סוכנות הידיעות ״רויטרס״, חושפת היום (שישי) כי תכתובות אימייל שהגיעו לידיה מראות כי בכירים במשרד ההגנה האמריקאי הביעו חשש מפני המתקפות הישראליות על רצועת עזה ופינוי המוני של האוכלוסייה האזרחית כבר בחודש אוקטובר.
אחרי פליטת הפה של ביידן: ישראל מתכוננת להפציץ את היקר מכל לאיראן
לפי החשיפה, בכירה בפנטגון העבירה לבית הלבן אזהרה מפני מעשים אלו באומרה כי ״הפינוי ההמוני עלול להיות אסון הומניטרי ולהפר את החוק הבינלאומי, מה שיוביל להאשמות בפשעי מלחמה נגד ישראל״, כתבה דנה סטרול, אז סגנית עוזרת מזכיר ההגנה למזרח התיכון, באימייל מה-13 באוקטובר לעוזרים בכירים של הנשיא ג׳ו ביידן. סטרול העבירה הערכה של הוועד הבינלאומי של הצלב האדום שהותירה אותה ״בהלם מוחלט״, כפי שכתבה.
האימייל של סטרול ותכתובות אחרות שמפורסמות כעת, מצליחות לשפוך מעט אור על מאבקו של ממשל ביידן לאזן בין חששות פנימיים לגבי העלייה במספר ההרוגים בעזה, לבין תמיכתו הפומבית בישראל.
רויטרס בחן שלושה שרשורי אימיילים בין בכירים בממשל האמריקאי, מתאריכים 11 עד 14 באוקטובר, ימים ספורים לתוך המשבר. האימיילים, שנחשפים כעת בפעם הראשונה, מדגימים את הדאגה מוקדמת במחלקת המדינה ובפנטגון שמספר ההרוגים העולה בעזה עלול להפר את החוק הבינלאומי ולסכן את הקשרים של ארה״ב בעולם הערבי. ההודעות גם מראות לחץ פנימי בממשל ביידן לשנות את המסרים שלו מהבעת סולידריות עם ישראל להכללת אהדה לפלסטינים והצורך לאפשר יותר סיוע הומניטרי לעזה.
בכירים בממשל ביידן אומרים כי הם מאמינים שהלחץ של הבית הלבן על ראש הממשלה בנימין נתניהו באותם ימים ראשונים עשה את ההבדל, ומנע אסון גרוע עוד יותר. בשיחות פרטיות, הבית הלבן ביקש מישראל לדחות את המתקפה הקרקעית כדי לתת יותר זמן לארגוני סיוע להכין עזרה לעקורים ולתת לישראל יותר זמן להגיע להסכם עם החמאס, כך אמרו גורמים בממשל לכתבים בתדרוכי רקע באותה עת.
תגובה מאוחרת מידי לסבל הפלסטיני
שלושה בכירים אמריקאים יודעי דבר ששוחחו עם סוכנות הידיעות ״רויטרס״ אמרו כי הבית הלבן איחר להתייחס לסבל הפלסטיני ברצועת עזה, ובעוד הפלישה הקרקעית הישראלית נדחתה בסופו של דבר בכ-10 ימים, שלושת הבכירים ייחסו את העיכוב להכנות מבצעיות של הצבא הישראלי מאשר ללחץ אמריקאי. בתגובה לדברים שעלו בחשיפת רויטרס, הבית הלבן אמר כי ״ארה״ב מובילה מאמצים בינלאומיים להכניס סיוע הומניטרי לעזה״ וכי ״זו עדיפות עליונה ותמשיך להיות כזו״. עוד התייחס הבית הלבן לנאמר והוסיף כי ״לפני המעורבות האמריקאית, לא נכנסו מזון, מים או תרופות לעזה״.
הן הצמרת הישראלית והן צמרת ארגון חמאס נחקרים בחשד לביצוע פשעי מלחמה בעקבות מתקפת חמאס. ביוני השנה, ועדה של האו״ם הסיקה כי יש ראיות אמינות לכך שחמאס וקבוצות פלסטיניות חמושות אחרות ביצעו פשעי מלחמה כולל עינויים ולקיחת בני ערובה. הוועדה גם מצאה ראיות לפשעי מלחמה ישראליים מהשימוש של המדינה בחומרי נפץ מסיביים בעזה בחודשים הראשונים של המלחמה.
ממשל ביידן וקמפיין הנשיאות של סגנית הנשיא קמלה האריס נותרים לכודים בין שני מחנות חזקים - דמוקרטים פרו-ישראלים ופרוגרסיבים צעירים יותר פרו-פלסטינים. יריבה הרפובליקני של האריס, הנשיא לשעבר דונלד טראמפ, אומר שהוא זה ״שיסיים״ את המלחמה ״במהירות״ אם ינצח בבחירות לנשיאות בנובמבר, מבלי לפרט כיצד. אך פרשני מדיניות חוץ אומרים כי הבחירות לא צפויות לשנות משמעותית את מדיניות ארה״ב כלפי ישראל, בהתחשב בתמיכה הארוכה של שתי המפלגות במדינה.
האימיילים שנבחנו על ידי רויטרס מראים מאבק בתוך ממשל ביידן להזהיר את הבית הלבן מהמשבר המתקרב - והתנגדותו הראשונית של הבית הלבן להפסקת אש בימים הראשונים והכאוטיים של המלחמה. שלושת סטי חילופי האימיילים החלו ב-11 באוקטובר, במהלך היום החמישי של תקיפות אוויריות ישראליות לאחר חדירת החמאס לשטחה וביצוע מעשי הטבח.
מאבדים אמינות בעולם הערבי
בשלב מוקדם, גברו החששות בתוך הממשל לגבי תדמיתה של אמריקה בקרב בעלות בריתה הערביות. לאחר שתקיפות אוויריות ישראליות פגעו בבתי חולים, בתי ספר ומסגדים בעזה, בכיר הדיפלומטיה הציבורית במחלקת המדינה האמריקאית, ביל רוסו, אמר לבכירי מחלקת המדינה כי וושינגטון ״מאבדת אמינות בקרב קהלים דוברי ערבית״ בכך שאינה מתייחסת ישירות למשבר ההומניטרי, כך על פי אימייל מה-11 באוקטובר. רשויות הבריאות בעזה דיווחו באותו יום על מספר הרוגים של כ-1,200.
בזמן שישראל הצדיקה את המתקפות המדוברות, באומרה שחמאס משתמש במבנים אזרחיים למטרות צבאיות, רוסו כתב כי דיפלומטים אמריקאים במזרח התיכון עוקבים אחר דיווחי תקשורת ערבית המאשימים את ישראל בביצוע ״רצח עם״ ואת וושינגטון בשותפות לפשעי מלחמה. ״חוסר התגובה של ארה״ב לתנאים ההומניטריים של הפלסטינים לא רק לא יעיל ומזיק, אלא אנחנו גם מואשמים בשותפות לפשעי מלחמה פוטנציאליים בכך שאנו שותקים לגבי פעולות ישראל נגד אזרחים״, כתב רוסו.
באותה עת, עובדי חירום נאבקו להציל אנשים שנקברו תחת הריסות מתקיפות אוויריות ישראליות ואהדת העולם החלה לעבור מישראלים שנרצחו לאזרחים פלסטינים במצור.
בפנייה למנהיגי מחלקת המדינה, רוסו דחק לפעול במהירות לשינוי העמדה הציבורית של הממשל מתמיכה בלתי מסויגת בישראל ובמבצע הצבאי שלה בעזה. ״אם מהלך זה לא יתהפך במהירות לא רק במסרים, אלא גם במעשים, הוא מסכן את עמדתנו באזור לשנים הבאות״, כתב. רוסו התפטר במרץ, בטענה לסיבות אישיות. הוא סירב להגיב.
הדיפלומטית הבכירה למזרח התיכון במחלקת המדינה, ברברה ליף, העבירה את האימייל של רוסו לבכירי הבית הלבן כולל ברט מקגורק, יועצו הבכיר של ביידן לענייני המזרח התיכון. היא הזהירה כי היחסים עם ״שותפים ערביים שאחרת היו נאמנים״ נמצאים בסיכון בשל סוגי החששות שהועלו על ידי רוסו. מקגורק השיב כי אם השאלה היא האם הממשל צריך לקרוא להפסקת אש, התשובה היא ״לא״. הוא הוסיף, עם זאת, כי וושינגטון תומכת ״במאת האחוזים״ במסדרונות הומניטריים והגנה על אזרחים. מקגורק וליף סירבו להגיב לכתבה זו.
בעקבות האימייל של רוסו, העמדה הציבורית האמריקאית נותרה ללא שינוי משמעותי במשך היומיים הבאים, כפי שעולה מבדיקת הצהרות פומביות שביצעה סוכנות הידיעות ״רויטרס״. גורמים אמריקאים המשיכו להדגיש את זכותה של ישראל להגן על עצמה ואת התוכניות לספק לירושלים סיוע צבאי.
תרימו אמברקס
ב-13 באוקטובר, יומיים לאחר האימייל של רוסו, מטוסים ישראליים הטילו כרוזים מעל צפון עזה, ומזהירים מיליון תושבים לעזוב את בתיהם. נתניהו נתן לתושבים 24 שעות לברוח בעוד כוחות ישראליים בגיבוי טנקים החלו במתקפה קרקעית בתוך השטח בשליטת החמאס של 2.3 מיליון איש. הוא נשבע להשמיד את החמאס בעקבות התקפתו.
צו הפינוי הדאיג סוכנויות סיוע והאו״ם. עד אז, התקיפות האוויריות של ישראל מחקו שכונות שלמות. הוועד הבינלאומי של הצלב האדום (ICRC) בז'נבה פרסם הצהרה, אומר כי הצו של ישראל ״אינו תואם את החוק ההומניטרי הבינלאומי״ מכיוון שיחתוך אספקת מזון, מים וצרכים בסיסיים אחרים בעזה. באופן פרטי, בשיחת טלפון באותו יום עם סטרול, מנהל המזרח התיכון של ICRC, פבריציו קרבוני, היה יותר חד, כפי שמראים האימיילים.
״הצלב האדום אינו מוכן לומר זאת בפומבי, אך מעלה בחוגים פרטיים את החשש שישראל קרובה לביצוע פשעי מלחמה״ כתבה סטרול באימייל מה-13 באוקטובר, בתארה את השיחה. האימייל שלה היה מופנה לבכירי הבית הלבן כולל מקגורק, יחד עם בכירי מחלקת המדינה והפנטגון. ״הקו העיקרי שלהם הוא שבלתי אפשרי למיליון אזרחים להתפנות בכזאת מהירות״ כתבה סטרול. גורם אמריקאי אחד בשרשרת האימיילים אמר שיהיה בלתי אפשרי לבצע פינוי כזה מבלי ליצור ״אסון הומניטרי״.
כאשר נשאל על שיחת הטלפון של קרבוני עם סטרול, הצלב האדום אמר כי הוא ״עובד באופן קבוע עם צדדים לסכסוכים מזוינים ואלה שיש להם השפעה עליהם כדי להגביר את הכבוד לחוקי המלחמה במטרה למנוע סבל אזרחי בסכסוך. אנו מתייחסים לשיחות כאלה כסודיות לחלוטין״.
הבית הלבן הביע בפרהסיה תמיכה מדודה בתוכניות הישראליות. דובר הבית הלבן אמר לכתבים כי פינוי כה גדול הוא ״משימה קשה״ אך וושינגטון לא תטיל ספק בישראל. שר ההגנה האמריקאי לויד אוסטין אמר כי הסיוע הצבאי האמריקאי ימשיך לזרום לישראל.
באופן פרטי, כמה בכירים אמריקאים היו מודאגים שאין דרך בטוחה לצאת מעזה הצפופה, כך אמרו כמה בכירים אמריקאים לרויטרס. ישראל הטילה מצור. שכנתה הדרומית, מצרים, לא תפתח את גבולותיה כחלק ממדיניותה ארוכת הטווח למנוע יישוב מחדש המוני של פלסטינים. חלק מהפלסטינים שברחו מצפון עזה נהרגו כאשר ישראל הפציצה מכוניות ומשאיות.
באימייל תשובה לסטרול, מקגורק אמר שוושינגטון עשויה להיות מסוגלת לשכנע את ישראל להאריך את המועד האחרון לפינוי הפלסטינים מעבר ל-24 שעות, אומר שהממשל ״יכול לקנות קצת זמן״ אבל הצלב האדום, האו״ם וסוכנויות הסיוע צריכים לעבוד עם מצרים וישראל להתכונן לפינוי, כתב.
מקגורק, מומחה ותיק לעיראק, השווה את המצב למבצע הצבאי בהובלת ארה"ב נגד לוחמי דאעש במוסול בין 2016 ל-2017, התקפה שהשאירה את העיר העיראקית בהריסות. הוא אמר שהאסטרטגיה הצבאית וההומניטרית בהתקפה על מוסול תוכננו יד ביד. שני גורמים בשרשרת האימיילים השיבו שיהיה בלתי אפשרי להקים את התשתית הנחוצה בזמן כה קצר. אחד הזכיר למקגורק שמבצע מוסול היה תוצאה של תכנון ארוך יותר. לקבוצות הומניטריות היו חודשים להתארגן ולספק תמיכה לאזרחים עקורים.
״הערכתנו היא שפשוט אין דרך לבצע עקירה בקנה מידה כזה מבלי ליצור אסון הומניטרי״, כתבה פאולה טופרו, בכירה בבית הלבן האחראית על תגובה הומניטרית, באימייל. יידרשו ״חודשים״ כדי להקים מבנים שיספקו ״שירותים בסיסיים״ ליותר ממיליון אנשים. היא ביקשה שהבית הלבן יאמר לישראל להאט את ההתקפה שלה. ״אנחנו צריכים שממשלת ישראל תאט בדחיפת אנשים דרומה״, כתבה טופרו. אנדרו מילר, אז סגן עוזר מזכיר המדינה במשרד לענייני המזרח הקרוב, דחק בעמיתיו לפעול במהירות.
״אם אנחנו נוטים להתערב אצל הישראלים כדי להניא אותם מלדרוש פינויים המוניים, נצטרך לעשות זאת בקרוב, ברמה גבוהה ובנקודות מגע מרובות״, כתב מילר. הוא התפטר ביוני, בטענה לסיבות משפחתיות.
הערותיו הפומביות של ביידן על עזה נתנו לנתניהו יד חופשית נגד חמאס. באותה עת, ביידן נתקל רק במחאות מפוזרות מהאגף השמאלי של המפלגה הדמוקרטית על תמיכתו בתגובת הנגד של ישראל. וושינגטון הדהדה באופן נרחב בארה״ב את ההשוואה של ישראל בין התקפת החמאס לבין התקפות ה-11 בספטמבר 2001 על ניו יורק. העמדה הציבורית של הממשל החלה להשתנות ב-13 באוקטובר. במסיבת עיתונאים בדוחא, מזכיר המדינה האמריקאי אנתוני בלינקן הכיר לראשונה בפומבי ב״סבל של משפחות פלסטיניות בעזה״. וושינגטון הייתה בשיחות מתמידות עם הישראלים וקבוצות סיוע כדי לעזור לאזרחים בעזה, הוסיף.
למחרת, ב-14 באוקטובר, הרטוריקה של ביידן השתנתה. הוא אמר בנאום שהוא מעניק עדיפות דחופה למשבר ההומניטרי בעזה והורה לצוות שלו לעזור להגביר את הסיוע לאזור המלחמה. לא ברור אם האימיילים של רוסו ואחרים השפיעו על ההצהרות של בלינקן וביידן.
נשק הועבר במהירות
בעוד פקידים אמריקאים העריכו את המשבר ההומניטרי, ישראל לחצה על וושינגטון לקבל יותר נשק. ב-14 באוקטובר, בכיר בשגרירות ישראל בוושינגטון דחק במחלקת המדינה להאיץ משלוח של 20,000 רובים אוטומטיים למשטרת ישראל, על פי האימיילים.
יועץ הגנה בכיר ישראלי, אורי כצב, התנצל באימייל מה-14 באוקטובר בפני עמיתתו במחלקת המדינה על שהפריע לה בסוף השבוע אך אמר שמשלוח הרובים היה ״דחוף מאוד״ ונדרש אישור אמריקאי. כריסטין מינריץ' - פקידה במחלקת המדינה האחראית על אישור מכירות נשק, מנהלת בקרת הסחר בהגנה - אמרה לכצב שהרובים לא יאושרו ב-24 עד 48 השעות הקרובות. משלוחי נשק גדולים כאלה יכולים לקחת זמן, דורשים אישור ממחלקת המדינה והודעה לקונגרס. כצב והשגרירות הישראלית סירבו להגיב.
ג'סיקה לואיס, אז עוזרת מזכיר המדינה לעניינים פוליטיים וצבאיים, העבירה את האימייל של מינריץ' ואת בקשת ישראל לרובים למשרד הדמוקרטיה, עבודה וזכויות אדם (DRL) במחלקת המדינה. ה-DRL בוחן מכירות נשק פוטנציאליות של ארה״ב כדי להבטיח שהן לא נשלחות לצבאות המעורבים בהפרות זכויות. לואיס ביקשה מהמשרד להאיץ את הבדיקה שלו ולהסביר ״בדחיפות״ כל התנגדות לחבילות נשק ספציפיות לישראל, על פי האימיילים. לואיס התפטרה ביולי.
כריסטופר לה מון, סגן עוזר מזכיר המדינה ב-DRL, המליץ לדחות יותר מתריסר חבילות נשק, כולל משגרי רימונים, חלקי נשק, רובים וחלקי חילוף לרובים. בתשובה ללואיס, הוא ציין חששות לגבי ״התנהלות״ של יחידות משטרה ישראליות ספציפיות, כולל יחידת העילית של משמר הגבול, הימ"מ.
לה מון כתב שהיו ״דיווחים רבים״ על מעורבות הימ״מ ב״הפרות גסות של זכויות אדם״. ה-DRL העלה התנגדויות נגד 16 חבילות נשק נפרדות לישראל, על פי האימייל ומקור המכיר את הנושא. כמעט כל המשלוחים יצאו לפועל למרות התנגדויות המשרד, אמר המקור. משימות הימ"מ כללו בסופו של דבר חילוץ של ארבעה בני ערובה ישראלים ב-8 ביוני שגורמי בריאות בעזה אומרים שהרג יותר מ-200 פלסטינים. מינריץ', לה מון, לואיס והשגרירות הישראלית סירבו להגיב.
וושינגטון שלחה לישראל כמויות גדולות של תחמושת מאז תחילת המלחמה בעזה, כולל יותר מ-10,000 פצצות הרסניות במשקל 2,000 ליברות ואלפי טילי הלפייר, מאז תחילת המלחמה בעזה, כולל אלפי טילים מונחי דיוק ופצצות במשקל 2,000 ליברות שיכולות להרוס אזורים צפופי אוכלוסין ושימשו לקריסת מנהרות ובונקרים. כך לפי גורמים אמריקאים מעורים בפרטים.
כמה קבוצות זכויות אדם מאשימות את השימוש בכלי נשק אלה במותם של אזרחים. אמנסטי אינטרנשיונל ציין לפחות שלושה מקרים מה-10 באוקטובר עד ינואר 2024 בהם נשק שסופק על ידי ארה״ב הרג אזרחים, כולל נשים וילדים, ב״הפרות חמורות״ של החוק ההומניטרי הבינלאומי. ביולי, הוא הזהיר מפני שותפות אמריקאית במה שהוא כינה שימוש בלתי חוקי של ישראל בנשק אמריקאי לביצוע פשעי מלחמה - האשמה שארה"ב דחתה.
דו״ח של מחלקת המדינה במאי אמר שייתכן שישראל מפרה את החוק הבינלאומי בשימוש בנשק אמריקאי, אך אמר שלא יכול לומר זאת באופן מוחלט בשל הכאוס של המלחמה והאתגרים באיסוף נתונים. דובר השגרירות הישראלית דחה האשמות שישראל פגעה באזרחים. ״ישראל היא דמוקרטיה המצייתת לחוק הבינלאומי״, אמר הדובר.