נוכח האפשרות לתגובה ישראלית נגד איראן לאחר מתקפת הטילים, שוחחנו עם ד"ר שי הר-צבי, מומחה לארה"ב וחוקר בכיר במכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן, ולשעבר מנכ"ל בפועל של המשרד לנושאים אסטרטגיים, על המדיניות הצפויה מצד הממשל האמריקני.
ד"ר הר-צבי הסביר, כי ההתגייסות הרחבה של הממשל האמריקני לבלימת המתקפה האיראנית, כפי שקרה גם במתקפה הקודמת בחודש אפריל, משקפת את מחויבותו העמוקה של הנשיא ביידן לביטחונה של מדינת ישראל ("לא צריך להיות יהודי כדי להיות ציוני") ואת היותה של ארה"ב עמוד תווך מרכזי בביטחון הלאומי של ישראל. זאת, כפי שהומחש הלכה למעשה, בכיפת הפלדה המדינית, ביטחונית, צבאית וכלכלית שביידן העניק לישראל מאז ה-7 באוקטובר.
ה-BBC מעניק לגיטימציה לחיזבאללה? ביקורת חריפה בבריטניה
חזית חדשה, אויב מתוחכם: האתגרים בפעילות צה"ל בלבנון | אבי אשכנזי
"לתפיסת הממשל האמריקאי, אנו נמצאים כיום בצומת דרכים הרה גורל והימים הקרובים יקבעו האם העימות יידרדר למלחמה אזורית כוללת לא רק בין ישראל לאיראן, אלא למעשה בין המחנה הפרו-אמריקני לציר הרדיקלי. לכך יהיו השלכות שליליות רחבות - מדינות ערב המתונות עלולות למצוא עצמן נתונות למתקפות מצד המיליציות הפרו-איראניות במרחב, וכמובן יהיו השפעות על הכלכלה ומחירי הנפט.
"התפתחויות אלו עלולות אף להקרין על מערכת הבחירות לנשיאות ארה"ב, האמורות להתקיים בעוד כחודש, ולמעשה לפגוע בסיכויים של סגנית הנשיא, קמלה האריס".
"נראה, כי בניגוד לליל הכטב"מים לפני כחצי שנה, כאשר הממשל האמריקאי הפעיל לחצים על ישראל להבליג, הפעם קיימת הבנה בוושינגטון כי לישראל יש את הזכות להגיב ולמעשה היא חייבת להגיב. זאת, מתוך הערכה כי כל דרך פעולה אחרת של ישראל תתפרש על ידי הציר הרדיקלי כחולשה ישראלית, תקרין על דימוי ההרתעה של ישראל, ועלולה דווקא לחזק את הביטחון העצמי של איראן והציר הרדיקלי, חרף המכות הקשות שחיזבאללה ויתר גורמי הציר סופגים. הממשל אף מבין, כי ללא תגובה ישראלית, איראן תצליח לקבע מצב חדש, ללא תשלום מחירים כואבים, באופן שיעודד אותה לבצע תקיפות נוספות גם בעתיד.
מכאן עולה, כי בראיית הממשל השאלה המרכזית כעת היא לא לגבי נחיצות התגובה הישראלית, אלא לגבי עוצמת ויעדי התגובה. נראה, כי הממשל שואף כי הפעולה תהיה מידתית, שמצד אחד תעביר את המסר למשטר האיראני, אך בה בעת תהיה מידתית ולא קשה מדי. זאת, כדי לאפשר לאיראן מרחב הכלה ולא לאלץ אותה להגיב, באופן שיאיץ את ההידרדרות במדרון החלקלק לעבר עימות אזורי כולל.
הממשל אף רוצה להימנע ממצב בו הוא עצמו נגרר למעורבות ישירה במלחמה בין ישראל לאיראן. תפיסה זו באה לידי ביטוי על ידי הנשיא ביידן, שהבהיר כי הוא אינו תומך בתקיפת מתקני הגרעין של איראן. ביידן גם הוסיף, כי ארה"ב פועלת יחד עם בעלות בריתה במערב כדי להטיל סנקציות חדשות נגד איראן. בהקשר זה, יש להזכיר כי עד חודש אוקטובר 2025, המדינות החתומות על הסכם הגרעין, יכולות להשתמש במנגנון ה-Snapback כדי להחזיר את הסנקציות הבינלאומיות המוטלות על איראן, ללא יכולת של רוסיה וסין להטיל על כך וטו.
ישראל ניצבת בפני הזדמנות היסטורית לשנות את המציאות שהתהוותה באזור בשנים האחרונות ולפגוע קשות באיראן ובשלוחיה ברחבי המזרח התיכון, ולמעשה ליצור ארכיטקטורה ביטחונית חדשה באזור. לשם כך, ישראל צריכה לנצל את הלגיטימציה הבינלאומית והאזורית בעקבות המתקפה האיראנית, כדי לגבש אסטרטגיה כוללת ורב-זירתית למצבי הסיום הרצויים לסיום המלחמה.
מעשית, לצד המשך הפעילות הצבאית המרשימה, עליה לפעול להרחבת שיתופי הפעולה האסטרטגיים עם ארה"ב ולהעמקת הברית האזורית עם מדינות ערב. התיאום עם וושינגטון ובעלות בריתנו במערב ובעולם הערבי הינו חיוני כדי להעצים את הפגיעה המדינית, הצבאית והכלכלית באיראן ובעיקר בפרויקט הגרעין.
זאת, נוכח העובדה שהאיום המשמעותי ביותר מצידה של איראן הוא התייצבותה כמדינת סף גרעינית והחשש כי המצוקות בהן היא נמצאת כיום עלולות לדחוק אותה לפרוץ להשגת נשק גרעיני בטווחי זמן קצרים יחסית. לצד כל זאת, מקבלי ההחלטות חייבים לחתור למימוש מטרת העל המיידית והדחופה ביותר של החזרת הביתה כל החטופות והחטופים, שכן שעון החול שלהם הולך ואוזל כל יום שהם נמקים במנהרות החמאס בעזה.