ה״ניו יורק טיימס״ פרסם היום (שבת) פרוטוקולים של פגישות חשאיות של החמאס, שנמצאו כביכול על ידי צה״ל במהלך הפעילות ברצועת עזה, ומספקים תיעוד מפורט של התכנון לטבח ב־7 באוקטובר, כמו גם את נחישותו של יחיא סינוואר לשכנע את בעלות הברית, איראן וחיזבאללה, להצטרף להתקפה או להתחייב למאבק רחב יותר עם ישראל.

המסמכים מראים גם מאמצים נרחבים להטעות את ישראל לגבי כוונותיו של הארגון, בעוד הוא הניח את היסודות למתקפה. המסמכים מורכבים מפרוטוקולים של עשר פגישות תכנון חשאיות של קבוצה קטנה של מנהיגים פוליטיים וצבאיים של החמאס בתקופה שקדמה למתקפה, 30 עמודים של פרטים שלא נחשפו בעבר על אופן פעולתה של הנהגת החמאס וההכנות שנעשו להתקפה.

"שרים אותו בעזה": 50 שנה אחרי - "תחתונים וגופיות" רלוונטי מתמיד | ריאיון
תקרית בינלאומית בלבנון: עמדות יוניפי"ל הותקפו - בעולם מאשימים את צה"ל

ראשית, החמאס תכנן במקור לבצע את ההתקפה, שכונתה בשם הקוד "הפרויקט הגדול", בסתיו 2022, אך הקבוצה דחתה את ביצוע התוכנית בעודה מנסה לשכנע את איראן וחיזבאללה להשתתף.

בנוסף, בזמן שהכינו טיעונים שכוונו לחיזבאללה, מנהיגי החמאס אמרו כי "המצב הפנימי" של ישראל – התייחסות מרומזת לרפורמה המשפטית והפגנות הענק ברחבי ישראל – היה בין הסיבות להנעתו של ״קרב אסטרטגי״.

עוד נכתב כי ביולי 2023, החמאס שלח בכיר בכיר ללבנון, שם הוא נפגש עם מפקד איראני בכיר וביקש עזרה בתקיפת אתרים רגישים בישראל בתחילת ההתקפה. המפקד האיראני אמר לחמאס שאיראן וחיזבאללה תומכים עקרונית, אך זקוקים לזמן נוסף להתכונן; הפרוטוקולים אינם מציינים עד כמה מפורטת הייתה התוכנית שהוצגה על ידי החמאס לבעלות בריתו.

המסמכים גם מציינים שהחמאס תכנן לדון בהתקפה בפירוט רב יותר בפגישה עתידית עם חסן נסראללה, מנהיג חיזבאללה באותה עת, אך אינם מבהירים האם הדיון אכן התקיים.

חמאס פורצים את הגדר ב-7 באוקטובר (צילום: רויטרס)
חמאס פורצים את הגדר ב-7 באוקטובר (צילום: רויטרס)

החמאס הרגיש בטוח בתמיכה הכללית של בעלות בריתו, אך הסיק שייתכן שיצטרך להמשיך ללא מעורבותם המלאה. ההחלטה לתקוף, כך נכתב, הושפעה גם מרצונו של החמאס לשבש מאמצים לנרמול היחסים בין ישראל לערב הסעודית, מהתבססות הכיבוש הישראלי בגדה המערבית ומהמאמצים הישראליים להשיג שליטה רבה יותר על מתחם מסגד אל-אקצא.

החמאס נמנע במכוון מעימותים משמעותיים עם ישראל במשך שנתיים מ-2021, על מנת למקסם את אלמנט ההפתעה של התקפת ה-7 באוקטובר. כפי שהמנהיגים ראו זאת, הם "חייבים לשמור על האויב משוכנע שהחמאס בעזה רוצה רגיעה".

המנהיג העליון של איראן, עלי חמינאי, הכחיש בפומבי שלאיראן היה תפקיד כלשהו בטבח ה־7 באוקטובר. גורמים אמריקאים תיארו מודיעין המראה שמנהיגים איראנים מרכזיים הופתעו, מה שהגביר את הספקות לגבי תפקיד ישיר של איראן בתכנון. עם זאת, מנהיגי החמאס דיברו באופן כללי על התמיכה שקיבלו מבעלות ברית אזוריות, והיו דיווחים מפוזרים ולעתים סותרים שגורמים איראנים וחיזבאללה סייעו בתכנון ההתקפה ובאימון לוחמים.

הפרוטוקולים, כך לפי ה״ניו יורק טיימס״, התגלו במחשב שנמצא בסוף ינואר על ידי חיילי צה״ל, בעת חיפושים במרכז פיקוד תת־קרקעי של החמאס בחאן יונס, בדרום עזה, ממנו ברחו לאחרונה מנהיגי הארגון.

סינוואר (צילום: רויטרס)
סינוואר (צילום: רויטרס)

הטיימס העריך את אמינות המסמכים על ידי באמצעו שיתוף פעולה עם מומחים המקורבים לחמאס. צלאח א-דין אל-עוואודה, חבר חמאס ולוחם לשעבר בזרוע הצבאית שלו שכעת הוא אנליסט המבוסס באיסטנבול, אמר כי הוא מכיר חלק מהפרטים המתוארים במסמכים וכי שמירת רשומות מאורגנות תואמת את הנהלים הכלליים של הארגון.

אנליסט פלסטיני בעל ידע על פעולותיו הפנימיות של החמאס, שדיבר בתנאי אנונימיות כדי לדון בנושאים רגישים, אישר גם כן פרטים מסוימים וכן פעולות מבניות כלליות של החמאס שתואמות את המסמכים.

עוד נטען כי הטיימס השיגו מסמך בו צה״ל הסיק כי המסמכים אמיתיים, ומייצגים כישלון נוסף של גורמי המודיעין למנוע את טבח ה־7 באוקטובר. הטיימס גם חקר פרטים שהוזכרו ברשומות הפגישות כדי לבדוק שהם תואמים לאירועים אמיתיים.

דובר צה״ל לא הגיב עד כה לממצאים של ה״ניו יורק טיימס״, כך גם ארגוני הטרור חמאס וחיזבאללה סירבו למסור תגובה בנושא. ממשלחת איראן לאו״ם נמסר: "כל התכנון, קבלת ההחלטות וההכוונה בוצעו אך ורק על ידי הזרוע הצבאית של החמאס המבוססת בעזה, כל טענה המנסה לקשר זאת לאיראן או לחיזבאללה – באופן חלקי או מלא – חסרת אמינות ונובעת ממסמכים מזויפים״, נאמר בהצהרה האיראנית.

בין הפרוטוקולים שנמצאו, הייתה פגישה באפריל 2022, במהלכה המנהיגים (לפי ההערכות מדובר במוחמד דף, מרואן עיסא ויחיא סינוואר) ציינו כיצד חודש הרמדאן המוסלמי עבר ללא הסלמה משמעותית, מה שיעזור לחמאס "להסתיר את כוונותינו" ו"להסוות את הרעיון הגדול (הפרויקט הגדול שלנו)". הם דיברו על שימור תחמושת וביצוע "תהליך הסוואה והטעיה גדול ומשכנע".

ביוני 2022, המנהיגים אמרו שהמבצע ממשיך לצבור תנופה: הם ציינו שהחמאס נמנע מעימות עם ישראל לאחר מצעד הדגלים בירושלים באותה השנה מה שיצר את הרושם המוטעה שהקבוצה כבר לא שואפת לעימות גדול. בעוד שמנהיגי החמאס דיברו באופן כללי בציבור על כיצד ניסו להטעות את ישראל בשנים שקדמו להתקפה, הפרוטוקולים חושפים את היקף ההטעיה הזו.

מצעד הדגלים בשער שכם (צילום: חיים גולדברג פלאש 90)
מצעד הדגלים בשער שכם (צילום: חיים גולדברג פלאש 90)

בנקודה זו, ההכנות להתקפה היו במרחק של כחודש מהשלמה, כך לפי הפרוטוקולים. התוכניות כללו תקיפה של 46 עמדות המאוישות על ידי צה״ל בסמוך לגבול, ולאחר מכן פגיעה בבסיס אוויר מרכזי ומרכז מודיעין בדרום ישראל, וכן בערים וכפרים.

המנהיגים אמרו שיהיה קל יותר לתקוף את אזורי המגורים אם הבסיסים הצבאיים ייכבשו תחילה – תחזית שהתבררה כנכונה ב־7 באוקטובר. כסימן לאופן החשאי שבו הוכנה ההתקפה, המנהיגים החליטו שהתוכניות צריכות להישמר בסוד מפני לוחמי חמאס רבים בדרגים נמוכים יותר עד מספר שעות לפני ההתקפה, לפי הפרוטוקולים של הפגישה ביוני.

באותה פגישה, סינוואר גם דן בקצרה עם עמיתיו כיצד מתקפה גדולה על ישראל תדרוש ככל הנראה הקרבות מצד עזתים רגילים. זו הייתה הפעם הראשונה והיחידה שהקושי שאזרחים פלסטינים עלולים לסבול נרמז בפרוטוקולים. מאז ה־7 באוקטובר, חלק ממנהיגי החמאס הכירו בכך שהתקפת הנגד הישראלית שבאה בעקבותיה גרמה להרס עצום, אך אמרו שזהו "מחיר" שהפלסטינים חייבים לשלם עבור החופש.

הרס בעזה (צילום: רויטרס)
הרס בעזה (צילום: רויטרס)

בפגישה בספטמבר 2022, מועצת ההנהגה נראתה מוכנה להתחיל את ההתקפה תוך חודש, במהלך החגים היהודיים הגבוהים, וסינוואר סקר את תוכניות הקרב העדכניות ביותר. המסמכים אינם מסבירים מדוע ההתקפה נדחתה, אך נושא חוזר הוא מאמץ הנהגת החמאס לגייס תמיכה למבצע מאיראן ומחיזבאללה.

בדצמבר 2022, מנהיגי החמאס ציינו בפגישה כי הם זקוקים לזמן להעריך את התנהגות הממשלה, ואמרו כי השר לביטחון פנים, איתמר בן גביר, כבר ערך סיור שנוי במחלוקת במתחם מסגד אל-אקצא.

המנהיגים חזו כי פעולות הממשלה "יעזרו לנו להתקדם לקראת הפרויקט הגדול" על ידי משיכת תשומת הלב של בעלות הברית של החמאס וחיזוק התמיכה בהתקפה שלהם.

בן גביר (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)
בן גביר (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

בשנת 2023, על פי הפרוטוקולים, מנהיגי החמאס התלבטו האם לתקוף ב־25 בספטמבר, כאשר רוב הישראלים יציינו את יום הכיפורים, או ב־7 באוקטובר, במהלך שמחת תורה. המנהיגים הדגישו את חשיבות ההימנעות מכל הסלמה משמעותית עם ישראל שתפגע בהכנות הסופיות שלהם.

"אנחנו צריכים לשלוט בהתנהגות של הג'יהאד האסלאמי ופלגים אחרים, כך שלא נפנה לפרובוקציות שיהרסו את הפרויקט שלנו", נכתב בפרוטוקולים. בנוסף, החמאס יעמוד להעביר את הרושם ש"עזה רוצה חיים וצמיחה כלכלית".

באותה פגישה, מועצת ההנהגה אמרה שהם רוצים לבצע את ההתקפה עד סוף 2023, זאת מכיוון ש״ישראל הכריזה שהיא מפתחת סוג חדש של לייזר שיכול להשמיד טילי חמאס ביעילות רבה יותר ממערכת ההגנה האווירית הנוכחית שלה״. החמאס תכנן להציג את ההתקפה לחיזבאללה, על פי המסמכים, כדרך לסכל מאמצים לנרמול היחסים בין ישראל לערב הסעודית, מהלך שהיה משלב עוד יותר את ישראל במזרח התיכון מבלי לפתור באופן מלא את הסכסוך הישראלי־פלסטיני.