אלוף (מיל') ישראל זיו, לשעבר ראש אגף מבצעים במטכ"ל, שוחח היום (שלישי) עם אודי סגל וענת דוידוב ברדיו 103fm והתייחס לכניסה ללבנון, לאיום הגרעין האיראני ולסוגיית החטופים.
"למיטב הבנתי המהלך הזה נועד כדי לפגוע בתשתית שחיזבאללה בנה וחלקים ממנה לא הכרנו, בטח לא בהיקף המדובר", אמר לגבי הכניסה הקרקעית והוסיף: "הם בעצם ייבאו סוג של עמדת זינוק כלפי פלישה בדומה ל־7 באוקטובר, לייצר בעצם את בסיס ההפתעה לתקיפה ולכניסה של רדואן לתוך שטח ישראל. התשתית הזאת הייתה כזו שהיא בעצם יצרה את התנאים להפתעה באופן שניתן היה לייצר היקף די גדול של כוח שלפי פקודה יכול לצאת וכל זה כמובן היה צריך לקרות די בדומה למה שקרה ב־7 באוקטובר, אבל מהצפון ובתנאים קצת יותר חמורים מבחינתה של ישראל וטוב שלא קרה".
מבט מבפנים לפיקוד צפון: איך עובדים בצה"ל מרגע קבלת מודיעין ועד להפצת הנחיות לעורף?
בטהרן שוברים את הראש: ההתלבטות של איראן לגבי התגובה לתמרון בלבנון
לדבריו, "המהלך פה כרגע הוא לא איזשהו תמרון קרקעי רחב היקף אלא באמת להסיר איום על היישובים בקרבת הגבול וזה בהחלט חלק מפעולה הגנתית. לראות בזה מהלך של תמרון קרקעי נרחב בלבנון או פעולה של כיבוש או רצועת ביטחון, אני חושב שזה לא".
על השאלה האם שטח הריגה של ק"מ-שני ק"מ מהגבול יכול לספק ביטחון לתושבי הצפון, השיב: "מבחינה צבאית זה יכול למנוע הפתעה, פלישה, ירי ישיר, אבל תחת מעטפת כזאת יכולה עדיין להתקיים מלחמת התשה של ירי של רקטות ומרגמות וכל דבר אחר, שאגב לא יאפשר באמת חיים ביישובי הצפון ולכן העניין הזה של לייצר הסדרה ולבודד את האיום לטווחים הרבה יותר רחוקים, הוא הרבה יותר משמעותי. זה גם הזמן עכשיו כשבאופן ברור המשוואה היא לטובתנו ויש פה נרדפות בצד השני וכבר אנחנו שומעים על לא מעט יוזמה או רצון בצד הלבנוני להחזיר חזרה את לבנון לשליטה שלהם וכן לפרוס את צבא לבנון שם, אבל גם זה לא מספיק חזק".
"יש לצרפתים צבא שיכול לגבות את צבא לבנון ובעצם לעזור להם לפרוס כוחות שם, לעזור בפיקוח, גם לרצות את ישראל כי יהיה ניתן לסמוך על זה הרבה יותר וגם באמת להקים מחדש את הצבא הזה שהוא כרגע יחסית די מרוט ואני חושב שמהלך כזה הוא המהלך המתבקש והוא יכול גם לייצב את האזור לאורך זמן", הוסיף.
בהמשך נתן את דעתו על שיתוף הפעולה עם האמריקנים ועדכונם לגבי פעולות שונות: "העניין הזה של העדכון קורה כל הזמן והוא קריטי וזה סוג של אמון וביטחון הדדי. בסוף האמריקנים שמו פה צ'ק מאוד רציני, הפריסה של חצי מהצי שלהם כדי לאיים על איראן ולמנוע התלקחות, ישראל פועלת תחת המטרייה הזאת כרגע די בנוחות, לפחות עד לרגע זה בלי התערבות איראנית שזה יכול היה לשנות את התמונה מבחינת היכולת למקד את חיל האוויר, מבחינת היכולת של ישראל כרגע לעסוק בנושא הלבנוני ובנושא הזה של פירוק חיזבאללה, אבל האמריקנים, זה המפתח, וכאן חוזרת הבעיה של מידת האמון שקיימת, בסוף הבחירות האלה מתקיימות ב־5 בנובמבר. זה מעבר לפינה ואם עכשיו מתכננים איתם דברים, ואפשר לעשות את זה כבר ב־6 בנובמבר, אז זה הזמן ואפשר לעלות קומה אגב, לא רק בלבנון, גם לגבי איראן. אני חושב שאפשר ללכת למהלכים הרבה יותר נרחבים כי גם מצבם של האיראנים, בנקודת הזמן הזאת, הוא הכי גרוע...".
עוד הוסיף: "יש פה איזושהי תשוקה וקצת שכרון כוח שאומנם באמת הצליח לנו בצורה יוצאת מן הכלל, אבל תמיד השאלה היא באיזו נקודה הלכנו רחוק מדי ולא מיצינו מהלכים שאפשר היה לעשות אותם אולי בצורה מדינית. יש לישראל יכולות לפגוע באיראן, זה לא הדיון. האם להשמיד את הכול? אני מטיל ספק, אבל יכול להיות שהאיראנים נמצאים בנקודה שהם בעצמם, עם לחץ אמריקני כבד, יכולים ללכת אחורה בעיקר בנושא הגרעין כי זה הדבר המדאיג ביותר. כדי ללכת על האיום הגרעיני צריך לעשות מהלכים הרבה יותר כבדי משקל, עובדה שגם האמריקנים מוטרדים ולפי מיטב הבנתי מקיימים כבר משאים ומתנים כאלה או אחרים מאחורי הקלעים מול פניות דווקא שבאות מצד איראן, לנסות ולהחזיר הסכם גרעין על הפרק, לכן ללכת עכשיו לעוד הרפתקה שיכול להיות שפה היא תיראה טוב, אבל היא לא באמת תחסל את איום הגרעין. זה די דומה לחיזבאללה, פגענו בו מאוד קשה, אבל הארגון לא הושמד, הוא שם. מרבית המחבלים שלו עדיין שם, יש לו עדיין אלפי טילים והוא ישתקם".
לקראת סיום השיחה התייחס גם לסוגיית החטופים ואמר: "יכול להיות שיש פה גם הזדמנות מאוד גדולה, אולי אפילו רמז על זה בדבריו באו"ם, ללכת על עסקה רחבה, כוללת, לא לחזור לעסקה הקודמת שנדמה לי שברור שהיא מתה, אלא עסקה שהיא הרבה יותר רחבה שתכלול כמובן גם את פירוז רצועת עזה כי ישראל צריכה את השטח הזה מפורז, אבל להביא את כל החטופים הביתה, זה הדבר הכי חשוב. ההישג הכי גדול זה להחזיר את כולם".