ההודעה של צה"ל על תחילת התמרון הקרקעי בדרום לבנון, לראשונה מאז מלחמת לבנון השנייה ב-2006, מעלה נשכחות ושאלות מהותיות על השינויים שחלו בצבא מאז אותה מערכה שנחרתה בזיכרון הלאומי כתקופה של לחימה בשטח עוין שאליה הצבא לא נערך כראוי. לשאלה המרכזית - האם לאחר 18 שנים, צה"ל הפיק את הלקחים הנדרשים מהמלחמה ההיא, והאם הכוחות הקרקעיים של היום ערוכים ומוכנים טוב יותר מאשר בעבר, יש לשמחתנו תשובה ברורה וחיובית.
ב-2006, התמרון הקרקעי בלבנון התאפיין בקשיים רבים. הצבא הגיב אז מעכשיו להרגע להריגתם של חמישה חיילים ולחטיפתם של שניים. צה"ל, שהתבסס אז בעיקר על כוח אווירי ועוצמת אש מרחוק, גילה שהוא מתקשה להתאים את עצמו לשטח ההררי וללחימה בתנאים של גרילה מול כוחות חיזבאללה. הכוחות נתקלו בקשיים לוגיסטיים, בחוסר הכנה מספקת ובקושי לפעול בצורה מתואמת. התוצאה הייתה מערכה קרקעית לא מיטבית מבחינת ההישגים, כאב לאומי רב ותחושה של חוסר הצלחה.
עם זאת, מהודעות צה"ל הנוכחיות, הרושם שמתקבל הוא כי התמרון הקרקעי הנוכחי תוכנן בקפידה. כוחות אוגדה 98, בהם קומנדו, צנחנים ושריון מחטיבה 7, נערכו במשך חודשים, אימנו ותיאמו את המהלכים עם תקיפות אוויריות וארטילריה – מה שמרמז על חשיבה מבצעית עמוקה יותר מהעבר. מבצע "חיצי הצפון" אינו נפרד מהמערכה בעזה, והכוחות פועלים במקביל במספר חזיתות. הניסיון המבצעי שצברו הכוחות שלנו הוא מעבר לכל תרגול ואימון, הוא הדבר עצמו.
בתיאום בין לוחמי היבשה למאמצים האוויריים ולארטילריה היבשתית טמון המפתח להצלחה ולתוצאות מבצעיות מדויקות יותר. התיאום הצמוד שיסנכרן את כלל הכוחות יאפשר להכות במטרות טרור בצורה יעילה ומדויקת יותר. הפרקטיקה כאמור כבר יושמה ברצועת עזה בחודשי הלחימה האחרונים.
בנוסף, שיפור המודיעין והיכולת לזהות מטרות בצורה מדויקת יותר מהווה יתרון חשוב לעומת 2006. אז, נתונים מדויקים על מיקום כוחות חיזבאללה ותשתיותיהם, לא הגיעו לכוחות בשטח בזמן אמת, מה שהוביל לחוסר אפקטיביות מבצעית. כיום, המודיעין המתקדם מאפשר לזהות אתרים מאיימים כמו הכפרים בדרום לבנון המהווים סכנה מיידית ליישובי הצפון ולכוחותינו, ולפעול בצורה מדויקת וממוקדת.
לא הרבה זוכרים, אך את כוחות חיזבאללה תגברו אז מאות לוחמי מליציות איסלמיסטיות מסומליה, כיום מזוהה מוטיבציה דומה של מליציות פרו-איראניות מעיראק להגיע ולסייע לחיזבאללה. יש לקוות שגם לאלה צה"ל מכין תגובת סיכול הולמת.
מבחינה גיאוגרפית, צה"ל שואף להימנע מהטעות של התפשטות למרחבים גדולים ומורכבים. במלחמת לבנון השנייה, הפעולות הקרקעיות התפרשו על שטחים נרחבים, מה שהוביל להסתבכויות רבות. הפעם, לפחות ע"פ המוצהר, הפעולה הקרקעית מוגבלת ומתוחמת לאזור ספציפי בדרום לבנון, מתוך הבנה שהרחבת המערכה עלולה להוביל להסלמה בלתי רצויה.
אחד השינויים הבולטים הוא ההכנה הקרקעית היסודית של הכוחות הלוחמים. מדובר ב"הכנת הקרקע" תרתי משמע. במלחמת לבנון השנייה היו טענות כי הכוחות הקרקעיים לא התאמנו מספיק לתנאי השטח ההררי של דרום לבנון. לעומת זאת, היום, הכוחות הקרקעיים השקיעו חודשים בהכנות ובאימונים מותאמים לגזרה הצפונית, במטרה להתמודד עם האתגרים הצפויים בצורה טובה יותר. ההכנות הללו נועדו למנוע טעויות ולאפשר לכוחות לפעול בצורה מחושבת ואפקטיבית יותר.
אך למרות התכנון הקפדני וההכנות הרבות, נשאלת השאלה אם כל זה יספיק לניצחון ברור בשדה הקרב הלבנוני המורכב. צה"ל מבקש להיצמד לתקיפות ממוקדות בדרום לבנון, הלקחים ממלחמת לבנון השנייה נוכחים בבחירה במבצע קרקעי "מתוחם". המטרה היא לפגוע בתשתיות טרור ישירות מאיימות על קו הגבול, לפחות כיעד ראשוני.
שמירה על ביטחון תושבי הצפון עומדת במרכז המערכה, והמסר לציבור בישראל ומחוצה לה ברור: צה"ל פועל בתיאום עם הדרג המדיני להשגת המטרות הלאומיות, מבלי להיגרר להסלמה כוללת. למרות זאת, חיזבאללה הוא אויב עקשן ומתוחכם, ומלחמת גרילה באזור כה מורכב מחייבת מחשבה מדויקת וגמישות מבצעית. ישראל נדרשת לקחת בחשבון גם הסלמה שמעבר לשליטתה.
בסופו של דבר, על צה"ל להראות כי הוא למד את הלקחים הקשים מהמערכה הקודמת. תמרון קרקעי מחושב, מהיר וממוקד הוא צעד הכרחי. הציבור הישראלי מקווה שהשגיאות של 2006 לא יחזרו, ושצה"ל ישכיל לנצל את הכוח הקרקעי לצד האש מרחוק, כדי להגן על המדינה ולייצר אופק של שקט ארוך טווח.