החברה העזתית היא בעלת אוריינות דיגיטלית מרשימה. לכל אחד בעזה יש גישה לעשרות קבוצות דיון ולעיתים קצב ההודעות בהן מגיע לעשרות, ואף למאות הודעות בדקה. כל אירוע מסוקר מיידית. הבוקר נפתח אצלם עם התרפקות על העבר.

הם נזכרו בשעתם הגדולה - "יום המעבר" (את הגדר) כפי שה-7.10 נקרא אצלם. מנהיגם חאלד משעל אף נשא נאום שבו הוא אמנם מכיר ב"נצחונות הטקטיים של צה"ל" (כוונתו למיטוט פירי מנהרות, הרס תשתיות ואבדן לוחמים), אבל ציין כי החמאס לעומת זאת נמצא בתחילתו של ניצחון אסטרטגי.

דקות לאחר הירי למרכז: ההודעה החריגה של דובר צה"ל בערבית
בשקט בשקט: ישראל בדרך להפסיק להיות תלויה בחימושים האמריקאים

בצפון רצועת עזה, נמצאת האוכלוסייה שהיא הגרעין הקשה של תומכי חמאס. רובם צעירים, אשר נשארו שנה שלמה בעיר עזה, וזאת למרות כל הקשיים. חלקם נאחזים בה (על פי עיקרון ה"צומוד" – עמידה איתנה) ביחד עם נשותיהם וילדיהם ומהווים כך את בסיס התמיכה לאלפי מחבלי חמאס הנטמעים בקרב האוכלוסייה. 

גם תחילתו של המבצע הקרקעי אתמול בג’בליה, לא עצרה אותם מהחגיגות. הם מתורגלים. זוהי הפשיטה הרביעית של צה"ל לאזור זה. משרד בטחון הפנים של חמאס, שכמו עיריית עזה ושרותי ההצלה, מתפקד עדיין בעיר עזה ושולט באוכלוסייה ביד רמה, הוציא הנחיות ברורות לאוכלוסייה להמשיך במדיניות הרגילה.

ההרס בג'באליה (צילום: Atia Mohammed/Flash90)
ההרס בג'באליה (צילום: Atia Mohammed/Flash90)

"אנו קוראים לאנשינו הסבלניים שלא להגיב לאיומים ולא לפנות את בתיהם ולעבור לדרום רצועת עזה. המשרד קורא לאזרחים אשר חשים סכנה מיידית, לעבור לשכונה הסמוכה עד לחלוף הסכנה ולחזור לבתיהם בהקדם האפשרי לאחר סיום הפשיטה. אנו מדגישים שהטענות לקיומם של אזורים בטוחים בדרום הרצועה הן שקריות. כל אזורי הרצועה מותקפים, כולל אוהלי העקורים, בנוסף לתנאים ההומניטריים הקטסטרופליים מהם סובלים העקורים באזורים שמדרום לנחל עזה (ציר נצרים א.ע.)", כך נכתב.

המסר ברור. להנהגת החמאס החשוב מכל הוא היצמדות אוכלוסיית צפון הרצועה לקרקע. לכל היותר לשחק "כיסאות מוזיקליים" מול צה"ל. למספר ימים עוברים משכונה שבה יש פשיטה לשכונה אחרת, ואז חוזרים מיידית. העיקר לא לחצות את ציר נצרים דרומה מבלי יכולת לחזור לעיר עזה. העיר שהיא המעוז החשוב ביותר לחמאס לשמר בו את אחיזתו השלטונית ואת האיום הצבאי לעבר מרכזי האוכלוסייה הקרובה בישראל: שדרות, קיבוצי העוטף והעיר אשקלון.

בפורומים העזתים אף עבר המסר המדויק לאן לנוע: “המצב בשכונת שייח' רדואן שקט. בג’בליה המצב קשה בגלל ההפגזות". שייח' רדואן, שגם בה טרם תמרן צה"ל במשך כל השנה האחרונה, הפכה מעשית לאחד המוקדים הגדולים של חמאס ברצועה. כמובן ששיגורי הרקטות הבוקר התקבלו אף הם בצהלולים בכל פורומי הדיון העזתים, אולם עד מהרה הפכה השמחה לבהלה גדולה.

בשעות הצהריים פרסם דובר צה"ל הודעת פינוי גורפת לכל אזור צפון הרצועה. זהו אינו אירוע נקודתי. ההוראה הגורפת למעשה מכסה כשליש מכל צפון הרצועה: החל מהגבול עם ישראל, כולל את כל ישובי צפון הרצועה: בית חאנון, בית להייה, עטאטרה, שייח' זיאד וכמובן ג’בליה. שטחי הפינוי גם כוללים חלקים מהשכונות הצפוניות בעיר עזה עצמה: כארמה, מחנה שאטי וחלקים משייח' רדואן. 

וכעת, ניצבים אזרחי עזה, בפעם הראשונה מזה חודשים רבים, בפני הברירה: האם להישאר ולהסתכן – או להתחיל לנוע דרומה לאזור ההומניטארי כפי שמורה להם צה"ל. אם 100,000-150,000 איש הנמצאים באזור שקיבל הוראת פינוי ינועו דרומה, זו תהיה הפעם הראשונה מאז נובמבר שבה אוכלוסייה בהיקף רציני תעזוב את העיר עזה.

עבור חמאס זהו הקרב החשוב ביותר. עבור ישראל נפתחה סוף סוף הדרך ללחוץ את החמאס בנקודה הכי חשובה והכי כואבת עבורם: היאחזות האוכלוסייה שלהם בצפון הרצועה. ריקון צפון עזה, ובפרט העיר עזה מתושביה – יהיה עבורם הפסד אסטרטגי יותר מאשר כל פיר מנהרה.