תושבי המועצה האזורית חבל אילות, המשתרעת על פני שטח רחב בדרום ישראל, חווים לאחרונה עלייה חדה בפעילות חשודה לאורך הגבול עם ירדן. בעוד שהגבול נחשב לגבול שלום, מספר דיווחים על מקרי חדירה בשבועות האחרונים, כולל דיווח על רכב שחצה את הגבול ונעלם בכביש 90, הגבירו את תחושת הפחד בקרב התושבים. בראיון מיוחד, ראש המועצה חנן גינת מתאר את המציאות המורכבת ואת הצעדים הננקטים כדי להתמודד עם האיומים הביטחוניים.
“גבול ירדן הוא גבול שלום, אך מדובר בגבול חשוף יותר מאי פעם”, מדגיש גינת. “המועצה האזורית חבל אילות, ששטחה הוא 13% משטח מדינת ישראל, ממוקמת באזור האסטרטגי של דרום המדינה, כשבצדיה כ-170 ק”מ של גבול עם מצרים ועם ירדן. בעוד שלאורך הגבול עם מצרים פרושה גדר מתקדמת, בחלקים נרחבים מהגבול הירדני אין כל מכשול שיימנע או יעכב מעבר של מי שרוצה בכך".
לדברי גינת, בשנים האחרונות התגברה תופעת ההברחות דרך הגבול הירדני, והחשש מפעילות טרור הולך וגובר. “לצערנו, בשנים האחרונות ראינו כיצד הגבול הפרוץ משמש יותר ויותר להברחות של סמים ונשק, והחשש התמידי הוא מפני הרגע שבו מישהו ינסה לבצע דרכו פח”ע".
המציאות הביטחונית המורכבת הובילה את המועצה לנקוט צעדים יזומים להגנה על תושביה. “יישובי הערבה פרוסים לאורך הגבול, והשטחים החקלאיים של יישובינו משתרעים עד הגבול ממש", אומר גינת. “עוד לפני המלחמה וביתר שאת אחרי שפרצה, פעלה המועצה לתגבר משמעותית את הכוחות האזרחיים הפועלים במרחב, בדמות כיתות הכוננות ביישובים ויחידות התנדבותיות אחרות המבוססות על תושבינו המסורים, שנועדו להיות המענה הראשוני באירוע".
לדבריו, למרות שמדובר בגבול שלום, אין מקום לשאננות. “התפיסה שלנו היא שאמנם מדובר בגבול שלום, אך אנו יודעים וערים לכך שאיראן ושלוחותיה מחפשות כל דרך כדי להגיע למדינת ישראל ולפגוע בריבונותנו. עינינו נשואות מזרחה כל העת".
למרות המאמצים המקומיים, גינת מדגיש כי היכולת להתמודד עם חדירה או אירוע חמור יותר תלויה גם במשאבים ממשלתיים. “שיתוף הפעולה של גורמי הביטחון האזוריים עם הצבא, המשטרה, מג”ב וכוחות הביטחון האחרים הוא הדוק מאד, אך אנחנו מבינים שאנחנו לא במקום טוב של סדר העדיפויות, ובמקרה אמת – נהיה לבד לאורך זמן לא קצר, ואנחנו נערכים לכך".
לדבריו, הפתרון המיידי חייב להגיע מהממשלה. “אנחנו קוראים לממשלת ישראל להקצות משאבים לחיזוק הגבול הירדן - במכשול פיזי, באמצעים טכנולוגיים ובמשאבים לכיתות הכוננות”.
גינת מבקש להרגיע את התושבים אך גם לשמור על ערנות. “לתושבות ולתושבי היישובים בחבל אילות אנחנו אומרים - המועצה נקטה ותמשיך לנקוט את כל המאמצים כדי להפנות את תשומת ליבה של המדינה לנעשה בגבול המזרחי. לצד זה נדרשת גם ערנות של התושבים ודיווח על כל מקרה חריג”.
מזכ״ל תנועת המושבים ויו״ר התאחדות חקלאי ישראל, עמית יפרח: ״על מדינת ישראל להקצות תקציבים לחיזוק הביטחון עבור תושבי מושבי הערבה התיכונה מול החזית המזרחית המתגבשת עם הגבול הירדני״. על החקלאות באזור אמר יפרח: ״אני גאה בחקלאות בערבה הממציאה את עצמה כל פעם מחדש בגידולים חקלאיים שונים ומגוונים, במחקר ופיתוח ובחידושים החקלאיים. גם כאן, על מדינת ישראל לדאוג לחיזוק החקלאות למען עיבוי האוכלוסייה, בעיקר בתקופה זו״.
חששותיהם של תושבי חבל איילות משקפים מציאות ביטחונית חדשה ומטרידה. על פי דיווחים שהופיעו בתקשורת, תקריות של חדירות והברחות מתרחשות בשכיחות הולכת וגוברת, וכמו שחשפה כתבה שפורסמה אצלנו במעריב לפני חודשיים על ידי קלמן ליבסקינד, להערכת גורמי הביטחון, יותר מ-4,000 אנשים הסתננו מירדן בחודשים האחרונים. העדויות של המסתננים חושפות רשתות הברחה מיומנות, מחירים גבוהים שמבריחים גובים, ומסלולי חדירה מורכבים.