מספר מקורות בעולם הערבי מדווחים על התגברות הפעילות הצבאית הישראלית בגבול סוריה, אולם הרשויות הסוריות מכחישות את הטענות. המזכיר הכללי של המועצה האסלאמית הערבית, מוחמד עלי אל-חוסייני, טוען בריאיון לערוץ אל ערבייה כי ישראל ממקדת כעת את מאמציה בסוריה. לדבריו, צה"ל פועל לניתוק ציר קוסייר-חומס, המחבר בין לבנון לסוריה, במטרה לשבש את נתיבי אספקת אמצעי הלחימה לחיזבאללה.
אל-חוסייני מעריך כי היעד הבא של צה"ל יהיה התקדמות לעבר אזור קוניטרה, אותו הוא מכנה "האגף הרך" של סוריה. הוא צופה כי ישראל תחתור לכיבוש מלא של קוניטרה הסורית, ובכך תמצב את עצמה כ"שומר האסטרטגי" של האזור. לטענתו, מהלך זה נועד למנוע מחיזבאללה ומגורמים עיראקיים לפעול באזור.
רשת אל-ג'זירה דיווחה על כניסה של כוחות צה"ל למרחק של עשרות מטרים בתוך שטח מחוז קוניטרה. המרכז הסורי לזכויות אדם טען כי חיל האוויר ביצע שתי תקיפות על הכפר חוש א-סייד עלי, כאשר אחת מהן כוונה לעבר גשר בגבול סוריה-לבנון. ההערכה הרווחת היא כי מטרת התקיפות היא סיכול העברת אמצעי לחימה לחיזבאללה ושיבוש ערוצי הסיוע ההומניטרי ללבנון. מנגד, מושל מחוז קוניטרה שולל מכל וכל את הטענות בדבר חדירה ישראלית לשטח סוריה.
מאז 2014, על רקע מעורבותה הצבאית בסוריה, פועלת איראן בנחישות להעצמת השפעתה והיערכותה הצבאית באזור. מהלכיה של טהראן מקיפים מגוון תחומים, החל מקידום הסכמים כלכליים לשיקום סוריה, דרך העברת אוכלוסייה שיעית והטמעת ערכים איראניים, ועד להקמת מיליציה שיעית סורית בדומה לחיזבאללה.
במישור האסטרטגי, איראן מפתחת צירי תנועה חיוניים, כולל שיפור המסדרון היבשתי המחבר אותה עם סוריה ולבנון דרך עיראק. היא פועלת לחיבור מסילות רכבת מהמפרץ הפרסי לים התיכון ומבססת אחיזה בנמל לטקיה, צעד המקנה לה נוכחות ימית משמעותית. במקביל, איראן מעבירה ומייצרת נשק מתקדם עבור חיזבאללה, מהלך המחזק את יכולותיה ההתקפיות באזור.
מעבר למעורבותה הצבאית, איראן מעמיקה את אחיזתה בסוריה באמצעות חדירה כלכלית ותרבותית נרחבת. טהראן משתמשת במצוקה הכלכלית הסורית כמנוף להגברת נוכחותה במגוון תחומים. בשוק הצרכני, חברות טבק ומזון איראניות הגבירו משמעותית את פעילותן בסוריה. סיגריות איראניות הפכו נפוצות, ומוצרי מזון מאיראן מצאו את דרכם לשולחנות הסורים הרעבים. כתוצאה מכך, היקף הסחר בין המדינות זינק במאות מיליוני דולרים.
איראן גם מעורבת בפרויקטים תעשייתיים מרכזיים בסוריה. היא הקימה מפעלי מלט, פסי ייצור למכוניות, תחנות כוח וממגורות. תכניות עתידיות כוללות אף הקמת בנק איראני-סורי משותף, צעד שיעמיק את הקשרים הפיננסיים בין המדינות. בשנים 2018-2019 נחתמה שורת הסכמים המרחיבה עוד יותר את ההשפעה האיראנית. הסכמים אלה כוללים השקעות בשיקום אזורים שנפגעו במלחמה, אספקת נפט, פיתוח מערכות תחבורה ורכבות, וניצול משאבי טבע סוריים.
מאמצים אלה מכוונים לחיזוק מעמדה האזורי של איראן ושלוחיה, ומעוררים דאגה בקרב מדינות האזור, ובראשן ישראל. בתגובה, על פי מקורות שונים, ביצעה ישראל תקיפות אוויריות נגד יעדים איראניים ושיעיים בסוריה ובעיראק, במטרה לסכל את בניית המסדרון היבשתי ולצמצם את הנוכחות הצבאית האיראנית בסוריה.