במעבדות חשאיות הפזורות ברחבי דרום לבנון, פעילי החיזבאללה עוסקים בייצור אינטנסיבי של הסם קפטגון, המכונה בפי רבים "הקוקאין של העניים". תהליך הייצור כולל ערבוב אמפטמינים עם כימיקלים זולים בכלי נירוסטה גדולים. לאחר הכנתו, הסם משווק למדינות המפרץ, כאשר הרווחים העצומים, המוערכים בעשרות מיליוני דולרים, מנותבים למימון פעילויות טרור, כך דווח ב"טלגרף" הבריטי.
אף על פי שהאסלאם אוסר על סחר בסמים, החיזבאללה פיתח גישה פרגמטית לנושא. הארגון מצדיק את פעילותו בטענה כי הסם מיועד ל"אויבי האסלאם" - בעיקר מדינות המפרץ הסוניות, ובראשן ערב הסעודית, הנתפסות כיריבות פוליטיות ודתיות של השיעים המיוצגים על ידי חיזבאללה ואיראן.
בעת האחרונה, ישראל מנהלת מערכה חסרת תקדים נגד החיזבאללה. המתקפה כוללת פעולות צבאיות נרחבות, חיסולים ממוקדים של מפקדים בכירים, והרס שיטתי של תשתיות קריטיות. למרות הפגיעה הקשה, הארגון לא הושמד לחלוטין. ההערכה היא כי בשלב מסוים החיזבאללה יחפש דרך להפסקת אש או הסדר, מתוך הבנה שאינו יכול להמשיך לספוג אבדות כבדות לאורך זמן.
צפוי כי לחץ בינלאומי, ובמיוחד לחץ אמריקאי, יופעל על ישראל לקבל הצעה להפסקת אש. סביר להניח שישראל תיאלץ בסופו של דבר להסכים להפסקת לחימה, מבלי להביא להפלתו המוחלטת של החיזבאללה. זו תהיה נקודת זמן קריטית שבה יהיה צורך להבטיח כי החיזבאללה לא יתחזק במהירות ויחזור להוות איום אסטרטגי.
כדי למנוע מהחיזבאללה להתאושש ולהתחזק לאחר הפסקת אש, ישראל והקהילה הבינלאומית חייבות "לעקוב אחר הכסף". עוצמתו האמיתית של הארגון נעוצה לא רק בארסנל הצבאי שלו, אלא גם במנגנון הכלכלי המתוחכם שפיתח. מוערך כי לא פחות מ-40 אחוז מהכנסות החיזבאללה מגיעות מסחר בקפטגון. לפיכך, מעבדות הקפטגון בעמק הבקאע מהוות יעד מרכזי לפגיעה.
תקיפה ישירה וממוקדת על מתקני ייצור אלה עשויה לפגוע משמעותית ביכולת הייצור וההפצה של החיזבאללה. לצד הפעולות בשטח, נדרש גם שיתוף פעולה בינלאומי הדוק לבחינה מעמיקה של המערכת הבנקאית הלבנונית, המשמשת את החיזבאללה להלבנת הרווחים מסחר בסמים. מספר מוסדות פיננסיים בלבנון משמשים ככלים חיוניים למימון פעילות הארגון ומהווים חוליה קריטית בשרשרת ההכנסות שלו. יש להטיל סנקציות כלכליות בינלאומיות נוקשות על בנקים וגופים פיננסיים המעניקים תמיכה לחיזבאללה.
לאורך השנים, החיזבאללה הצליח לבסס את מעמדו ככוח צבאי וכלכלי דומיננטי בלבנון, בעוד הצבא הלבנוני הרשמי נותר חלש ובלתי ממומן כראוי. הפער הכלכלי ניכר במיוחד בשכר הלוחמים: בעוד לוחם חיזבאללה מרוויח כ-1,500 דולר בחודש, חייל בצבא הלבנוני מסתפק ב-300 דולר בלבד. משכורות אלה של לוחמי החיזבאללה ממומנות במידה רבה מהכנסות הסחר בסמים, ופגיעה ביכולת לממן אותן עשויה להשפיע לרעה על המוטיבציה של הלוחמים.
יתרה מזאת, פגיעה במקורות המימון של החיזבאללה עשויה להוביל לירידה במעמדו בקרב הקהילה השיעית, להגביל את יכולתו לגייס לוחמים חדשים ולצמצם את המשאבים העומדים לרשותו לטיפול בפצועים ובמשפחות הנפגעים. בכל הסכם עתידי שיושג לאחר הפסקת אש, יהיה הכרח לדרוש את פריסתו המלאה של הצבא הלבנוני בדרום המדינה, במיוחד באזורים הנמצאים כיום תחת שליטת החיזבאללה. הצבא הלבנוני חייב למלא תפקיד משמעותי בהתמודדות עם החיזבאללה ולהבטיח שהאזורים הדרומיים לא ישמשו שוב כבסיס לפעולות טרור נגד ישראל.
אולם, כדי לממש יעד זה, נדרשת העצמה משמעותית של הצבא הלבנוני מבחינה כלכלית וצבאית. כיום, הפער בין תקציב החיזבאללה לבין זה של הצבא הלבנוני הוא עצום ובלתי נתפס. הקהילה הבינלאומית, בשיתוף פעולה עם מדינות המפרץ וישראל, נדרשת לפעול באופן נחרץ לחיזוק הצבא הלבנוני ולצמצום פער זה.
חשוב להדגיש כי המאבק נגד החיזבאללה אינו יכול להתבסס אך ורק על מבצעים צבאיים. כפי שאמר ברון הסמים המפורסם אל צ'אפו: "הכדורים לא הורגים את הרעב, אבל הכסף כן." עבור החיזבאללה, הכסף מהווה את המשאב החיוני ביותר. על ידי פגיעה שיטתית ומקיפה במקורות ההכנסה שלו – החל ממעבדות הסמים, דרך הבנקים הלבנוניים המשתפים פעולה, ועד למערכות הכלכליות המאפשרות לו לפעול – ניתן להחליש את הארגון באופן משמעותי ויעיל.