה הקיצונית וארוכת הטווח הקוראת להכחדתה של מדינת ישראל".
ממה נובעת הדילמה האיראנית באשר לתגובה?
"הדילמה נובעת מהחשש לסכן את ההישגים אליהם הגיעה איראן בשנים האחרונות למול הסכנה לפגיעה אנושה ביכולות חיזבאללה. מצד אחד, איראן הצליחה למצב עצמה כמדינת סף גרעינית, שנמצאת עפ"י הערכות שונות מרחק של כשבועיים לפריצה להעשרה לרמה הצבאית הנדרשת של 90%. זאת, לצד הקמת והפעלת חגורת אש מסביב לישראל, מאמצים לערעור המשטר בירדן באופן העלול לפגוע באחד מעמודי התווך של הארכיטקטורה הביטחונית של ישראל, ניסיונות להבריח אמצעי לחימה לאיו"ש ומאמצים לקדם פיגועי התנקשות בבכירים ישראלים".
"במקביל, איראן הצליחה למסד ציר אסטרטגי עם רוסיה ומקדמת פיוס עם מדינות מפתח בעולם הערבי, ובראשן סעודיה. יתרה מכך, נראה כי איראן מנסה באמצעות הנשיא החדש, פזשכיאן, להפגין פנים מחייכות כלפי המערב, יתכן במטרה לקדם הסכם גרעין חדש. כראייה לכך ניתן לראות בעובדה שחלק מיועציו הבכירים של פזשכיאן, ובראשם ט'ריף, מילאו תפקידי מפתח בהגעה להסכם הגרעין לפני כעשור". הוסיף הר-צבי.
האם לפגיעה בשלוחותיה של איראן יש השפעה על הדילמה האירנית?
"הפגיעות הקשות של ישראל בחיזבאללה, בחמאס ואף בחות'ים, מאיימות למוטט את חגורת האש שאיראן הקימה, שמהווה את אחת הלבנות המרכזיות באסטרטגיה כנגד ישראל. זאת, לצד החשבון הארוך שיש לאיראן עם ישראל, בין היתר, בעקבות שורת פעולות המיוחסות לישראל, ובכלל זאת חיסולו של אסמאעיל הניה בטהראן וחיסולו של מפקד גיס לבנון וסוריה בכוח קודס של משמרות המהפכה במהלך המבצע לחיסול נסראללה".
הר-צבי מוסיף: "הדילמה של איראן מתעצמת נוכח החשש כי בניגוד למתקפה שביצעה באפריל האחרון, שהובילה עפ"י התקשורת הזרה לתגובה ישראלית נקודתית ללא לקיחת אחריות, בתרחיש של מתקפה נוספת, ישראל תהיה נכונה להגיב באופן שונה ותקיף בהרבה, כפי שאף עלה מדבריו של ראש הממשלה נתניהו בנאומו בעצרת האומות המאוחדות".
במידה ואכן איראן תירה באופן ישיר על ישראל פעם נוספת, האם ישראל תגיב באופן נרחב יותר?
"למעשה, דומה שבאיראן קיים חשש כי דווקא ישראל רוצה לנצל את המטרייה האמריקנית ואת החולשה בו נמצא חיזבאללה כדי לגרור את איראן לעימות ישיר במטרה לפגוע במתקני הגרעין שלה".
"יתרה מכך, נראה כי ההתפתחויות האחרונות בצפון מעצימות את הדילמה האיראנית גם בתחום הגרעין. מצד אחד, בראיית איראן השגת נשק גרעיני הינה חיונית כתעודת ביטוח בפני איומים פוטנציאליים על המשטר. זאת, גם כלקח ממלחמת אוקראינה, כאשר אוקראינה ויתרה לפני כשלושה עשורים על הנשק הגרעיני שהיה ברשותה בתמורה לקבלת ערבויות ביטחוניות ממדינות המערב שהוכחו כלא רלוונטיות". הרחיב הר-צבי.
מנגד מסביר הר-צבי: "איראן מבינה כי פריצה לגרעין מהווה שינוי מהותי בגישה הזהירה בה נקטה בשנים האחרונות בתחום ועלולה בסבירות גבוהה להוביל לשינוי מדיניות ההכלה של ארה"ב כלפיה, כנגזרת מהמחויבות של הנשיא ביידן למנוע ממנה להשיג נשק גרעיני. בשורה התחתונה, נראה כי ההחלטה האיראנית באשר למאפייני התגובה נגד ישראל עדיין לא התקבלה, והיא תושפע במידה רבה מהפעולות של ישראל ומעוצמת הפגיעה בחיזבאללה".
בסיום דבריו אמר הר-צבי: "מכל מקום, ישראל מצידה צריכה לצד המשך הפעולות הצבאיות המרשימות להשגת מטרות המלחמה מול חמאס וחיזבאללה ושחרור החטופות והחטופים, לגבש אסטרטגיה לסיום המלחמה, באופן שיאפשר להתמקד באיום האיראני, בראש ובראשונה, כדי למנוע ממנה להשיג נשק גרעיני. זאת, בין היתר, באמצעות העמקת הברית ושיתופי הפעולה עם ארה"ב ובעלות בריתנו במרחב, שחיוניותה הוכחה בבלימת המתקפה האיראנית לפני כחצי שנה".